דוגמניות, מתעמלות והדמיון שלא חשבתם עליו

הערב (חמישי) יתקיים בלונדון גמר הקרב רב בהתעמלות נשים. הספורט החשוב והפופולרי הזה משלב גמישות, שיווי משקל וצעדי ריקוד. למעשה, הוא דומה מאוד לדוגמנות נשים, אפילו יותר מכפי שנהוג לחשוב. החל מהקרייירה קצרת הימים, דרך הדיאטות הקפדניות ועד הבגרות המוקדמת - נקודות הדמיון בין שני המקצועות הלכאורה שונים כל כך יכולות לומר לא מעט על כל אחד מהתחומים, ביחד ולחוד.

קריירה של דוגמניות קצרה למדי. אמת ידועה בתעשיית האופנה היא, שרק מעטות מצליחות להישאר מבוקשות לעבודה מעבר לגיל 25. כמובן ישנן מי שהיו לדוגמניות מצליחות ומוכרות שממשיכות לטופף, כמו בהיותן בנות 18, על מסלולי בירות האופנה. אך מדובר בבודדות. דוגמניות חדשות אשר מתגלות חדשות לבקרים ממקומות שונים בעולם, במיוחד אלו הידועים כספקי פנים יפות ורגליים ארוכות - כמו הולנד, צ'כיה, המדינות הבלטיות, ארצות הברית וברזיל - מייצאים יפיפיות צעירות ללא הפסק. והן מתחילות לקחת חלק בתצוגות בינלאומיות בגיל ההיתר הצעיר למדי – 16. רובן, כאמור, לא יישרדו בתעשייה מעבר לגיל 25, יפיפיות ככל שהיו, או עדיין. רעננות הנעורים האהובה כל כך על צלמים כבר אינה שם. גם לא ורדרדות הלחיים ופני החרסינה. לפעמים אפילו צץ לו, כדרך הטבע, צלוליט בלתי הפיך. גם לידות כמובן לא מסייעות פה. מי שמתנהלת נכון, משכילה "לחלוב" את השנים המועטות האלו ולהרוויח יפה.

בדומה לכך, גם הקריירה של מתעמלות אולימפיות מוגבלת באופן ידוע מראש. קשה למצוא מתעמלת שבגיל 24 תצליח לבצע את אותו פליק פלאק לאחור שלא ייאמן על הקורה, כמו בגיל 15. עם השנים בא המשקל, הגמישות פוחתת והגוף כבר צבר פציעות. גם המתח הנלווה לתחרויות בינלאומיות בפני קהל רב ולעתים אף שידורים ישירים בפני מיליונים הופך להיות מועקה, שמתעמלת בגיל מסוים רוצה להשאיר מאחוריה. מי שהגיעה להישגים משמעותיים, בעיקר מדליות אולימפיות, יכולה לתרגם אותם לרווחים מצוינים בזכות הסכמי פרסום שייחתמו בזמן הנכון, כשזיכרון הנערה על פודיום המנצחים עדיין טרי.

דוגמנית בשנות הביקוש יודעת שבטן לא שטוחה, 'שניצלים' מציצים מעל מכנסיים, זרועות רופסות, וירכיים לא מוצקות ישאירו אותה בבית. היא לא תעבור אודישנים ודוגמנית אחרת, ששילבה תזונה בריאה ומאוזנת יחד עם כושר גופני, תקבל את העבודה. לפעמים סוכנויות מצמידות לדוגמנית בעלת פוטנציאל מאמן כושר אישי שילווה אותה כל הדרך למראה הנכון. אחרי הכל, מעצב או בית אופנה שעבדו קשות וממושכות על קולקציה, לא יציגו אותה בשום אופן על דוגמנית שאינה עולה בקנה מידה עם החזון המוצק והרזה שלהם. ובואו נודה על האמת, בגדים אכן נראים יותר טוב על רזות.

מילדות (ואצלן זה מתחיל בגיל צעיר במיוחד) מתעמלות אולימפיות לומדות שעודף משקל לא יוביל למדליה וגם לא לדירוג מכובד. מי שהעלתה קילוגרמים מיותרים, תתקשה לבצע תרגילים מושלמים. וממש כמו בשומרי משקל הו נשקלות "לפני כולם". מי שהעלתה 100 גרם פלוס מינוס, חשה בושה מעורבת בחרדה. לא בריא ולא הוגן לנערות צעירות כך כל, אבל הדרך למדליית זהב רצופה תלאות, כולל דיאטות קפדניות, לפעמים קיצוניות. לציון עשר בהתעמלות אין קשר לישבן גדול, אבל יש לו קשר לגזרת בלרינה גבעולית ומעודנת שמשפיעה פעם אחר פעם על הביצוע ועל החלטת השופטים.

