עם סיומו של שבוע האופנה לגברים בפריז לעונת קיץ 2012 ביום ראשון (26 ביוני) בלילה, ספק אם אפשר להכריז על בשורות גדולות יותר מאשר גל החום שפקד את העיר, או הופעתם של מעילים דקיקים העשויים בדים דוחי מים בכמעט כל אחת מהתצוגות. גשם משמעותי, בכל אופן, לא נצפה באופק, וגם אופנה יוצאת מגדר הרגיל נפקדה. אם כבר, אפשר לסמן את הכחול הכהה כאחד הצבעים השולטים בפלטת הגוונים לשנה הבאה.
כמעט כולם, למעט לנווין ודיור, המשיכו ללטש את האג'נדה המוכרת שלהם, לטוב ולרע.
ממשיך כרגיל: תצוגת קיץ 2012 של ג'ון גליאנו בשבוע האופנה בפריז
אלגנטיות מושלמת: לואי ויטון בשבוע האופנה בפריז
האיש שלנו בשבוע האופנה בפריז: אוהד יוסף
התצוגה של דיור באולם הטניס
באולם רחב ידיים בו נערכים בימים כתיקונם משחקי טניס, בשולי הרובע ה-16, הקימו דיור ביום שבת (26 ביוני) מרחב מרשים לטובת תצוגת קו הגברים. בדומה לחלוקת החלל בבוטיקים הנודעים והלבנים של בית האופנה, כך חולק המקום למעין חדרים-חדרים באמצעות מעין קירות בד שקופים וחיוורים. הצופים הרבים שגדשו את האולם, כולל קרל לאגרפלד ושאר ידוענים, ישבו על ספסלים לבנים לאורך המחיצות. הדוגמנים מצדם, נאלצו כמובן להסתובב ללא הרף בין החדרים, במקום על מסלול ישר, אבל הכוונה הושגה תפאורה המזכירה אחוזה המתאימה לאופנה עילית.
זה לא סוד שבעונה הזו כמו בקודמת, כריס ואן אש, המעצב הראשי של דיור הום, פועל כדי למצב את המותג גבוה יותר על הסקאלה. לא רק שרף המחירים האמיר (אם בעבר נעליים אלגנטיות נמכרו בדיור בכ-440 אירו, הרי כעת נכנסו דגמים חדשים ודומים שמחירם 650 אירו), ויש שימוש נרחב בבדים מתוצרת משובחת יותר, אלא שהשפה העיצובית כולה משדרת כעת יוקרה קיצונית, אפילו מרוחקת מעט, כפי שהודגם הפעם שוב ושוב על המסלול.
בהתאם, הקולקציה זכתה לכותרת Less and More (פחות ויותר), פראפרזה על הציטוט המפורסם של לודוויג מיס ואן דה רואה, Less is More (פחות זה יותר). כאן הייתה טמונה ההבטחה, שבמינימליזם שואן אש מציע יש הרבה יותר עושר מכפי שנדמה בתחילה. המראות הוצגו בגוונים מונוכרומטיים אחידים ובצללית חמורה למדי, מבוססת על מכנסיים שמכפלתם קוצרה לקו המגף וחלקים עליוניים מעט ארוכים יותר מהמקובל, אבל מבט נוסף גילה את העודף. חולצת טי עשויה עור רך בצבע טבק, היא דוגמא מצויינת לפריט בסיסי שמוגש על מגש של זהב ויגרור מאות עורבים אחריו. כך גם מעיל סטודנטים קצר ותפוח, שהיה מורכב למעשה ממעין קולאז' של סרטי צמר-קר שסועים, שיצרו טקסטורה משוכללת. לעומתו, הבלייזרים המחוייטים, אחד האיקונים של דיור הום, עוצבו בדשים מורמים וברכיסה א-סימטרית, אלא שאת הדרמה האפלה הפר מוטיב חדש ומסקרן מעין עגילי פירסינג מנצנצים שתפקדו על תקן כפתורים. קהל מעריצים חדש קם ברגע אחד.
ביחס לעצמו, ואן אש לא המציא כאן דבר, אלא שיכלל את השפה בה הוא מדבר לפחות בארבע העונות האחרונות. נערי האיימיש שלו, עם כובעי הלבד, משכנעים הפעם פי כמה, ועל גופם לא מעט עיצובים מסעירים ויצירה מגובשת וחדה. ההישג העיקרי של הקולקציה הזו, מלבד מעילים דקיקים ובלוניים העשויים משי כחול ומתכתי וחייטות דייקנית, היא ביכולת שלה להשכיח את המוזות הקודמות של בית האופנה (קרי, נערי רוק אנורקטיים) ולהעמיד אחת חדשה לגמרי.
באטמן בלנווין
בלנווין, לעומת זאת, אפשר היה לחוש בשינוי מבורך במצב הרוח. תמהיל חליפות המשי בעלות השוליים הגזורים, נזנח לטובת רעיון מצ'ואיסטי ונשכני פי כמה. התצוגה נערכה בצהרי יום ראשון, בבניין ה-Bourse du Commerce, בניין ברזל וזכוכית מעוגל מן המאה ה-18 שבקודקודו כיפת זכוכית מרהיבה וציורי תקרה קלאסיציסטיים. אם כל זה לא היה מספיק כדי לעורר הדר, הרי המוזיקה שנבחרה לאירוע, נלקחה מהפסקול הפומפוזי והסוחף של 'האביר האפל' - באטמן. במילים אחרות, נרקחה הכנסייה המושלמת כדי לעורר תחושות של התעצמות הנפש.
והנפש אכן התעצמה למראה הקולקציה, שהיה בה ממד מובהק של אגרסיביות וצללית נוכחת, בין אם בחולצות ציידים הדוקות עשויות עור כהה, מכנסיים בגזרה צרה ואתלטית ואפילו בחליפת צמר ורודה, ששידרה ביטחון עצמי מופרז. "הכוונה הייתה להחזיר את העוצמה לגברים, להחזיר להם את הכוח", סיפר לאחר התצוגה לוקאס אוסינדריוור, המעצב הראשי של קו הגברים בלנווין. "אחרי כל השנים בהן הצגנו שבריריות, ואת הצד הנשי, בעונה הזו אנחנו חוזרים למדים, לצבעי הזית, למגפיים הכבדים", הוא מנה את המוטיבים העיקריים שניבטו על המסלול.
בלנווין, למרבה המזל, לא ויתרו על הדמיון במירוץ אל הטסטוסטרון. חוץ ממעילי קפוצ'ון, ששיוו לדוגמנים חזות של רוכבי סוסים, או תיקים שקושטו בשרשראות כבדות, העוצמה ניכרה בפרטים. הסוחף מבניהם היה מעין הדפס דיגיטלי-שבטי שקישט אימרות רחבות של חולצות או מכנסים קלים, ויצר אשליה של תנועה חריפה קדימה.
"בעיני אין דבר סקסי יותר מאשר גבר במדים", נתן את גרסתו לעניין אלבר אלבז, המנהל הקריאטיבי של בית האופנה. ספק אם האמירה הזו הייתה רצינית. רמזים דגמ"חיים היו בכל, כמו כותפות מרובעות או מיני כיסים דיסקרטיים שהציצו לפרקים, וחלק מהדוגמנים נראו כאבירים מתקופות קדומות, אבל התוצאה הייתה ורסטילית וחתרנית מכל חייל מצוי. "אחרי חמש שנים (מאז הוקם קו הגברים ל.ש.), היה לנו חשק לחזור אל הלוק הגברי. אבל האמת, שבסופו של דבר, זה בעצם סיפור של אינדיבידואלים. ראיתם את השיער של הדוגמנים? השארנו כל אחד מהם עם סגנון השיער שלו. לא עשינו שיבוטים של הבנים. הכול נשאר יותר אישי".
