בתחילת חודש מאי 2009, חודשים ספורים לאחר שנבחר אישה? לתפקיד נשיא ארצות הברית, הגיעה מישל אובמה לסניף וושינגטון של Food Bank כדי לסייע באריזה של חבילות מזון לעניים. על פניו לא הייתה צפויה שום תקלה באירוע, והגברת הראשונה שעד לרגע זה שבתה את הקהל גם בזכות מלתחה הכוללת בין היתר פריטים של H&M או זארה - אף בחרה בלבוש הספורטיבי שניתן להעלות על הדעת למשימה.
אולם הפרט שהתסיס את היוצרות שעות לאחר מכן, נגע לבחירת הנעליים שלה לאותו האירוע נעלי סניקרס חצאיות ואפורות עם חרטום ורוד מטאלי ושרוכים רחבים של בית האופנה הצרפתי לנווין. מלבד מדורי האופנה שהפגינו כצפוי התלהבות מהבחירה המעודכנת (אלבר אלבז היה כוכב כבר אז), היו שגרסו כי נעליים ב-540 דולרים למשימת התנדבות מהסוג הזה היו טעות צינית. אמה סיבלס מעיתון הגארדיאן הבריטי, תחת הכותרת "הו לא! מישל אובמה Put her foot in it" (ביטוי שכוונתו להצביע על טעות מביכה), תהתה כיצד סניקרס יכולים לעלות כל כך הרבה, ואף ציינה שהנעליים המדוברות הן "פורנו של נעליים", ביטוי שמדגיש את זהותה הלא מוסרית של ערימת העור, הגומי והשרוכים הנאה. אמנם הכותבת פיזרה בעיקר רמזים, ולא האשמות קונקרטיות, אבל ניכר שהמסר ברור אובמה כאילו לבשה פרוות שועל כסוף לכינוס של ארגון זכויות בעלי החיים PETA.
העיסוק בנעליים של לנווין שמלבד אותו מאמר קצר של הגארדיאן נידונו גם באין ספור מקומות אחרים ברשת, תוך התייחסות למחיר הפלצות שלהן - חרג מגבולות הסוליה ואף מגבולות יום ההתנדבות. למרות שרבים "הרימו גבה על המחיר הגבוה", אם לצטט את הדיווח של רשת השידור CBS על המקרה, אפשר גם להניח שהבעיה לא הייתה הנעל היקרה, או לפחות לא רק מחירו של הדגם. נשות נשיא הרי לאו דווקא ידועות בבחירות זולות בהכרח, המיוצרות בכמויות במזרח הרחוק. מה שיצר אנטגוניזם ואהדה בקרב חוגים מסויימים הוא שמדובר בנעליים שמאפיינות דוגמניות על, סלבריטאיות וחובבות אופנה שהיו מכנות את עצמן בביישנות מצוצה 'פאשניסטות'. ומי רוצה פאשניסטה ביטוי שיש בו כדי לרמז על צמא לתשומת לב בבית הלבן?
אופנה מזוהה כאחד המרכיבים העקרוניים בזהות של אובמה, עוד מהרגעים הראשונים בהם פרצה לתודעה הכללית. ישנן כמובן העדויות הכמותיות לעניין, שרק הלכו ותפחו בקצב מסחרר בארבע שנות הקדנציה של ברק אובמה. ההשלמה האוטומטית הראשונה שמופיעה במנוע החיפוש גוגל עם הקלדת השם 'מישל אובמה' היא 'מישל אובמה פאשן'. שיטוט מהיר ברחבי הרשת יגלה עשרות אלפי מאמרים שכולם נוגעים לבחירות הלבוש של הגברת, כשיש אפילו בלוג בן יותר מ-200 עמודים הנושא את השם Mrs. O ומוקדש כולו לסגנונה (כשאפשר רק לנחש שהבלבול המכוון שהכינוי יוצר בינה לבין ג'קי אונסיס נועד כדי להצביע על תחייתה של יורשת חדשה לסטייל האמריקאי). למעשה, אין ולו מוסף אחד במערב כולל בישראל, במידה ומישהו מתעקש לכלול אותה שם - שלא הקדיש לפחות רגע אחד כדי לדבר על הקשר האניגמטי בין אובמה לאופנה.
