איך נגמלים מאופנת רשתות ולמה זה כדאי?

הספר Overdressed, העוסק באובססיה המערבית לרכישת אופנת רשתות מהירה וזולה, שואל מה עושים עם כל ערימות הבגדים האלו, או יותר חשוב - מה הן עושות לנו? כל הפתרונות בפנים

נאוה סילוורה
20/07/2012
"מציאות" ברשתות הן לא בהכרח מציאה גדולה. אליזבת קלין ועטיפת ספרה Overdressed(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אופנה בעלויות נמוכות שינתה את אופן לבושם של מיליונים בעולם. רשתות המוניות ונפוצות כמו זארה, H&M, פוראבר 21, טארגט וכדומה, מציעות את גרסאותיהן לטרנדים חמים בעלויות מפתות. הייצור אינטנסיבי ונעשה בהיקף עצום, מה שמאפשר תמחור נמוך ורווחים גבוהים. אנו מחזיקים ברשותנו היום הרבה יותר בגדים מכל נקודה אחרת בעבר. אך עם זאת, אנו משלמים פחות עבורם, וגם מעריכים אותם פחות. ביגוד הפך להיות קצר חיים ולעתים אף חד פעמי. אחרי הכל, נשארו מעט מאוד סיבות להמשיך ללבוש או לתקן את אותם בגדים כשטרנדים חדשים בעלויות נוחות מציפים את החנויות בכל פעם מחדש.

אבל מה עושים עם כל ערימות הבגדים הזולים האלו, או יותר חשוב מזה, מה הם עושים לנו?

אליזבת ל. קלין, מחברת הספר החדש Overdressed: The Shockingly High Cost of Cheap Fashion (בתרגום חופשי, לבושה יתר על המידה: המחיר הגבוה להחריד של אופנה זולה), הייתה עוד צרכנית טיפוסית במילניום השלישי. במשך שנים היא הייתה קונה אופנה זולה וטרנדית ברשתות המוניות כמו זארה, פוראבר 21, טארגט ו- H&M.

קלין נהגה לרכוש פריט חדש כל שבוע. הארון שלה היה גדוש באופנה מהירה שהיא בקושי לבשה. הרבה פריטים שמיליונים אחרים בעולם קנו גם כן בעקבות דוגמניות יפיפיות מפורסמות, שנראו לבושות בהם בשילוט חוצות ועל גבי עמודי מגזיני כרום נוצצים. כשהיא גילתה שיש לה שבעה זוגות זהים של נעלי בובה מבד, היא הבינה שיש לה בעיה כלשהי.

בספרה מנסה קלין, עיתונאית ותסריטאית המתגוררת בניו יורק, לחשוף את טבעה האמיתי של אופנה זולה שהייתה לחלק בלתי נפרד מחיינו היום. היא מתחקה אחר שורשיהן של רשתות הענק, כמו גם אחר הסיבות לאובססיית העולם המערבי עם מבצעים וסיילים, ובסופו של דבר מסיקה כי באמצעות מספר כללים שימושיים לא קשים לביצוע ניתן לצאת ממעגל הקונים-זורקים ולהתלבש יפה מבלי להיות שותפים לשורה של עוולות. בין היתר, פגיעה בסביבה על ידי השלכת בגדים זולים שלא משתלם לתקן (וכך להגדיל את כמויות אשפה), העסקת עובדי ייצור בתנאים מחפירים במדינות עולם שלישי. הרעיונות שהיא מציגה תקפים בהחלט גם פה וניתן לנסחם כמספר כללים ברורים ושימושיים.

עוד בוואלה!

תסמכו עליו: חומוס סלק משוגע (ומטמטם) של עומר מילר

וואלה! אוכל בשיתוף יכין
הייצור נעשה במדינות עולם שלישי לפעמים בתנאי ניצול. מתפרה בארץ אפריקאית(צילום: ShutterStock, Lucian Coman)

