לשאלה מה מסתובב יותר ברחובות פריז, תיירים או שקיות חומות במראה מהוקצע שעליהן מתנוסס השם 'לואי ויטון', עשויה להיות יותר מתשובה אחת. בית האופנה ממשיך להעצים את כוחו, ואת היקף מכירותיו, והמונים עדיין משתרכים מחוץ לחנויותיו בתורים שהיו ראויים אולי להשקת קולקציות קפסולה ב-H&M (ולא למותג שמציע תיקים במחיר התחלתי של 1,000 דולר). כך או אחרת, המסר הכללי קיים ומוחץ כאן חיה ההצלחה המוכרת כמויות מסחררות של פריטי יוקרה.
את אותו אפקט הצלחה, פחות או יותר, השיג הגלובוס הכסוף והענק שנתלה מעל מסלול תצוגת האופנה לגברים לחורף 2012-13, שעלתה אתמול (חמישי) במסגרת שבוע האופנה בפריז. הוא מילא את החלל מעין חממה רחבת ידיים בצורה גורפת כל כך, עד שלרגע מסוים הוא דמה לעגל זהב מעורר הערצה.
אמנם אף אחד מהקהל הרב שפקד את המקום עלית תקשורת ותעשיית האופנה בעולם לא קם להשתחוות, אבל הציפייה שהורגשה, לקראת איזושהי בשורה, הייתה בשיאה. זוהי בסך הכול הקולקציה השנייה של קים ג'ונס, מעצב הגברים של לואי ויטון, מאז מונה לתפקיד בשנה שעברה. לאחר שגרף ביקורות חיוביות למדי בפעם הקודמת, והוכיח שיש לו את ההבנה הנדרשת לבית ששם ערכים של יוקרה לפני כל דבר אחר (וכן, גם לפני ערכים של אופנה קונספטואלית), הגיע הזמן לראות האם ימנף את הקוד של ויטון למקומות חדשים.
הגלובוס המדובר, כמו גם ההזמנה לתצוגה, שהייתה מעין כרטיס מצוייר שבטריק אוריגמי הזדקר ממרכזה מגדל אייפל תלת מימדי עשוי קרטון, היה רמז ברור לבאות. גם הכיתובים על פני המראה שלו ובעיקר שמות הערים טוקיו ופריז היו יותר מהצהרת כוונות. למעשה, הן היו מנוע התצוגה עצמה. כמעט כל קולקציית גברים בוויטון (בניגוד לקולקציות הנשים, אגב) נקשרת בצורה כזו או אחרת למסע. ולא רק מסיבות מצ'ואיסטיות דווקא - מדובר בבית ששורשיו נעוצים בתוך תיקים ומזוודות, כך שהנרטיב התמידי הזה מתבקש לפחות בשביל לשמור את אותה תחושה של אותנטיות, שכל אופנת יוקרה מבקשת להפיח, כמו גם להצדיק את הופעתם של התיקים הרבים על המסלול, שהפעם ניחנו בצורות קופסתיות קשיחות או בהדפס אריגה מסקרן שהורכב מאותן משבצות שהפכו עם השנים נרדפות למונגרמת ה-LV.
אם בתצוגה הראשונה של ויטון, ג'ונס הפליג מבריטניה לאפריקה, ושילב את דוגמת המשבצות המפורסמת של שבט המסאיי לצד ביגוד גברי אירופי, הפעם הוא חצה יבשות ממזרח למערב. ליתר דיוק, הוא ביקש לשים את האצבע על השפעת התרבות היפנית על הצרפתית. כמסגרת כללית לטיול רחב ההיקף הזה, הוא שאב בין היתר השראה מעבודתו של צייר ורשם האופנה אנטוניו לופז, שבעבודתו פעמים רבות התייחס לזהויות אתניות שונות הקורמות משמעות בעבודות אופנה.
בדומה לפס הקול, שהורכב מתמהיל ממוקסס של להיטי דיסקו וסינתיסייזרים, ג'ונס התמקד בתופעת ההשפעה של טוקיו על פריז בעיקר בשנות השמונים של המאה הקודמת. התצוגה עצמה חולקה לשלושה חלקים, שנארגו באופן אורגני זה בתוך זה. בתחילה לא ניכר שום שמץ אסייתי. מעיל כפול רכיסה בצבע חול זהוב, שסביב צווארונו פרווה, והילוכו גנדרני או חליפה אפורה וצרה, שניהם יכולים להיחשב בקלות כאבות המייסדים של אופנת הגברים המודרנית. זו, ככל הנראה, היה ייצוגה של פריז במופע המרשים. אחרי שנפל האסימון הזה, החלה העין לקלוט מיני פרטים, שהלכו והתגברו ככל שעלו עוד ועוד דוגמנים על המסלול. חולצות שצווארונן וי א-סימטרי, כרכיסת חלוק קימונו, נלבשו תחת בלייזרים, ובמקום חולצות מכופתרות הופיעו בחלק מהמקרים חולצות מעטפת שצבעם כחול וקר.
לטכניקות הפירוק המזוהה עם האוונגרד היפני היו מספר ייצוגים. בין היתר, הופיעו חליפות שחלקיהן נתפרו מבדים שונים, אולם בעדינות אירופאית מבורכת. השיא הגיע בשורה של מעילים ופריטים שנתפרו מבדים טכנולוגיים בעלי ברק סינתטי. כל אחד מהם היה מבוסס על דגמים ספורטיביים מוכרים כמו מעיל פרקה או טרנץ' אבל משחק מעודן בנפח, כפי שהדגים אחד שהיה צר סביב המותניים ותפוח בלון מעודן סביב הכתפיים, החווה קידה מרוחקת לשינויי הפרופורציות שהביאו מעצבים כדוגמת ריי קוואקובו.
על אף שזהו תוצר שנקודת המוצא שלו שמרנית (גם אם מחצית מהדוגמנים הסתובבו עם עגיל שנראה כחץ בתנוך האוזן שלהם), ועל אף שלא הוזכר קנזו טקדה (המעצב שהביא את יפן המודרנית לפריז), הקולקציה הזו היא הבעיטה הבריאה שקו הגברים חיכה לקבל בישבנו זה זמן רב. אמנם, היא לא הביאה לוויטון ערכים זרים, אבל קרבה אותו חצי צעד לעבר האקסצנטריות לה זוכות קולקציות הנשים של הבית. הודות לפילטרים צפופים שהפעיל, ג'ונס נמנע ממהמורות של קלישאות אסייתיות בוטות, ומנגד לא שכפל אופנה מערבית המפיקה שיממון. העובדה, שעין לא מזויינת הייתה מחמיצה חצי מהרפרנסים האסיתיים עומדת לזכותו של המעצב. גם אם הייתה שם חליפה אחת יותר מידי, הוא הכריח את הצופה שלו להתבונן ארוכות בפרטים כמעט בלתי נראים, להרהר לרגע נוסף באוסף הבגדים הנאה שצעד מולו. אומרים, שככה נעשים המסעות החשובים ביותר.
שבוע האופנה במילאנו:
מי יעז ללבוש את הקולקציה של ורסצ'ה?
הגברים של ולנטינו
האון הגברי של פראדה
גברים וינשופים בברברי
