"אני לא מת על אנשים שלובשים אותי מכף רגל ועד ראש": ראיון עם דמיר דומה

"אני מעצב שרואה עצמו כשייך לאוונגרד. אופנה משתנה כל הזמן והמטרה שלה היא להתפתח. אנשים חושבים שאוונגרד הוא לקחת חתיכת עור ולצבוע אותה. אני חושב שאוונגרד הוא הרבה יותר מזה. אוונגרד הוא דרך חשיבה", עונה בהחלטיות מעצב האופנה דמיר דומה, בשיחת טלפון מהסטודיו שלו בפריז, כאשר מנסים לברר איתו לאיזו אסכולה הוא משייך את עצמו. מלבד שמות כמו איסי מיאקה או ריי קוואקובו - צמד מעצבים שניסחו את הזרם היפני החדשני שצמח בטוקיו ופריז בשנות ה-80 – עולה גם שמו של הבלגי רף סימונס, שנחשב לאחד הילדים המחוננים בכיתת האופנה הפוסט-מודרנית.

דו?מה, שיגיע לראשונה לישראל בעוד שבועיים כאחד האורחים המרכזיים בשבוע האופנה חולון, התחיל את דרכו בתעשייה כילד פלא. הוא בן 31 בסך הכל, נולד בקרואטיה, גדל בגרמניה, וכיום עובד בפריז. חמש שנים מאז הציג את קולקציית הביכורים שלו לגברים, ושלוש שנים מאז הוסיף גם קו לנשים, הוא עדיין שומר על סטטוס גבוה. התצוגות של דומה, המתקיימות כחלק משבוע האופנה בעיר האורות, עוברות מעונה לעונה לאולמות גדולים יותר וממגנטות עורכים בכירים יותר ויותר. ועדיין, יחד עם ההתעניינות הגואה בו (שבאה לידי ביטוי בהופעת עיצוביו במגזינים ממוסדים כגון W או מאדאם פיגרו), יש שמחשיבים אותו כאחד מנציגי הדור החדש של האופנה האותנטית והאלטרנטיבית, המתנהלת במקביל לתאגידי הענק נוסח לואי ויטון או גוצ'י.

מרד, מסתבר, מהווה תמיד את נקודת ההתחלה. למרות ההתחנכות בליבה של אירופה – את הסטאז', לאחר לימודי אופנה במוסד Esmod, העביר באנטוורפן – הוא פעמים רבות מבטא בקולקציות שלו פרופורציות רחבות, טעם אסייתי מעורפל וחיתוכים אנטי-מערביים של גזרות. הגדולה של דומה, היא ביכולת ליצור רגעים אותנטיים, גם אם לא מדוייקים לחלוטין, בסביבה המקדשת מיתוג ורעיונות לבישים. זו אחת הסיבות לכך שכמעט תמיד מתגודדת סביבו קבוצת מעריצים, המקפידה להתלבש בהתאם לסגנון שטווה – המון רבידות ושכבות, הדפסים מעומעמים וחומרים בעלי מראה בלתי מעובד, שרק המגע שלהם מסגיר עיבוד משוכלל.

האם הוא מאותת כעת על התמסדות קלה או שמא מדובר בהתבגרות? לפני פחות משבוע הציג את קולקציית הנשים לקיץ 2013, ששפעה בדי משי מבהיקים בטונים כחולים, אלמנטים צבאיים מובהקים וגישה מחויטת יותר מבעבר. לפי מאמרי הביקורת הרבים שהתפרסמו לאחר מכן, מסתמן שזוהי אחת הקולקציות הטובות ביותר שהציג. קולקציה שמבטאת יותר מכל התפתחות בסגנון – פחות אמנותי ומהורהר ויותר עז ומלוטש. "היו לנו תגובות מדהימות מהתקשורת. אני מאוד שמח", הוא מסכם את החוויה במשפט. כשהוא מתבקש להגדיר מה היה שונה העונה מהעונות הקודמת הוא מציין - "הייתה לנו כוונה להיות ברורים, נגישים ובהירים יותר בכל הקשור לצבעים, לפרופורציות, לסגנון".