כללים שימושיים לשבירת מעגל הקונים-זורקים

קודם כל מציעה קלין לתכנן אסטרטגיית קניות מחושבת המבוססת על תקציב שנתי, ובשום אופן לא להתפתות לקניות אימפולסיביות. את התקציב יש להשקיע בביגוד לא זול שאוהבים וגם יישאר זמן רב. השקעה בשמלה שעולה פחות מעשרים דולר היא בזבוז של משאבים אישיים מצומצמים, גם אם היא נראית נהדר על הדוגמנית בקמפיין הפרסומי. סביר ששמלה כזאת נתפרה בסין או בנגלדש מבד סינתטי (כמו אקרילן, דיולן או פוליאסטר, שמקור סיביהם בפולימרים שהופקו מתוצרי לוואי של נפט), אשר רשת כלשהי קנתה בכמויות גדולות וסביר גם שהיא תתבלה עד למצב שלא יאפשר מסירתה לשימוש נוסף והיא פשוט תושלך לאשפה. באופן תמציתי היא אומרת: קנו מה שאתם צריכים, שאתם אוהבים, וטפלו במה שכבר יש לכם.

חנויות ענק וקניונים הם מלכודת קניות מיותרות. גלרי לפייט בפריז(צילום: ShutterStock, Rob van Esch)

יד שנייה או וינטג' לא פעם מפתיעים. לא תמיד יש את המידה הרצויה, לפעמים יש צורך בתיקון, והרבה פעמים נדרש פשפוש מעמיק וגם מזל. אבל התמדה, כמו בעוד הרבה דברים, מובילה להצלחה. פריטי וינטג' או יד שנייה עשויים לשדרג כל לוק ולקחת אותו למקום ייחודי. במקומות הגבוהים בסולם ההצלחה של כל מראה מצויים שילובים מקוריים של אז ועכשיו. בניו יורק וערים הגדולות במערב אירופה קיימות חנויות וינטג' עם היצע מדהים במחירים שווים לכל נפש, כולל וינטג' קוטור. לא שבהכרח היא קנתה באחת מן החנויות האלו, אבל נטלי פורטמן בטקס האוסקר השנה הפתיעה והשאירה חותם עם שמלת וינטג' ישנה מ-1954 (של דיור) והייתה הוכחה מנצחת שאופנת וינטג' אינה פחותת ערך.

וינטג' עשוי להפתיע. נטלי פורטמן לובשת שמלת וינטג' בטקס האוסקר האחרון(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
בליץ - חנות כלבו לווינטג' בלונדון(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כלל ברזל שיש לזכור תמיד - איכות עדיפה על פני כמות. כלומר, שלושה פריטי מעצבים צעירים מקומיים אשר נרכשו בבוטיק צר מידות ואינטימי ובהנחת סוף עונה הם הצלחה אמיתית, בניגוד גמור לשישה פריטי רשתות מאיכות נמוכה שנרכשו באווירה היסטרית, תחת לחץ, ולפעמים כלל ללא מדידה. אלה האחרונים הם לא בדיוק 'מציאה', למרות מה שנוטים לחשוב. בנוסף, מעצבים מקומיים לא מחזיקים סדנאות יזע. ייצור תוצרתם נעשה מקומית ובתנאי העסקה הוגנים. במרבית המקרים, הם גם יפטרו אתכם מביקורים בקניונים וחנויות ענק – מלכודות ידועות לקניות מיותרות.

תחת לחץ ולפעמים בלי למדוד. קונים בחנות רשת פרימרק בברלין יום לאחר פתיחתה החודש(צילום: GettyImages, Sean Gallup)

בזכות קורס תפירה ניתן להרחיב כל אוסף ביגוד ייחודי בעלויות סבירות בהחלט. שינויים ואף תפירה על בסיס מגזיני תפירה הם בהחלט בהישג יד כיוון שהמיומנות הנדרשת לא מסובכת מדי. מכונת התפירה הביתית המודרנית מצוידת במחט היכולה לנוע הנה והנה ולתפור תפרים מסוגים שונים, כולל תפרי זיגזג ותפרי רקמה בעלי צורות שונות. יש מכונות תפירה שאף תופרות כפתורים למקומם. תצלומי קמפיינים נוצצים עשויים להיות השראה לביגוד טרנדי שניתן לתפור בבית ולא תמריץ למסע רכישות ברשתות. התוצאה - מקוריות, יצירתיות וייחודיות שאין למצוא בשום רשת.

מיומנויות תפירה טומנות בחובן יצירתיות וחיסכון(צילום: ShutterStock, Zhukov Oleg)

Overdressed: The Shockingly High Cost of Cheap Fashion

מאת: Elizabeth L. Cline
הוצאת: Portfolio/Penguin
221 עמודים

ספרים ואופנה: הטרנד הולך ותופח

  • אופנת רשתות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully