"אני לא קונצנזוס ואני לא חיית מחמד שאומרים עליה שהיא חמודה", עונה בתגובה ים טיראן, מפיק יריד מכירת האופנה הגרנדיוזי 'אירוע מעצבי העיר' ב-15 השנים האחרונות, כשנשאל על כמויות תשומת הלב התקשורתית המופנות כלפי כל צעד שהוא מבצע. לראייה, גם בחודשיים האחרונים שמו עלה מספר פעמים לכותרות. היריד שתוכנן לחודש אוגוסט בוטל, לא לפני שהתנהלותו ובעיקר החלטת הנהלת היריד לצמצם את רשימת המעצבים המציגים ולבחור אותם בעזרת סקר פייסבוק זכתה לביקורת באמצעי תקשורת האופנה. בין אם הסקר אכן משמש כלי לגיטימי לבחינת טעמו של הקהל, ובין אם האירוע אכן התאדה עקב המחאה החברתית שגאתה בחודש הקודם, אי אפשר להתעלם מהעובדה שתדמיתו שנויה במחלוקת ומושכת כמויות שוות של אהדה וסלידה בקרב תעשיית האופנה.
טיראן (42), מכל מקום, ממשיך בשלו. מתוקף החופש לנפץ ציפיות, ומתוך נאמנות "להמשיך ולרגש את הקהל", הוא שובר שוב בפנייה חדה. בסוף השבוע הקרוב הוא ישיק מיזם אופנה ייחודי במתחם התחנה בתל אביב בשם Tel Aviv Fashion Weekend , שמבוסס על ערכים כלכליים כמעט מנוגדים לאלה עליהם נשען 'אירוע מעצבי העיר' (שעתיד לשוב בעונה הבאה, לפי ההצהרות). במקום יריד המוני בסוף העונה, בו משתתפים כמאה מעצבים הנפטרים מסחורה עודפת - כינוס קטן ותדמיתי המכוון אל הליבה הקשה של חובבי האופנה. במסגרתו, יאוגדו בגלריה רחבת ידיים עשרים מעצבים, ממריה ברמן המוכרת מהגרסה המקומית ל'פרויקט מסלול' ועד אניה פליט ושרון ברונשר, אשר יחשפו במקום את קולקציות חורף 2012.
"אמרתי למעצבים 'אתם לא תמכרו'. זו לא המטרה של האירוע. אתם (המעצבים ל.ש.) צריכים לעשות שיפט מאירוע מעצבי העיר, אליו באים עשרות אלפי מבקרים. הרי פה זו רשימה של מעצבים קטנים, רובם לא מוכרים. זה רק לאוהבי אופנה הארדקור והמחירים הם מחירים של תחילת עונה. העניין של תל אביב פאשן וויקאנד הוא ליצור תדמית, חשיפה, יחסי ציבור", הוא מסביר את הקונספט. "בנוסף, זה נותן למעצבים אינדיקציה לחוש את השטח, מה יעבוד ומה לא. הרי בחו"ל מציגים את הקולקציה ורק אז לוקחים הזמנות עליה; בארץ זה הפוך עושים הזמנות ואז מציגים את הקולקציה."
למה לך בעצם לעשות אירוע כזה, שהוא קטן, לא רווחי?
"אין לי תחשיב כלכלי, אין לי גחמות מסחריות בפרויקט הזה", מצהיר טיראן ביחס לפער הצפוי בהכנסות בין אירוע מעצבי העיר לזה הנוכחי, "אני מאמין בריצה למרחקים ארוכים".
