אירוע ההשקה של קולקציית מיסון מרטין מרג'יאלה ל-H&M שנערך בשבוע שעבר בניו יורק (הקולקציה תימכר ב-230 סניפים החל מה-15 בנובמבר), אמנם כלל כמה מהידוענים המסוגננים בתעשייה, אבל באותה נשימה גרף גם תגובות קיצוניות. "זה נשמע כל כך עלוב כשהאנשים האלה מדברים על זה, אני מתכוון למינה סוברי וסלמה בלייר. באמת?", כתב אמש אחד המשתתפים בפורום האופנה הפופולרי thefashionspot.com ביחס לסרטון הרשמי שתיעד את האירוע, ומופיעות בו הכוכבות המדוברות. עבור רבים, כפי שהקפידו לבטא זאת בבלוגוספירה ובשאר פלטפורמות, החיבור של בית האופנה הקונספטואלי והאמנותי עם מותג עממי - וחמור מכך עם דמויות הנמצאות בלב המיינסטרים הבינוני - זהו מעשה בלתי נתפש. אולי אף כמעט בלתי חוקי.
אירוע השקת הקולקציה בניו יורק -
מאז שקונספט קולקציות הקפסולה גובש אל צורתו המוכרת כיום לפני כשמונה שנים, שמהלליו רואים בו דמוקרטיזציה של אופנה ומקטרגיו את הפגיעה הלא מוסרית בערכי האופנה הגבוהה, מסתמן שאין עוד שיתוף פעולה שזכה להדים רועמים כל כך בקרב הגרעין הקשה של חובבי האופנה. חלק גרסו כי זהו המסמר האחרון בארון הנושא את שמו של מרג'יאלה, אותו מעצב בלגי שהקים את הבית לפני יותר מעשרים שנים ונטש אותו לפני שנים אחדות; מנגד, חלק שלפו את הטיעון האולטימטיבי בהתחשב באופיו של המעצב המיתולוגי, שידע לזרות חול ותפרים פרומים בכוונה בעיני אריסטוקרטיית הסגנון, הרי שסביר להניח שהוא עצמו היה מברך על פרויקט כזה, ששולף את אמות המידה המקובלות ומרסק את הבניין המפואר שנשען עליהן.
103 פריטים כוללת קולקציית הקפסולה המשותפת עם מרג'יאלה, מספר המכתיר אותה כאחד משיתופי הפעולה הנרחבים שנעשו בשנים האחרונות, ב-H&M ומחוצה לה (באוסף שעיצבו לנווין ל-H&M, למשל, היו כ-50 פריטים). מה שהעצים את הדיבייט עוד יותר בין הצדדים היה הקונספט שסביבו נבראו הפריטים. בניגוד למהלכים דומים, בהם נוצרו עיצובים המתכתבים עם כתב ידו של המעצב הידוע ועולים בקנה אחד עם סגנונו, הפעם נרקחה קופסת להיטים. כל אחד מהבגדים ומהאביזרים המשלימים, הן לנשים והן לגברים, הוא למעשה ייצור מחדש של דגם מהעבר, כאשר תווית גדולה המוצמדת אליו מעידה על הקולקציה ממנה נלקח (מתחילת שנות ה-90 ועד היום).
בלי קשר לשאלה המוסרית (הן ביחס למרג'יאלה והן ביחס לתנאי הייצור במפעלים המייצרים לרשת השבדית), המפגש הפיזי עם הפריטים מגלה את הערך הממשי בשיתוף הפעולה הזה. עבור צעירים שלא הספיקו לחוות את מרג'יאלה בימיו הגדולים, לפני עשור ויותר, ועבור אנשים שלא הייתה להם אפשרות להיחשף אליו לפני מהפכת האינטרנט, זוהי הזדמנות משכנעת להביט על הרגעים שיצרו היסטוריה מהפכנית.
למרות שמדובר בתוצר אינסטנט, שקשה לקבוע עד כמה הוא אותנטי וכמה הוא אשליה (אחרי הכל שיתופי הפעולה האלה הפכו למעין סוכנות פרסום עבור בתי אופנה שנזקקים לדחיפה הקלה ש-H&M מסוגלת להעניק), המפתיע הוא מידת מורכבותם של העיצובים. כפי שמעיד צמיד שעון חלול, בלייזר שדשיו משורטטים בתפר על חזיתו או נעליים המרחפות מעל עקב שקוף, דבר אינו כפי שנדמה בתחילה. תמיד ישנו תזמור של תפרים שאינם במקומות צפויות, קצוות גזורים, גזרות שאינן מצייתות לטבע הגוף ואין ספור אשליות אופטיות העוברות כחוט שני בוהק בין חלקי התצרף; מעיל עור קצר לנשים, שמצידו האחד הוא שחור ומצידו השני חושף בטנה לא מעובדת ובהירה, נראה כמכלול פיסות פרוע ומקרי, כשמנגד קבוצה של שמלות משי ארוכות נאספו במערכת כיווצים וקיפולים לכדי א-סימטריה בוטה.
אחת הבעיות שרטרוספקטיבה כזו מזמנת (גם אם מתנגדים שם למונח 'רטרוספקטיבה') היא שחלק מהפריטים נטועים במסגרת עבר שלא ניתן לתרגם להווה. סריג לגברים המורכב מצעיפי ספורט צבעוניים שנתפרו יחד, או שמלה תכולה ששרווליה תלויים חסרי שימוש בחזיתה, ניכרים בשנת 2012 כגימיק מתחכם ותפל. עם זאת, דוגמאות המוזיאון האלו בודדות.
רגעים מרהיבים, בין היתר ז'קט מחוייט ומפוסל ברכיסה נסתרת לנשים או מעיל קצר העשוי חגורות עור שנתפרו יחד (שקסמו נחשף רק בלבישה), מסייעים למצב בו אי אפשר להכריע לכאן או לכאן. האם זהו צעד מבריק או ציניות של קונצרן ענק המוכיח שהוא מסוגל לכלות כל פיסה של מקוריות? במידה רבה, שיתוף הפעולה הזה משחזר את התחושה שמתעוררת כאשר נחשפים לעיצוב כזה או אחר של מרג'יאלה; כינון של שנאה ואהבה, כמיהה וזרות עצומה, בעת ובעונה אחת.
מחירים לדוגמא: ג'ינס: 349 שקלים; סריגים 499 שקלים; נעליים: 1,199 שקלים; מעילי עור: 1,799 שקלים; ארנקים: 249 שקלים; שמלות א-סימטריות: 899 שקלים; מעיל פרווה מזוייפת: 1,499 שקלים; סניקרס: 499 שקלים
הקולקציה תימכר החל מה-15 בנובמבר בסניף H&M בקניון עזריאלי תל אביב בלבד.