תחת המעטפת המסקרנת "החומרים שמהם עשויה האופנה", התקיים אתמול חלק ההרצאות והפאנלים של שבוע האופנה חולון, שכלל כידוע שורה של אנשי תעשייה מובילים מהארץ ומחו"ל.
את היום העמוס פתח דניאל דיקובסקי מחברת מדפסות התלת-מימד "סטראטאסיס". אם למישהו עוד היה ספק, הפאזה הבאה שתעשיית האופנה העולמית ניצבת בפתחה היא טכניקת ההדפסה בתלת-מימד. בהרצאתו "המהפכה התעשייתית החדשה", הקביל דיקובסקי את טכניקת התלת-מימד לגשר המחבר בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. מורכבות גיאומטרית, חללים, טקסטורות ואפילו משחקי שקיפויות אתגרי העיצוב שמעצבים נאלצים להתמודד עמם על בסיס יומיומי, אמורים להיעשות נגישים יותר עם הטכנולוגיה החדשה. דיקובסקי התייחס בהיבט הזה לשיתוף הפעולה בין מעצבת העל ההולנדית איריס ואן הרפן, פרופסור נרי אוקסמן והחברים מ"סטראטאסיס". זה כלל 26 זוגות נעליים, שמלה שכמיה בשני חלקים ושמלה שחורה קטנה, שהוצגו בשבוע האופנה בפריז לפני כשנה ושנוצרו בהדפסת תלת-מימד בתהליך שארך שבועיים בסל הכל (בהשוואה לתפירה מסורתית שנמשכת זמן ארוך פי כמה).
למרבה הפלא, מסתבר כי טכנולוגיית ההדפסה נגישה יותר מהאופן בו היא נתפסת. בשל יכולת השימוש הרב-פעמית במודל ההדפסה, זוהי טכנולוגיה כלכלית יותר, אפילו יותר מלייצר בסין.
שיפון, בקטריות ונורות לד
את ההרצאה השנייה והמרתקת "ביו-קוטור" העבירה סוזאן לי, מעצבת אופנה וטקסטיל בריטית, שמלבד טיפוח של תסרוקת יוצאת דופן, מתעלת את משאביה כיום לחקר האופנה. על פניו, מושא המחקר של לי עשוי להישמע תלוש לחלוטין מהזוהר והשיק שאופפים את עולם האופנה; אחרי הכל, מי היה מאמין שאפשר לייצר בגד מבקטריות? את המחקר שלה החלה לי לפתח באמבטיה הפרטית שהפכה לכר גידול בקטריאלי, והניבה לבסוף סוג חדש וחדשני של טקסטיל. לי סיפקה הצצה מאלפת לאטלייה העתידני בו נוכל ליצור ולעצב באמצעות אורגניזמים חיים. הרי אם הבקטריות טובות לתפריט שלנו אז למה שהן לא יהיו טובות למלתחה שלנו? לי ייבשה ועיבדה את המצעים הבקטריאליים שנוצרו בדרך הטבע, ואף הצליחה לייצר מהם שמלה תלת-מימדית. בהמשך הדגימה לי שלבים מתקדמים יותר של פיתוח החומר ואת הוורסטיליות שלו, כפי שהיה ניתן לראות במעיל דמוי עור ובמעיל דמוי ג'ינס עשויים בקטריות.
בטקס פרסי האופנה הישראלי, שנערך ביום שני האחרון, התבלטו על הבמה שמלות מופלאות זרועות באורות מרצדים. היום נפתרה התעלומה בנוגע לזהות המוחות היצירתיים שעומדים מאחורי היופי הזה. המעצבים פרנצ'סקה רוזלה וריאן גנז, בעלי המותג הלונדוני Cute Circuit, אחראים, ככל הנראה, למותג האופנה הכי מגניב שקיים כיום.
לפני עשר שנים החלום של רוזלה וגנז היה ליצור בגד שיכול להתעורר לחיים, אך הם לא יכלו לעשות זאת רק על סמך חומרי הגלם הקיימים בשוק. כיום הם מציגים שמלות קוטור מתוחכמות משיפון שמבוססות על מסרים דיגיטליים, שבמחי SMS או ציוץ בטוויטר הן מתחילות להגיב. הבגדים משלבים נורות לד ומתגים זעירים שמגיבים לאותם מסרים ומתחילים להאיר. כוכבות פופ כמו קייטי פרי וניקול שרזינגר כבר נכבשו בקסמן של השמלות הדיגיטליות בעוד שפרי החליפה מגוון אאוטפיטים מנצנצים על הבמה, שרזינגר הילכה על השטיח האדום כאשר על השמלה שלה מתחלפים באופן רפפטיבי ולפי קצב ציוצי טוויטר.
"אין בישראל תעשיית טקסטיל"
שני פאנלים שונים שהתקיימו במהלך היום עסקו בטקסטיל משתי זוויות. בפאנל הראשון, שעסק במחסור בחומרי גלם מקוריים וחדשים בשוק המקומי ונוהל על ידי העיתונאי איתי יעקב, המעצבת אילנה אפרתי חירפה נפשה בשם הבדים האורגניים והקיימות. המעצבת שדוגלת בשימוש בבדים טבעיים בלבד, נאלצת לייצר באיטליה בשל המגבלות הטכנולוגיות ששוררות בארץ ובשל דלות הבדים אצל הספקים, או כפי שהיא ניסחה זאת "זה לא שאי אפשר לעשות את זה בארץ, זה פשוט לא משתלם לעמוד ולייצר כמויות קטנות מבלי לאחוז בסניפים ואאוטלטים. אבל אי אפשר רק להתבכיין - זה תלוי גם בנו במעצבים. אין בישראל יותר תעשיית טקסטיל, דברים השתנו".