וישנן כמובן העדויות האיכותיות. אובמה, בשונה מהילרי קלינטון ציפי ליבני של הממשל האמריקאי בכל הקשור ליכולת להרכיב הופעה אפורה ובשונה מאן רומני חובבת השמלות המחוייטות והאדומות או מלורה בוש במערכות הלבוש הצנועות שלה, עשויה להיראות לצופה מהצד כתמצית הטהורה של קוראות ווג. זו אחת הפעמים הבודדות בהיסטוריה האמריקאית המודרנית ובכן אולי מלבד מרילין מונרו, שגם כך הייתה האישה האחרת, או ננסי רייגן עם בחירותיה מנקרות העיניים שאשת נשיא אינה מגלה שום אפולוגטיקה ביחס לבחירות הבגדים המשוחררות שלה, המאפיינות אישה בת רוח הזמן. בגדול, היא המירה את הצורך להיראות כאצולה ממלכתית בערכים של מגמות אופנה. היא מכירה את המעצבים שנמצאים בראש סדר היום, אינה חוששת לערבב בין הדפסים בולטים וצבעים או לחשוף את זרועותיה ויודעת לשלב בין עליונית של הרשת הפופולרית ג'יי קרו רגע לפני שהיא מפציעה עם עליונית עדכנית של ת'אקון, אחד הנציגים המחשמלים של האופנה האמריקאית הצעירה. בעולם מושלם, אובמה הייתה צלע חמישית נהדרת בסקס והעיר הגדולה.
כעיקרון, רבות נכתב על תרומתה האדירה של אובמה לאופנה בכלל ולאופנה אמריקאית בפרט. מתוך הכרה כי הפריטים שהיא לובשת זוכים לסיקור יוצא דופן בהיקפו, היא הפכה סוללת קידום למעצבים בעלי אמירה שנויה במחלוקת, ובעיקר כאלה שאינם נמצאים בתמהיל הנפוץ בקרב האנגלו-סקסיים הלבנים והפרוטסטנטיים. בין היתר, ג'ייסון וו, פראבל גורונג או ת'ום בראון. "היא כל כך אמיצה ללבוש שמלה נועזת כל כך", סיפר בראיון לוואלה! אופנה לפני כשנה מעצב האופנה האמריקאי נרסיסו רודריגז, על בחירתה של אובמה בשמלה מקולקציית קיץ 2009 לכבוד יציאתו הפומבית הראשונה של בעלה כנשיא ארצות הברית. "זה אומר משהו עליה ועל הבחירות שלה. היא אישה יפה וחכמה".
העובדה שהאופנה הפכה גם לזירת קרב, מעידה על חשיבותה של האופנה ביחס לגברת הראשונה, שהשכילה להחצין אותה ולנצל אותה למטרות פוליטיות. רשת החדשות השמרנית פוקס ניוז פרסמה בסוף חודש אוקטובר האחרון מאמר תחת הכותרת "האם אנה וינטור לוחצת על מעצבים להתרחק מאן רומני?", ובו שלל דוגמאות לאופן בו מעצבים נמנעים מלהשתמש בבחירות הלבוש של רומני כמנוף ליחסי ציבור או כדי להזדהות אתה. אחת הטענות היא, שבעוד שנוהגים להלל את בגדיה של הראשונה, ומעצבים מקפידים לקשור את שמם באובמה לאחר זו בחרה באחד מעיצוביהם, אותם מעצבים נותרים דוממים מול בגדיה של רומני. הסיבה? חשש או לחץ מצד וינטור, הידועה כאחת התומכות הגדולות של אובמה (מווג נמסר בתגובה: "לחלוטין לא נכון").
גם בפוקס, וסביר להניח שגם במפלגה הרפובליקנית, מבינים כעת שזו בעיה לא לקחת חלק בחזית הסגנון. בלעדי השימוש היוצא דופן באופנה, נוכחותה של רומני מצטמצמת משמעותית ביחס לבולטות של אובמה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. ויותר מכך - אובמה יצרה מהפך באמצעות האופנה, לא רק בגלל בחירות מחמיאות. בעזרתה היא נמנעה מצלו של הנשיא המכהן, ומשכה אליה את הספוטלייט, את אלומת האור. זוהי הכרזת עצמאות שמוכיחה, שעל אף כל הסטיגמות, אופנה היא לפעמים ממש, אבל ממש, כוח שאסור לזלזל בו.
עוד על מישל אובמה ואן רומני בוואלה! אופנה:
נאוה סילוורה מכריעה בהחלטות האופנה של נשות המועמדים