לצד הלהט הברור לתחום האופנה, יכולתו הוודאית של האירוע לקדם מעצבים צעירים, ושאלת האינטרס הברורה - שיש שיאמרו שזו דרכו של טיראן לטפח קהילת מעצבים חדשה ונאמנה לאחר שהיו כאלה שהפנו לו את גבם והעידו נגדו בתקשורת בשנים החולפות - הסוגיה המתבקשת היא מהיכן הרווחים לעניין, במיוחד לאור העובדה שלא יגבו דמי כניסה למקום, כמקובל בשווקי אופנה מקומיים. מסתבר שלטובת האירוע גויסו עוד שני ספונסרים מתחם התחנה, המעוניין לשדרג את מיתוגו כמעוז אופנה מחד, וחברת המכוניות ניסאן מנגד, שאף השיקה במקביל תחרות עיצוב לאחד מדגמיה. המעצבים עצמם ידרשו להפריש 25-30 אחוזים מהמכירות במקום. הכניסה, אגב, תתבצע עם הזמנה אותה יקבלו חברי קהילת יריד מעצבי העיר בפייסבוק תמורת LIKE.
"הקושי העיקרי בלהפיק אירוע כזה, הוא להתמודד עם האגו של המעצבים", טיראן מספר על התהליך שנרקם במהלך השנה האחרונה. "מעולם לא נעשה כאן ניסיון של קבוצה איכותית של מעצבים להציג ביחד את היצירה העונתית שלהם לעיתונאים וקהל. למה? כי למעצבים יש חשש שיכתבו רק על 2-3 מתוכם ולא על כולם. אני אומר שזה לא נכון. הרי כל אחד לבד, ומדובר על מעצבים קטנים מאוד, שלא יכול לקיים לעצמו אירוע השקה".
מצד שני, לא חשבת לחבור למפיק מוטי רייף, שמארגן שבוע האופנה בתל אביב בנובמבר הקרוב?
"מוטי הלך על משהו הרבה יותר גדול, של מעצבים מבוססים יותר. למעצבים שאני עובד איתם עכשיו לא היה סיכוי להיכנס לזה... אנחנו הרבה יותר אנדרדוג. אנחנו לא פאשן וויק, אלא האח הקטן והבועט".
מלבד קונספט ה'שואו-רום' והצגת קולקציות החורף ב- Tel Aviv Fashion Weekend, מתוכננות גם פעילויות נוספות, כמו מתחם בוגרים של בתי ספר לעיצוב אופנה, אשר יציגו חלקים מעבודות הגמר שלהם. "הטוויסט הוא, שאנחנו נערבב בין העבודות של הבוגרים", הוא מספר. כמצופה מהמוניטין של טיראן, גם ההחלטה הזו זכתה לדרמה משל עצמה כאשר בתי הספר, ובייחוד שנקר, התנגדו למהלך המשולב מתוקף דחף שאולי ניתן לכנותו אליטיסטי. "הקהל רוצה לראות משהו אחר. למה להמשיך ולהראות את אותה העבודה של אותו הבוגר, שכבר הציג את הדברים שלו בתצוגות הסיום?", דוחה טיראן את הטענות.
אם יריד המעצבים מצליח, למה לך לחזור במקביל למקום קטן?
"אני מרגיש כמו אבא גאה שעשה מהפכה. אבל נעשה לנו אירוע גדול, מסחרי, וסיילים זה דבר מסחרי, ואני מרגיש שאחרי גיל 40 אני צריך משהו לנשמה ומכאן נולד Tel Aviv Fashion Weekend".
אולי אירוע מעצבי העיר הפך ללא רלוונטי בארץ, אחרי שחיקו אותו כל כך הרבה אחרים. אולי צריך לחשוב על קונספט מסחרי אחר?
"זה אירוע שווה מאוד למעצבים וגם להפקה. אנחנו ישראלים ואנחנו אוהבים שוק. רעיונית יש לו לא מעט חיקויים, אבל אם אני בודק האם זה נכון להמשיך איתו, התשובה חד משמעית כן. לא סתם הוא ממשיך 15 שנים באותה הנוסחה. אם משהו עובד לא צריך לשנות אותו".