נגיש אומר מסחרי?
"לא. אני חושב שזה הכל קשור לדרך הצגת הדברים. האמת היא, שחלק מהפריטים היו למעשה מורכבים יותר מבעבר. אבל זה תלוי באיך אתה מציג את העבודה לציבור הרחב. המילה מסחרי לא קיימת עבורי. יש רק טוב או רע. אופנה טובה, או אופנה רעה. ואם זה טוב, זה יימכר. אני מאמין בזה. מהניסיון שלי אני יכול להגיד שכשמנסים למכור משהו, דווקא אז זה לא עובד".

בשתי הקולקציות האחרונות שלך החלפת את האווירה הנוודית שתמיד אפיינה אותך במשהו יותר עירוני
"כן. כשאתה מפתח את הסגנון שלך, קל יותר למצוא זהויות נוספות. בהתחלה חיפשתי את עצמי, ושמתי לעצמי מטרה להציג תפיסה חדשה של אופנה לעולם. היום אני יכול רק לומר שאופנה היא שינוי. היו המון מותגים שקמו יחד איתי ב-2007, ונעלמו כי הם לא השתנו".

כשראיינתי אותך ב-2008, כשעוד היית האיט-בוי הטרי של סצינת האופנה הפריזאית, אמרת שאת הקולקציות הראשונות יצרת מתוך אינסטינקט. היום עם קו לגברים, קו לנשים וקו הקז'ואל Silent, אתה פועל בצורה מחושבת יותר?
"כשיש לך 3 קולקציות אתה צריך להיות... לא מחושב יותר אבל עם שליטה, עם קונטרול. זה לא כמו בהתחלה, שלא חשבתי על השנתיים הבאות אלא רק על להמשיך הלאה. עכשיו זו סיטואציה אחרת. זו לא רק הקולקציה הבאה, אלא 2-3 הקולקציות הבאות".

אז אתה לפחות פחות ספונטני?
"אני לא פחות ספונטני. אני פשוט צריך שתהיה לי יכולת עריכה מחודדת יותר. יש הרבה פריטים שלא הראנו על המסלול לדוגמא כי רצינו להעביר מסר חד".

הספונטניות אולי עדיין נוכחת, ובוודאי שגם חדוות היצירה – אחרי הכל הקולקציה המדוברת היא אכן רגע שיא בקריירה שלו ובשבוע האופנה האחרון שהתקיים בפריז – אבל האמת היא שניכר שדומה בכל זאת אימץ לעצמו גינונים של זהירות, פרי אסטרטגיות של תקינות פוליטית. למרות מיקום השוליים שאימץ, שמאפשר לו חופש פעולה וכתב יד נועז, ההצלחה גובה מחיר גם אם היא לא נראית באופנה עצמה. לראייה, כשהוא נשאל לדעתו על קולקציית הקמבק של הדי סלימן, הוא כמעט ואינו מצליח להסתיר את דעותיו, אך מבקש שהשיחה על הנושא תישאר שלא לציטוט.

שבוע האופנה בחולון, במסגרתו דומה ינהל שיחה פומבית עם עורכת האופנה שאלה מונרוק, יעסוק השנה בקשר התמטי בין העיר לאופנה ובין הנוף האורבני לבגדים. שלא במקרה, יש למעצב לא מעט לחלוק בנושא. מלבד העובדה שהוא מכנה את היצירה האחרונה שלו בתואר "אורבנית", בחודש יוני האחרון פתח ברחוב פובור סן הונורה בפריז, הידוע במצבור חנויות היוקרה שבו, בוטיק בעל שתי קומות. על העיצוב השנוי במחלוקת של המקום, המשלב בין אבן חשופה ושבורה לרהיטים כהים וזכוכית, אמון האוסטרלי רודני אגלסטון, שבין היתר יצר את חזות חנויות רשת הקוסמטיקה איסופ? ("הוא מצליח ליצור חנויות מרשימות בתקציב נמוך").

לפני החנות החדשה, שהיא כרגע היחידה שלך, הייתה לך חנות אחרת בשכונת המארה. מהם ההבדלים בין המיקומים?
"הייתה לנו חנות במארה ואז סגרנו אותה, ופתחנו חנות פופ-אפ (גרילה) בסניף של ל'אקלרר [רשת בוטיקים המתמחה באופנה עילית – ל.ש.]. המטרה הייתה למלא את החלל בין החנות במארה לבין החנות החדשה שפתחנו. זו הייתה חוויה טובה, כל המעברים האלה, כי יכולנו לראות מה אנחנו צריכים בשביל קמעונאות. אנחנו האמת עדיין לומדים המון. זה שונה למכור לחנויות שמחזיקות בכמה מותגים לבין להחזיק חנות שיש בה רק את הקולקציה שלך".

