המוחות בראש H&M הגיעו ככל הנראה לתובנה חשובה בשנים האחרונות, שאולי קהל היעד של הרשת עדיין לא הגיע אליה הערך הכמעט יחיד של המותג טמון בשיתופי הפעולה הגדולים שהוא מציע. עובדה, מה שהחל כפרויקט שנתי בחודש נובמבר בעשור החולף, קיבל על עצמו מופעים נרחבים וחוזרים בנקודות זמן נוספות בשנה. כך לדוגמא, אחרי שיתוף הפעולה עם ורסצ'ה בנובמבר האחרון, תושק בחודש הבא קולקציית הלבשה תחתונה שעליה חתום דיוויד בקהאם ובמרץ הקרוב קולקציית קפסולה עם בית האופנה האיטלקי מארני. וזו תובנה מתבקשת - בימים בהם רשתות אופנה מסוגה של H&M עושות פחות או יותר את אותו הדבר, מתייחסות לאותן מגמות ומציעות את אותו לבוש בסיסי, בהבדלים כמעט בלתי נראים באיכות הגימור או העיצוב, חייבים לשמור על איזשהו ערך מוסף, יתרון יחסי, כדי שחוויית הקניה ברשת לא תהיה זהה לחוויה המוצעת בדלת הסמוכה.
מתוקף כך, הדבר היחיד שניתן לומר על קולקציית הקיץ החדשה של המותג, שנכנסת אל שמונת סניפי H&M בישראל בימים אלה, הוא שיש בה מספר רעיונות מסקרנים, אשר כמעט כולם כמובן קשורים בדרך אחת או אחרת אל קולקציות של מעצבי-על. אבל בתחשיב הכללי, הכולל בדים סינטטיים רבים ומופעים של תפירה מרושלת (המגולמים במחיר הפריטים הנמוך), עדיף לכלות את האנרגיה על שיתופי הפעולה של הרשת וקולקציות הקפסולה. כאמור, ערכה האמיתי של H&M מגולם בהן, ולא בקולקציות המגשרות ביניהן, שהן לעיתים לכל הפחות צפויות.
קולקציית הנשים כוללת מספר קבוצות השראה, שהמשותף כמעט לכולן הוא מנעד הצבעים. למעט אוסף נקודתי של בגדים בהשראת שנות ה-90, של חצאיות טול וגופיות שמוטות כתפייה, נפקדים באופן מופגן הגוונים השחורים. כך, אחת הקבוצות הבולטות מתרגמת מחדש את ההתפעמות שהייתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת מהחדשנות הטכנולוגית ומהגזרות המתקדמות שהגו מעצבי התקופה. מעיל פקעת בכתום-טנג'רין מייצג היטב את הכוונה, ולצידו חצאיות מיני, החוזרות במגוון גרסאות. שמלת אורגנזה מבד כפול, בצהוב-ירוק ניאוני, אמנם ניצבת כחזית הקולקציה, אבל בפועל היא מורכבת מידי בשביל להשיג אפקט באמצעים הפשוטים והזולים בהם נתפרה.
מסתורין קל אופף את קבוצת בגדי הנשים החובקת איזשהו סיפור אסייתי, אולי רק בזכות שהיא מתכתבת פחות עם הסיפורים העונתיים הצפויים בקיץ 2012. אמנם זלגו לתוכה שמלות מבריקות המעוטרות פיתוחים פרחוניים חיוורים - מהסוג המזכיר מרחוק מאוד את הקולקציה של לואי ויטון לעונה - שאין להן קשר ממשי לעניין, אך עדיין היא שומרת על הילוך גבוה יחסית בזכות שתי סיבות שילובי חומרים בפריט אחד וגזרות האוברסייז הנדיבות. טוניקת ענק בגוונים סגלגלים, מכנסי שרוואל קלים או קרדיגן סרוג שחלקו האחורי עשוי חתיכה של סאטן מודפס בפרחים מדגימים זאת היטב.
תת-הקולקציה לנשים המכונה 'דיוויידד', המכוונת אל קהל יעד צעיר, ממשיכה למחזר את המוטיבים שנעשו שחוקים בשנתיים האחרונות. אם בשנה שעברה היו אלו ציפורים, ברווזים ושאר חיות משק שעיטרו שמלות קצרות, הרי הפעם אלו ארנבים. מה שבתחילה היה חצוף וממזרי, לפחות בגרסא של מיו-מיו, שהתחילו עם הטרנד, מקבל בפעם האחת יותר מידי בדיוק את התחושה ההפוכה, קרי לאות ועייפות חומר. אותה הילה מתישה אופפת גם חלקים נוספים ב'דיוויידד', כמו שמלות קרושה בסגנון שנות ה-70 ושאר פריטים בגוונים נייטרליים.
לעומת העושר של קו הנשים והוא אכן מציג כיוונים רבים - קולקציית הגברים מתחילה ממקום חסר. אוסף הבגדים הנכלל תחת הלייבל 'טרנד', ותפקידו מענה נועז למגמות עונתיות, אינו נמכר בארץ (דומה לנהוג בשווקים הנחשבים על ידי החברה קטנים). מכאן, שמלבד מכנסיים קצרים בצבע טבק, בלייזר ימאים ברכיסה כפולה ושימוש מדוייק למדי בצבעי כתום וכחול, שאר ההיצע העונתי, שיש בו סיפור ימי מובהק, רחוק מלהרשים ומתנדנד על גלי הים בין בנאליות לטון ילדותי מופגן.
עליונית פוטר-קפוצ'ון בהדפס גיאומטרי צפוף ובוטה, מזכירה את הילוכם של נערי הסקייטבורד מלפני שנים (בתקופה שלרשתות גלישה היו 15 דקות תהילה); מנגד, בלייזרים העשויים כותנה, המוגדרים בחברה כבסיס הקולקציה, יכולים להיות פרקטיים מאוד לגבר מודרני, אבל דבר אינו מבדיל אותם מאלף גרסאות אחרות. אולי יש צורך לומר זאת שוב הקולקציה של מארני היא בדיוק מעבר לפינה.
מחירים לדוגמא:
נשים: שמלות: 59-299 שקלים; מכנסיים: 59-249 שקלים; חולצות: 29-179 שקלים; ז'קטים: 119-299 שקלים; נעליים: 29-349 שקלים
גברים: מכנסיים: 59-249 שקלים; חולצות: 29-179 שקלים; ז'קטים: 119-349 שקלים
הקולקציה עם ורסצ'ה הייתה כישלון?
ככה נראה טירוף כשהקולקציה מעוררת סקרנות