המעצבת קרן בנקר-כהן הוסיפה כי ישנם פתרונות כיום לישימון הטקסטיל, דוגמת לייזר, הדפסים, רקמות וטכניקות צביעה אינדיבידואליות. באותה נשימה סינגרה המעצבת על חומרי הגלם הסינתטיים: "אופנה היא גם כותנה וגם סינתטי אבל הנטייה היא שסינתטי זה סוג של קללה. היום גם מותגי אופנה גבוהה משתמשים בחומרים סינתטיים".
הפאנל השני עסק בנקודה הכואבת והמוכרת של מיקומה של האופנה הישראלית בסדר היום הציבורי. בפאנל הנוכחי הרוחות כבר יותר התלהטו. רותי גולדנברג, מנהלת החטיבה העסקית בחברת ההלבשה התחתונה "תפרון" (והמפעל האחרון שנותר בארץ), הודתה כי קשה להביט אל עבר האופק. לאור התחרות הגדולה מול היצרנים מהמזרח, הלגיטימציה היחידה שנותרה על מנת לשרוד היא להתמקד בפריצת דרך טכנולוגית. לינוי בר גפן, שהנחתה את הפאנל, העלתה את השאלה אם אופנה מושתתת על ידע טכנולוגי, מדוע המדינה מחזקת את תעשיית הידע של ההייטק ולא את זו של הטקסטיל? תגובתו של יאיר שירן, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, הדיפה ריח חריף של התנערות: "המדיניות של הממשלה היא לא לבוא ולקבוע איפה כדאי לפתח עסקים. אנשי העסקים והיזמים הם אלו שקובעים. מבחינת הממשלה הכל שווה ערך, גם בהיבט של כלי הסיוע".
למרבה הצער דווקא הרצאתה של חזאית האופנה והטרנדים הבריטית לואיזה סמית', לא הצליחה לממש את הפוטנציאל המרתק שטמון בה. בתור יועצת לרשתות אופנה וחברות פרטיות, סמית' אוחזת בתפקיד עתיר עוצמה והשפעה בתעשיית האופנה מצד אחד, אך מצד שני גלומים בו גם לא מעט מרכיבים פסיכולוגיים ואמוציונליים שלא הובאו לשולחן. בכל זאת, מאחורי כל שקיקה אופנתית מסתתר לו צורך רגשי. למרות זאת, הדיון שיצרה סמית' נותר בעיקר ברמה המוכרת של ההצפה השוק בשנות האלפיים מחייבת יכולת בקרה וחיזוי של הטרנדים שבפתח. מילת המפתח שעוד תחזור על עצמה במהלך היום היא גם המילה האהובה על מיכאל אלוני "קיימות". עושה רושם כי אותה תפיסה אקולוגית ידידותית שדוגלת בין היתר במיחזור וחסכון באנרגיה, היא ערך מרכזי כיום שלמעשה מכתיב את הטרנדים והמגמות של העתיד. אל דאגה, הערך הראשוני של אותן רשתות הוא כסף לפני הכל, אך בשביל לעשות אותו צריך להיות קשובים לרחשי הצרכן, וכרגע הם נתונים לאיכות הסביבה.
מי אמר קיימות ולא קיבל?
גם קתרינה מידבי, המעצבת הראשית של H&M, שעלתה אל הפודיום בהמשך, לא הרפתה מנושא הקיימות, או ליתר דיוק "אופנה עם מצפון". שם ההרצאה הוא נגזרת של קולקציות ה"Conscious" הירוקות של המותג השוודי, שיצאו לאור לפני כשנתיים. כמובן שמידבי ייחצנה על הדרך את פועלה של H&M בנושא החם - שיתוף פעולה עם ארגון גרינפיס, חיפוש אחר בדים אלטרנטיביים, אורגניים ומתכלים, חיסכון באנרגיה ובמים וכולי.
באותה הזדמנות חשפה מידבי כי באביב הקרוב תשחרר H&M קולקציה ראשונה שעשויה כולה מבגדים ממוחזרים שנאספו בפרויקט המחזור העולמי שקיימה הרשת.
כובעים הם הדרך לעולם טוב יותר
את היום חתם אורח הכבוד של שבוע האופנה, מעצב הכובעים האוונגרדי סטיבן ג'ונס. "כובע הוא דבר מאוד אינטימי. כובעים הם הדרך לעולם טוב יותר", פתח ג'ונס תוך הרעפת קסם אישי, הומור בריטי משובח ודמיון מפחיד לחברו הטוב בוי ג'ורג'.
ג'ונס ניצל את הזמן הקצר שברשותו לסקירה מהירה אך מעמיקה של הקריירה שלו ועל חייו, החל מהצמא לאמנות שחש כילד בתקופת בית הספר, דרך הלימודים בחייו הבוגרים באקדמיה הלונדונית הנחשבת סנטרל סיינט מרטינס, ועד לכובע פרחי הפלסטיק הכובע הראשון שיצר בחייו.
ג'ונס שעבד עם מעצבי על כמו ויויאן ווסטווד, דונה קארן, קום דה גרסון, דיור, לורן סקוט וג'ון גליאנו, הציג סקירה ויזואלית של מיטב יצירותיו המופלאות, ביניהם כובעים שנחבשו על ידי הנסיכה דיאנה, ליידי גאגא וריהאנה. הצצה אינטימית יותר הוא יספק היום (רביעי) בכיתת אמן שתחתום את שבוע האופנה.
לירוי שופן מראיין את סטיבן ג'ונס: "כובעים מכריחים אותי להתמקד בחלק היפה"