כמעט חצי שנה עברה מאז התקיימו בפריז, מילאנו וניו יורק שבועות האופנה לקיץ 2013, ואיתם בשורת השחור-לבן שמעצבים כמרק ג'ייקובס או בית האופנה מוסקינו בחרו להאדיר. עברו גם לפחות חודשיים מהרגע בו מגזיני ואתרי האופנה סימנו את המגמה, שנתפסה כרעננה ועזה, והחלו לדון בה ללא הרף. ואפשר גם לומר שמזה חודש, אם לא אפילו יותר, רשתות האופנה המצויות נתנו את דעתן לעניין, ובזארה, מנגו ואחרות, הקולבים עמוסים כולם בפריטים מפוספסים, מחולקים או משובצים, המבטאים בדרך גראפית את הקונטרסט החד שמייצר המפגש בין הלבן לשחור.
גם הססמוגרף של קסטרו לא החטיא את המגמה. למעשה, כבר שלושה שבועות שרצה בכלי התקשורת פרסומת חיננית, בניחוח להקות הפופ של שנות ה-60 של המאה הקודמת, שכל כולה התמקדות נוקבת בטרנד המדובר מצד הרשת הישראלית. וכדי להסיר כל ספק שעוד נותר בלבבות, הבוקר (ראשון) פתחה אתי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו, את תצוגת האופנה לקיץ 2013 כשהיא לבושה בשמלה בצווארון סירה נדיב, ובדפוס פייזלי דיגיטלי באותו שחור-לבן. האם צריך לציין, שכאשר עלו בסופו של דבר הדוגמניות למסלול (הלבן, אגב), בשפע של שמלות A קצרצרות או בווריאציות של הדפסים אופטיים, נעדרה מפתיחת התצוגה כל תחושה של התחדשות?
זו הבעיה העקרונית הנעוצה בהתייחסות כל כך קרובה למגמות עונתיות ובאסטרטגיה של 'תרגום טרנדים' נאמן מידי למקור לא ניתן לרגש כשהרעיונות כבר נראו בכל מקום. בהווה הטכנולוגי, בו מידע עובר בקצב מסחרר מגופי התקשורת אל הרשתות החברתיות וחוזר חלילה, על חברות האופנה לאמץ שיטת עבודה חדשה. מה שהיה אפקטיבי לפני שנתיים, לפני תקופת האינסטגרם ולפני שעלה במותגים הצורך לשדר כל תצוגה בשידור חי (ושל עורכי האופנה לתעד כל בזיק באירועים עצמם), מאבד כעת ממשמעו. אם בעבר זירת ההאבקות של רשתות האופנה הייתה מאורגנת סביב השאלה 'מי יצליח לתרגם את הטרנד בצורה הזריזה ביותר?', הרי כיום הן נדרשות למצוא ערך מוסף שונה. אחרי הכל, כשהמגמות מגיעות כבר לקולבי הרשתות, הן כבר היסטוריה בדפי היומן האלקטרוני של הפאשניסטה.
התצוגה של קסטרו דקרה בדיוק את הנקודה הזו. מצד אחד, הרשת המקומית עשתה ככל שביכולתה כדי להיראות מעודכנת, ומעצביה הקפידו לצטט בגדול ומקרוב מהמקורות הנכונים; מצד שני, דמיון גדול מידי לעיצוב שהגה מישהו אחר, ועם פרשנויות שטחיות מידי בחלק מהמקרים, אשר מגיע אחרי שהקהל הספיק לשנן ולהקיא, מבטל כמעט כל הישג. הקונטרסט הגראפי, אם כך, נידון לעורר אדישות.
למרבה המזל, לא רק בשחור-לבן עסקינן. התצוגה, שהתמקדה בשמלות מיני ובווריאציות על החליפה הגברית, חולקה לשני חלקים עקרוניים. הראשון עסק בטקסטורה וכלל גם מרקמים פרחוניים רוויים לנשים, או הדפסים דיגיטליים מפוקסלים לגברים; השני במערכות לבוש בהירות ולבנות. שני החלקים תובלו במוטיב של מרקמים מטאליים מרשרשים, שעבר כחוט כסוף בין כל תתי הקבוצות שמרכיבות את הקולקציה.
למרות החלוקה הנושאית הברורה, לא נשמר רף אחיד. נדמה שהמעצבים, שבדרך כלל עסוקים ביצירתם של פתרונות לבוש אחידים ושמרניים למדי לסניפי הרשת, מבקשים לנצל עד הסוף את זמן המשחק הקצוב שניתן להם פעמיים בשנה כדי לחגוג. לעיתים זה מצליח. בין היתר, במראה אקסצנטרי אך נינוח לגברים, שהורכב ממכנסי בד גובלן פרחוני וחולצת פוטר שמוטת כתף, או בניסיונות ראויים למצוא אלטרנטיבות לחליפה הגברית באמצעות סטים מתואמים ואוויריים של מכנסיים וחולצות, ועל ידי עליוניות מכופתרות נטולות צווארון שהיו מעין הפשטה של בלייזר. בקו הנשים, חליפה בגוון שנהב משובץ בלורקס מנצנץ, שהורכבה ממכנסיים רחבים ועליונית מפוסלת, או אקססוריז מגרים ומלאי הומור, נוסח קופסת-קלאץ' עשויה פלסטיק שקוף וסנדלים כסופים על עקב נוקב, הם שחוללו במסלול שיאים קצרים של אנרגיה.
מנגד, לעיתים הדחף האופורטוניסטי, שאינו מנותב לאמירה מקורית בדרך כלל, דווקא מפר כל איזון בריא. ראשית, אותם תרגומי טרנדים נלהבים, שהותירו בפה הקהל טעם סינתטי של העתק זול - שמלות המיני הגראפיות בחלקה הראשון של התצוגה, שמלות-שק-יוטה מקושטות נוסח השיק האתני של דולצ'ה וגבאנה או ז'קטי בומבר לגברים מעור כסוף בשני גוונים, שדמו דמיון רב מידי לדגמים עונתיים של ברברי. שנית, בחלק ממערכות הלבוש לא ידעו היכן לשים את הגבול המבדיל בין פרץ יצירתי לבין הגזמה. מכנסונים קצרצרים שהיו קצרים מדי, ונתלו בצורה לא מעוררת על ישבנה של דוגמנית, או שילוב של זרקונים על בד בהדפס פרחוני צפוף, באקט שלא ניתן להימנע מלכנותו 'מיכל נגרין', רמזו כי לפעמים הרצון לשואו גדול יותר מהאופנה עצמה.
שואו גדול או אופנה גדולה, העובדה שהתגובות לתצוגה מצד הקהל היו רפות יחסית, למרות שעל פניו היה בה הכול, החל מהצבעים הרלוונטיים לכאורה ועד הגזרות הסקסיות של הקיץ, מאשרת שהאירוניה הארורה של תעשיית האופנה פועלת כעת שוב. אחרי שהרשת הישראלית עשתה מאמצים כבירים כדי לאמץ את אמות המידה והאסטרטגיות המובילות את מתחרותיה הבינלאומיות, מתוך דרישת התקשורת והלקוחות, היא עומדת להיתקל כעת בסוגיה חדשה אם גם לה יש בדיוק את אותן מערכות לבוש בשחור-לבן, איזה ערך מוסף יש עכשיו לשם קסטרו?
עוד על קיץ 2013 בוואלה! אופנה:
המעצבים של קסטרו מדברים על הקולקציה החדשה
הטרנד המטאלי בקיץ 2013