מאז נפילת מסך הברזל החל זרם עז של דוגמניות ממדינות חבר העמים לשעבר לכיוון מערב. התעשייה לא ידעה את נפשה. דוגמניות בגובה 1.80 מטרים, רגליים אינסופיות, עצמות לחיים גבוהות, כתפיים מחוטבות, שיער אירופאי נוח לסירוק ועיניים בהירות זרמו ללא הפסק לבירות האופנה. סוכנויות פריז, מילאנו, לונדון וניו יורק קלטו עוד ועוד יפיפיות בעלות תווי פנים שונים ממה שנראה קודם. לפעמים אף נשלחו סוכנים לעיירות וכפרים נידחים בשטחי הענק של אוקראינה לחיפוש אחר הדבר הבא. שערי מגזינים נחשבים, קמפיינים חברות ידועות והפקות אופנה שנעשו בידי טובי אנשי המקצוע היו גדושים ביפיפיות שידעו רק רוסית. הן תמיד ידעו להעריך את הנתונים המושלמים, אך לא פעם התמודדו עם שמות לא קלים להגייה. כך, נטשה פולשצ'יקובה הפכה לנטשה פול ואנה ולאייטסניאה הפכה לאנה v. היום רבות מהן מאיישות את המקומות הגבוהים בסולמות הפופולאריות והרווחים.

בדומה להן, מתעמלות מדינות חבר העמים לשעבר הן שם נרדף למושלמות בהתעמלות אולימפית. אולגה קורבט, נלי קים ולודמילה טורישצ'בה הדהימו לא פעם את העולם והיו לאגדה בתולדות ההתעמלות האולימפית. נחיתות ממוסמרות לאחר סלטות בגובה רב הן לא משהו שכיח בתרגילי הקרקע או המכשירים, אבל במקרה שלהן זה מעולם לא נראה קל יותר. רוסיות ממושמעות מצליחות במה רבות אחרות נכשלות בו. משהו ממגנט אותן לקרקע. המצב היום לא ממש שונה. כמו דוגמנות, התעמלות נשים היא ענף שמתעמלות ממוצא מזרח אירופאי מצטיינות בו באופן מסורתי.

התעמלות נשים דורשת שיווי משקל בדרגה גבוהה. רק אחרי אימונים מפרכים שמתחילים בגיל הרך ונמשכים שנים, מתעמלות מצליחות להגיע לאיזון היוצא דופן הזה. הדרך לשם ארוכה ומתסכלת. אבל בנקודה מסוימת, זה נראה אלוהי. סיבוב 360 מעלות על הקורה, סלטה אנרגטית בגובה רב וכל אלמנט עם מעוף שמתחיל ומסתיים באותו הבד על המקבילים המדורגים אשר מבוצעים באופן מושלם הם חיזיון אלוהי. צפייה במתעמלת המבצעת תרגילים כאלו בהצלחה מובילה במהירות לשאלה 'איך הן עושות זה?'

ייתכן שהתשובה טמונה בהתפתחותו של מין מנגנון פנימי עלום וייחודי שקיים אצל מתעמלות אולימפיות, וקצת גם אצל דוגמניות. מי יכול לטופף בעקבי לובוטין בגובה חמישה עשר סנטימטרים? רק דוגמניות מסלול מקצועיות. ובמרבית המקרים הן גם מצליחות ללכת בקו ישיר, להוריד ז'קט, לעשות פוזות לצלמים, להסתובב ולחזור חזרה. תופעת דוגמניות נופלות על המסלול היא נדירה יחסית. דוגמנית מקצועית שמטופפת על מסלולי בירות האופנה, לפעמים מספר פעמים ביום, מול אנשי תקשורת, אופנאים וסלבריטאים, צוברת מיומנות גבוהה ומרשימה. לעתים נדירות היא תיפול באופן מביך עד כואב, אך זה נדיר. בדיוק כמו הנפילות של מתעמלת אולימפית.

בשנים האחרונות הביקוש לדוגמניות סיניות נמצא בעלייה תלולה. הסיבות לכך נעוצות בתהליכים כלכליים; עסקי אופנה ענפים שמשגשגים היום בסין ונהנים מהשוק הנרחב, הובילו בתי אופנה ומעצבים להעדיף דוגמניות מוצא סיני כחלק מהפנייה לשוק המקומי. פני פורצלן של דוגמנית סינית שחורת שיער ואדומת שפתיים מדברים הרבה יותר לאוכלוסייה הסינית מאשר אלה של אירופאיות תכולות עיניים או אפרו-אמריקאיות, יפיפיות ככל שיהיו. גם בתצוגות שבוע האופנה של ניו יורק בספטמבר האחרון, כמו גם תצוגה השנתית של ויקטוריה'ס סיקרט שנערכה בנובמבר שנה שעברה, בלטה קבוצת הדוגמניות האסייתיות, ובמיוחד הסיניות שבהן. מבין הבולטות והמצליחות בתעשייה היום אפשר לציין את לו וואן, מינג שי, פיי פיי סאן ושו פיי.

לפני ארבע שנים זכתה נבחרת המתעמלות הסיניות בזהב. לא בטוח שבלונדון הפעם הן ישחזרו את ההצלחה, אבל על דבר אחד אין עוררין. התעמלות הנשים הסינית בעלייה מתמדת. הן ידועות במשמעת מופתית, רצינות ומקצוענות. מי שמצפה לספקטקל ממתעמלות סיניות, לא יתאכזב. דנג לינלין (20), אחת המתעמלות הסיניות הפופולאריות בסין, היא דוגמה לכך. בובת החרסינה המיניאטורית הציגה השבוע בלונדון ביצועים שלא ייאמנו המדגימים את הדרגה הגבוהה של התעמלות הנשים בסין.