זה אומר שהיית צריך לחשוב במושגים של טוטאל לוק? שיהיה אפשר למצוא הכל?
חשבתי על זה הרבה, אבל אנשים לבושים באופן אינדיבידואלי, מערבבים כמה סגנונות. אני לא מת על אנשים שלובשים אותי מכף רגל ועד ראש. אז לא".

אז מה למדתם?
"אני חייב לומר שהמארה צעיר יותר. אולי צעיר מידי. זה לא מקום לאופנת יוקרה. מצד שני אין הרבה מקומות לאופנה בפריז כמו שנהוג לחשוב. לכן עזבנו. יש לנו מזל שעכשיו אנחנו ליד קום דה גארסון".

כששמעתי לראשונה על מיקום החנות החדשה, ואף אחרי שביקרתי בה, הייתי די מופתע. איכשהו, למרות שאתה סמוך לקום דה גארסון, לא הייתי מדמיין אותך באותו אזור עם ברברי, לנווין או שאנל.
"אני חייב לומר שאני לא רואה את עצמי ליד ברברי או גוצ'י. הבוטיק שלי והבוטיק של קום דה גארסון הם הילדים החדשים בשיכון. בגלל זה אנחנו גם ממוקמים בחצר הפנימית. לעולם לא הייתי בוחר בחנות שנמצאת על הרחוב עצמו".

רבים חושבים שהשינוי שחל בסגנון שלך בשתי הקולקציות האחרונות, שהוא פחות זר ויותר מערבי, קשור לעובדה שפתחת חנות באיזור הנוצץ ביותר של פריז. שכונה מהוגנת ומפוארת מיתרגמת לאופנה מהוגנת ומפוארת?
"אני לא חושב. שנה שעברה זו הייתה תקופה של להסתכל אחורה ולהרהר. קולקציית הנשים למשל, אתה יכול לראות שהיא חוזרת לשורשים שלי ודומה למה שעשיתי לפני שלוש שנים. החנות החדשה משפיעה על העבודה שלי, אבל זה משהו שאתה עוד לא יכול לראות. ההשפעה היא בעיקר בקשר לקו הנעליים, האביזרים המשלימים, אבל לא בקשר לסגנון עצמו. אני משנה את תהליכי העבודה, לא את החשיבה".

החנות אולי לא משפיעה, אך מסתבר העיר דווקא כן. כתלמיד של האוונגרד היפני קל לזהות עד כמה למטרופולין יש חלק בעשייה של מעצב, ודומה הוא דוגמה חיה לכך ולא חושש להחצין זאת. לראייה, הוא מתכוון לדבר על פריז ועל היצירה שלו במסגרת שבוע האופנה חולון. "הקולקציה שלי לקיץ 2013 באמת הייתה יותר אורבנית", הוא מסביר. "זה ההבדל הגדול ביותר שהתחולל בי. בעבר חשבתי שהמוזה שלי, האישה עבורה אני מעצב, באה משום מקום והולכת לשום מקום. הפעם זו מישהי שעוברת מול המשרד שלי ברחוב. העיר משנה את המנטליות של האנשים מסתבר".

וחוץ מהעיר, מה השתנה באופנה מאז שהתחלת?
"היא השתנתה בכל כך הרבה מובנים. הסתכלתי על הקולקציות העונה והלחץ רק עולה עם הזמן. הכל נעשה בשביל להיות מושלם. פעם הביטויים באופנה היו יותר מוקצנים, היום היא נוטפת זהירות. עכשיו כולם עסוקים במראה הזה שמזכיר את מה שעושים בסלין".

זה הפך אותך לזהיר יותר?
"לא. אני ממשיך לנסות לאתגר את עצמי".

דמיר דומה יתארח בשבוע האופנה חולון 2012, שיתקיים במתחם המדיטק בין התאריכים 15-20 באוקטובר. דיווחים שוטפים מהאירוע באתר וואלה! אופנה

לתוכניה המלאה ולהזמנת כרטיסים

וואלה! אופנה מחלקת לכם כרטיסים לשבוע האופנה בחולון