צבא של איש אחד: קולקציית הביכורים של אלירן נרגסי

גם אם תצוגת הבוגרים האחרונה של המסלול לעיצוב אופנה בבית הספר שנקר הייתה יחסית הומוגנית באיכותה, אלירן נרגסי (27) – שבימים אלה חושף קולקציה ראשונה - הצליח לסחוט תשומת לב מיוחדת, ולא רק משום שבחר להציג בגדי גברים בין ים של עיצובי נשים. אחרי הכל, קשה להחטיא הזדמנות לפרובוקציה קלה עם דת, במיוחד כשיוצקים לתוכה ערכים של גבריות, מיניות ואולי אפילו רמזי רמזים להומו-ארוטיקה. תחת הכותרת "אלוקים אדירים", נרגסי עשה מה שמעטים עשו לפניו – נטפל לקוד הלבוש הפושה בקרב אוכלוסיות המזוהות עם הכיפה הסרוגה, ועשה בו שמות. החולצה הלבנה המכופתרת – קלאסיקה גברית בכלל וקלאסיקה דתית-לאומית בפרט - הורכבה מחדש: צווארונים נשתלו בגב, או ששורת הכפתרה הוכפלה. לפתע אותה חולצה תמימה ובנאלית קיבלה על עצמה מנעד מתחים ויצרים שלא הכירה עד כה. בנקודה מסוימת, אפילו הכיפה על ראשי הדוגמנים הפכה לכובע מצחיה, ונעשתה ברגע מאמצעי לביטוי יראת שמיים, לפרט סגנוני מובהק המתכתב עם אופנת הרחוב.

"המטרה שלי שהייתה לעשות הכלאה בין הדת היהודית לתרבות החילונית", הוא מספר על כיצד גובש הקונספט לתצוגת הגמר. "אני בא מהעולם הזה. גדלתי בירושלים. בהתחלה רציתי לקחת אלמנטים מהאופנה החרדית ולשלב אותם עם סאדו מאזו, אבל היה נראה לי מאתגר יותר לפצח את 'הביניים'. להוציא את הכיפה הסרוגה, החולצה הלבנה היא מראה פחות מובהק".

והיום, מהסטודיו הממוקם ברמת גן, הוא ממשיך לפצח. הדי החולצה הלבנה והקול המקורי מתגלים כפרטי מפתח גם בקולקציית הביכורים. במבט ראשון, העובדה שהיא מורכבת מצבעי שחור ולבן בלבד מעוררת את החשד שמא מדובר בציות עיוור ופשטני למגמות האופנה ("אני לא הולך לפי טרנדים"), אולם בסופו של דבר היא מתגלה כנושאת משמעויות נוספות מלבד צורות גראפיות עזות.

נקודת המוצא בקולקציית הקיץ המהונדסת הזו, החסכנית במידה, הייתה אותם ברקודים מפוקסלים הממלאים את המרחב הציבורי ומזמנים את סריקתם בטלפונים סלולריים משוכללים. "על פניו כולם נראים אותו הדבר, אבל כל אחד מהם מוביל למקום אחר", הוא מציין. קל לנחש שלחולצה הלבנה ולברקוד אותו התפקיד בעולם האסתטי של נרגסי – שניהם מייצגים זהות אחידה, או לפחות סדר קיים וברור. לכל אחד מהם מראה כה מובהק, אשר חוזר על עצמו ומגדיר קהלים, השתייכויות ופעולות, כמעט כמו מדים.

ייתכן שזו הסיבה שהמראה הנקי, המינימליסטי של הקולקציה, מציע שכפול כאילו-צבאי של אותה הצללית, המורכבת ממערכות לבוש מתואמות, הבנויות לרוב מעליונית קופסתית וחדה וממכנסיים רחבים ונוקשים מעט. אלא שנרגסי משתמש במניפולציות כדי לרמוז שתחת החולצה הלבנה, הברקוד ושאר סמלים אחרים המרכיבים את העולם הקרוב, יש תמיד יותר; כאילו הוא מבקש לומר שמתחת לאשליית הסדר הוויזואלי המאורגן, שוקק תמיד אינדיבידואל ותמיד יש אפשרות לאין ספור וריאציות. אחרי הכל, אפילו סמלו המסחרי, שהוא עיצב בעצמו, מסגיר את אותו ההיגיון – צללית שחורה של פרופיל פנים. השאלה מתעוררת מעצמה - האם אלו הם פנים גנריים או הפנים שלו עצמו?

מלבד ברקודים על תגיות הבגדים (שמובילים לאתר האינטרנט שלו), התצרף השחור פורק והוא מכסה נתחים משמעותיים מהפריטים. על חזית של חולצת טי בצווארון גבוה, הוא נדמה כהפשטה ממוחשבת של סמל שבטי, או שהוא משמש כדי למסגר שרוולים משורטטים ואת הטורסו הגברי כולו. גם החולצות המכופתרות, בשחור או בלבן, עברו תהליך דומה. כשהן תלויות בקבוצה, קל לטעות ולחשוב שזהו אותו הדגם במידות שונות. אלא שמסתבר שישנן שלוש גזרות נבדלות – גזרת קימונו, גזרה של שרוולי מרפק ועוד אחת המאופיינת בצללית כתף שמוטה - ולכל גזרה מספר שילובים של טלאי בד, היוצרים בפועל את ההבדל המשמעותי בין דגם אחד לאחד, אולי מבלי לאבד את כוח הקבוצה כולה.

ההצעה האולטרה-מודרנית הזו, שיכולה להתאים בקלות לנערי העיר, אינה מסתכמת בדחף אינטלקטואלי. יש בה מקום גם לאירוטיקה. למרות שהמראה מעט מנוכר וקר בכוונה, נוסח ז'יל סנדר או רף סימונס אם להצביע על מעצבים ספציפיים, נרגסי מאפשר למיניות לדלוף דרך חרירים מחושבים בקולקציה. מלבד שהם משמשים הצעה מגרה עבור ימי הקיץ הלוהטים, הרוויים בלחות, המכנסיים הקצרים, שמכפלתם מעוגלת כמכפלת חולצה מכופתרת, מגלים את אותה חיוניות שיש למכנסי ריצה חסכניים בבד. כלומר, התכוונות מלאה להפנות את המבט לגוף הגברי המבצבץ בעוז תחתיהם.

נרגסי – שכיום תופר חלק ניכר מהפריטים בעצמו – נכנס אל שוק גברים שזוכה כעת לעדנה שלא נראתה כמוה מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. "הייתי שמח לחוות את החוויה של עבודה במקום אחר, אבל נראה לי שיש לי מה להציע כאן", הוא מנמק מדוע שלא כמו בוגרים אחרים העדיף לא להתמחות בחו"ל ומדוע בכל זאת בחר באופנת גברים. גם הגישה העסקית מתגלה כשונה מעט, למרות שהוא עתיד בחודש הבא להעמיד את עיצוביו למכירה בחנות קונספט חדשה בצפון תל אביב בשם 'רציף'. "הרעיון הוא לעבוד בשיטה של הזמנות. להעמיד בסטודיו את הדגמים ולתפור לפי מידה ולפי בקשה".

טווח מחירים: 199 – 499 שקלים. להזמנות: 0505409070