בגיל 20, דוגמנית בינלאומית מצליחה צברה כבר מאות שעות אוויר. היא הצטלמה על סטים במקומות שונים בעולם, טופפה על מסלולי ארבע בירות האופנה פריז, לונדון, מילאנו וניו יורק, ובמקומות נוספים. היא ראתה עולם. כמן כן, היא גם חתמה על חוזים, הרוויחה כסף רב, התנסתה בעבודת צוות, התמודדה עם לחצי המקצוע (תחרות, עומס, מחלוקות, וכדומה). לפעמים - אם ללמוד ממספר סרטים דוקומנטריים בנושא - היא גם נחשפה להטרדות מיניות והערות סקסיסטיות בהיקף גבוה למדי. במקביל היא גם למדה לבחינות בגרות, כשחברות טובות מארצות שונות שהיא פגשה במהלך העבודה, מהוות עבורה תמיכה טובה כשהיא רחוק מהבית.

מתעמלת אולימפית מצטיינת באותו הגיל לקחה כבר חלק בתחרויות רבות במקומות שונים בעולם. אולי היא אף השתתפה בשתי אולימפיאדות, ביצעה תרגילים מסובכים ומסוכנים לעיני קהל רב והתמודדה עם מתח רב בעת תחרויות ולאחר אימונים מפרכים. היא בוודאי גם ידעה אכזבות והישגים. כספורטאית מצטיינת, אפילו הצטלמה לקמפיינים מסחריים של חברות ידועות ובהתאם הרוויחה יפה. היא מנוסה בעבודת צוות, כי היא הרבה פעמים היא חלק מנבחרת לאומית עם שאיפות וציפיות. חברותיה הן לא רק מנבחרת ארצה, אלא גם מתעמלות ממקומות שונים בעולם. היא מוכנה לשלב הבא ויש לה לא מעט כלים להתמודד עם החיים האמיתיים. למרבה הצער, יש לה בוודאי גם חוויות קשות. אולגה קורבט, לפי האשמותיה הפומביות, נאלצה להתמודד במשך כל נעוריה כמתעמלת עם התעללות מינית מצד מאמנה מבלי שאפילו הבינה שמדובר בהתעללות מינית. מאמנה רינלד קניש האמין, כך היא טענה, סבר שאימון אפקטיבי חייב לכלול גם יחסי מין בכפייה.

גברים מרוויחים יותר וזוהי אמת עגומה. הרבה פעמים אישה שעושה תפקיד שגבר עושה, מרוויחה פחות. ככה זה. בדוגמנות המצב הוא הפוך. מסתבר שהנשים היחידות המסוגלות להשתכר יותר מגברים הן דוגמניות ובעיקר דוגמניות על. ג'יזל תמיד תרוויח יותר מגבריאל אוברי, הדוגמן המבוקש בעולם היום. נשים בדוגמנות עסוקות יותר ומבוקשות יותר, גם לקידום מוצרים שאינם נשיים במוהבק. קמפיין כלשהו עם קייט מוס אטרקטיבי יותר מקמפיין עם דוגמן יפה תואר. כמו כן, דוגמניות מסלול בקוטור הן לפעמים חיזיון מרהיב ואת זה כמובן לא ניתן למצוא אצל הגברים, פשוט כי אין קוטור לגברים.

תרגילי גברים על מתח או סוס סמוכות הם ללא ספק מרתקים ומרשימים. אך אם להודות על האמת, הדבר האמיתי בהתעמלות מאז ומתמיד היה התעמלות הנשים. תרגיל טבעות המצריך כוח רב, מושלם ככל שיהיה, לא ישווה לאולגה קורבט עם שתי הקוקיות שלה בתרגיל קרקע לצלילי מוזיקה הסוחפת את הקהל. ואצל גברים, כידוע, כל התרגילים מבוצעים על רקע דממה משמימה. בנוסף, גובה המתעמלים אשר נוטה להיות באופן קבוע מתחת לממוצע בקרב גברים ונע בין 1.60 ל-1.65 מטרים לא בדיוק יוצר חיזיון מרהיב (אגב, אלכס שטילוב שגובהו 1.83 מטרים הוא יוצא דופן. לכן גם נראה טוב יותר ממרבית מתעמלי משחקי לונדון השנה). אצל נשים, לעומת זאת, נמיכות הגובה מתקבלת ויזואלית ולא פוגעת באסתטיקה של הביצוע. תרגילי מקבילים מדורגים וקורה הם בעלי ממד אמנותי-ריקודי מהנה ומרתק והם מכשירים שקיימים רק בהתעמלות נשים. הקהל הרב שמשריין לעצמו מקומות התחרויות הגמר של התעמלות הנשים, מגיע במיוחד לספקטקל הזה, שמבוקש הרבה יותר מהתעמלות הגברים. בדיוק כמו תצוגות הנשים בשבועות האופנה.