אבל יש גם המון קשיים בתעשיית האופנה בארץ, במיוחד למעצבים קטנים ואתה מתמקד בהם עכשיו
"צריך להבין, מעצבים צעירים בארץ הם עניים. אני מכריז על זה. הקהל צריך להבין שמעצב מוכר 20 פריטים ולא על שמו, אלא בחנויות מעצבים כמו רזילי ומקבל פרוטות. חנויות המעצבים עושקות את המעצבים".
"אני אומר לך תעשיית האופנה הגיעה למקום של רוויה מסוכנת. מעצבים טריים שרוצים לראות את פירות ההשקעה שלהם בלימודים יוצאים למרחב עיסקי שנתון באינפלציה. כולנו יודעים את מחיר האינפלציה והתחרות היא קניבליזציה. אני מזהה שאנחנו מאבדים את העסקים, כמו כתומנטה, רוס אובטה ועוד שורה של מעצבים שאני יודע שעומדים לסגור".
אז מה היא הבעיה בעצם? המעצבים? הקהל?
"אני לא רוצה להישמע כמותח ביקורת על שנקר, אלא לדבר מהשטח. אם בתי ספר יבינו שהם לא יכולים לפלוט 100 בוגרים בשנה לתוך שוק שהוא לא גדל... זה הרס לתעשייה קטנטנה. רוב עם ישראל קונה ברשתות. האקדמיה צריכה לתת לאינפלציה הזו מענה. אני במעצבי העיר צריך להתמודד עם 100 חלומות שרוצים להתגשם והחלומות האלה לא מתגשמים בסוף. הרי כמה מעצבים חדשים מצליחים בכל שנה? מה עם 42 הבוגרים (בשנקר ל.ש.) שהחביאו אותם לא נתנו להם להציג? 4 שנים אף אחד לא אומר להם שהם גרועים ואז הם נפלטים לתעשייה. האקדמיה צריכה לחזור ולהיות פילטר".
טיראן מאשר מגמת תגובה הנרקמת בשולי תעשיית האופנה בשלוש השנים האחרונות. אם עד היום הרשתות והיבוא מהמזרח הרחוק דחפו מעצבים מקומיים לנסות להתחרות בהם ולהעמיד מוצר מסחרי, הרי כעת מתרחשות שתי תופעות. האחת מעצבים משלבים כוחות ופותחים חנויות משותפות, כשהדוגמא המובהקת ביותר היא החנות קולקט, שהיא מעין קואופרטיב של יוצרים מתחום העיצוב. השנייה נטייתם של מעצבים לקולקציות מצומצמות, שמתמקדות בכתב יד מקורי, שלא ניתן להשיג ברשתות. בכוונותיו, Tel Aviv Fashion Weekend מספק למעצבים מענה דומה גם צורה של התאגדות וגם פלטפורמה להציג עיצובים שאינם בהכרח נתונים במסגרת מסחרית, אלא אמנותית.
אתה יכול לסמן שלושה מעצבים מבטיחים בעיניך?
"אני יכול לסמן שמדברים אלי, שלא תסבך אותי. ברמה העיצובית אני מאמין באניה פליט, ויקטור בלאיש ואחת שאני לובש את המכנסיים שלה אול-אובר ולא אכפת לי שהם לנשים וזו מאיה בש".
ומה הלאה?
"לתעשיית האופנה יש עוד שלוש שנים ליהנות ממני. אחרי זה אני הולך לעשות לביתי. הבטחתי לעצמי שבגיל 45 אני יוצא לפנסיה. אני ארכיטקט בהשכלתי ואני גם מעצב לעיתים בתים בעוד שלוש שנים אני רוצה לפתוח משרד, לנהל חיים רגועים יותר".
Tel Aviv Fashion Weekend, מתחם התחנה תל אביב.
15 בספטמבר: 17:00 - 23:00
16 בספטמבר: 10:00 - 19:00
17 בספטמבר: 10:00 - 22:00
(כל הצילומים: Tino vacca)