דניאלה להבי בוודאי עובדת בימים אלה על היפנית שלה. החל מאוגוסט הקרוב התיקים של המעצבת הישראלית ימכרו בארץ השמש העולה. על פניו, נקודות מכירה נוספות מעבר לים, שמצטרפות לאחרות בקנדה וארצות הברית. בפועל, מדובר בהישג משמעותי. מה כל כך מלהיב דווקא ביפן? ובכן, הרבה. שוק האופנה היפני נחשב לשוק קשוח במיוחד וקשה לחדירה, ומאופיין ברגישות יתרה לאיכות וסגנון. ביפן אין מקום לטעויות, והגישה הכללית אינה סלחנית כלפי מוצר שאינו עשוי באופן מושלם. אחת הגישות גורסת, כי ברגע ולקוח מקומי מזהה פגם כלשהו במוצר, הוא מפסיק את ההתקשרות עם המותג. בנוסף, זהו שוק עם פוטנציאל כלכלי גדול יחסית, והיחס כלפי אופנה בערים הגדולות מפותח בהשוואה למקומות אחרים.
החיבור בין להבי לקניינים יפנים החל בתערוכת אקססוריז בניו יורק, שהתקיימה בחודש האחרון. "זו תערוכה שאנחנו מציגים בה כבר שנתיים. מציגים בה מותגי האקססוריז המובילים בארצות הברית. רוב המעצבים המשתתפים והקניינים הם אמריקאים", מספר אורי להבי, מנכ"ל המותג. "כבר ראיתי שם קניינים אסייתים אבל אף פעם לא נוצר איזשהו קשר. אלו קניינים שכבר היו בתערוכה בעבר. הם ניגשו לביתן שלנו כמה פעמים בעונות קודמות והתרשמו מהפריטים. הפעם הקולקציה כנראה קרצה להם יותר, וככל הנראה נראתה להם רלוונטית יותר לשוק היפני. הם ביצעו הזמנה לחנויות הממוקמות בערים הגדולות יותר, שאליהן הם מביאים מותגים חדשים להתנסות איתם".
אם כן, בעוד כשלושה חודשים השם דניאלה להבי ישבור שיניים ללא מעט לקוחות יפניים. להבי מסרב להסגיר בנקודה זו את שם החברה שרכשה את הפריטים אך מרמז על גודלה - 21 חנויות ברחבי המדינה. בשלב הראשון אמור בית האופנה של להבי לייצא תיקים וארנקים לחמש מהחנויות שממוקמות בטוקיו, אוסקה וקיוטו. שאר המוצרים של להבי, כגון נעליים וחגורות, אינם עדיין נזקקים לכרטס טיסה למזרח הרחוק.
ומה קונים היפנים? סדרה של שישה תיקים ושני דגמים של ארנקים מקולקציית חורף 2013-14 יעשו את הספתח הראשוני. "הם מבוססים על אותם דגמים וגזרות שלנו מהעבר. יש פה ושם ניואנסים, אבל החומרים קצת אחרים וגם הקומבינציות שלהם קצת שונות", מסביר להבי על הקולקציה ומצביע על ההבדל בין העבודה בארץ לעבודה מול שוק חו"ל בכלל והשוק היפני בפרט. "החשיבה היא אחרת כשאתה משווק בסיטונאות. אתה מתכנן קולקציה שתעמוד על מדף לצד דברים אחרים של מותגים אחרים, בניגוד לקולקציה שאתה מעצב לחנות שלך. לשוק האמריקאי למשל אנחנו מייצרים פחות דברים שהם בייסיק".
"אצל היפנים אני חושב שפיצחנו משהו יותר נכון באופן בניית הקולקציה", מסביר להבי. "משהו בשילובים של העורות והצבעים כנראה קרץ להם יותר. יש לנו את הדגם של הלאנץ' בוקס, שאנחנו רצים איתו כבר הרבה זמן, והם הזמינו אותו בהרבה וריאציות. בנוסף, יש איזשהו ארנק שאנחנו משנים בו קצת את הפתח של השטרות בשביל שהיינים (המטבע היפני ר.ו) יוכלו להיכנס לשם. אגב, זה הדבר הראשון שהקניינים בדקו בארנק. הם גם הזמינו דברים שיש בהם שילוב של טקסטורות שחור-לבן. זה נכנס לאופנה בשנה האחרונה אבל אנחנו התחלנו עם זה קודם. אם האמריקאיות וגם הישראליות למשל אוהבות שיש לתיק רצועה, אז ביפן העדיפו תיקי יד ללא רצועה. הם גם העדיפו תיקים וארנקים קומפקטיים. עם זאת, הם בעיקר התלהבו מהעיצוב ומזה שיש המון דיטיילים שמתייחסים לגאדג'טים, למשל כיסים לאייפד ולטלפונים החדשים הגדולים יותר, או לזה שלכל תיק מחובר מחזיק מפתחות. וכמובן, גם מהפטנט של סגירה עם מגנטים".
להבי אינו מגלה רתיעה מרף האיכות הגבוה שמציב השוק היפני. "הם מאוד יסודיים. זה לא ישראל. בקרת האיכות מאוד קפדנית, וכל העניין הוא שהייצור הסופי יצא בדיוק כמו הדגם המקורי. התיקים מורכבים מהמון חלקים, אז אנחנו עובדים הרבה עם צילומים בשביל שהכל יהיה אחד לאחד".
ההתרחבות הגלובאלית לא מעוררת כרגע מחשבות על העתקת הייצור לחו"ל. להבי מדגיש כי לייצור בישראל יש חלק בלתי נפרד מהזהות ומה-DNA של המותג, אבל הוא גם מסייג בכך ש"אין לדעת". מי שכן מושפעת אמנם היא התפיסה העיצובית. "השוק בארץ תמיד הולך לנטייה של 'אם כולם עושים את זה אז בואו נעשה את זה גם'. נכון שבארץ אנחנו מנסים להביא כל הזמן עורות חדשים וליצור שיתופי פעולה מעניינים, אבל בגלל שצריך לייצר תמהיל רחב של דברים, אז היציאה לחו"ל עוזרת לחדד את הקול הייחודי שלנו, שאנחנו יכולים להביא ושאין לאחרים. אנחנו מרגישים יותר בנוח לנסות עוד דברים, כי השוק פה הוא קטן ולא מאפשר מרחב תימרון גדול".
לירוי שופן על קולקציית קיץ 2013 של דניאלה להבי