בווידאו: הצצה לארון הפרטי של עורכות האופנה בווג UK
החגיגות לציון 100 שנה לווג בריטניה - האיכותי והלוהט יותר מבין מגזיני האופנה העולמיים - נמשכות ומספקות עוד ועוד ממתקי סטייל נוסטלגיים. אחרי שדיווחנו על סרט דוקומנטרי של ה-BBC שיחקור את מקום המגזין בהצלחת או כישלון דוגמניות, מותגים ומעצבים בתעשיית האופנה, כעת עובדים אנשי העיתון על תערוכה אופנתית שתציג את הצילומים האיקוניים בתולדות ווג הבריטי.
מהצילום המפורסם והשנוי במחלוקת באותה תקופה (מדהים לראות כמה העולם השתנה מאז) של קורין דיי שתיעדה את קייט מוס ב-1993, כשהיתה בגיל 19, בתחתונים ובגופיה ורודה, דרך הצילום היפהפה של אותה מוס בגרסתה הנשית יותר בשנת 2008, על ידי הצלם מריו טסטינו, עם סטיילינג מעלף וזכיר במיוחד, כשהיא מרימה את חצאית הטול הגדולה וחושפת תחתונים - אולי כרפרור במחווה לצילום השערורייתי ההוא.
אבל מוס היא לא הסופרמודל היחידה שכיבדה את דפי המגזין בנוכחותה המגה-פוטוגנית. עוד צילום מוצלח במיוחד היה של הרב ריטס ב-1989, כשקלאודיה שיפר מפשקת רגליה על אופנוע מאסיבי וחושפת לנז'רי תחרה שחורה.
ואם חשבתם שמדובר במאה שנים של הפקות אופנה על הקו האסתטי-מרהיב או האדג'י- מהפנט, תחשבו טוב. גם רגעים מוצלחים של שבירת מוסכמות וביזאר מצולם הובאו במגזין. התערוכה תציג לדוגמא את הצילום של טים ווקר המציג דוגמנית עטופה כולה פרווה ולראשה קרניים, רכובה על שור מפלצתי.
את ווג בריטניה עורכת מאז 1992 אלכסנדרה שולמן. מאז שנכנסה לתפקיד עלתה תפוצת המגזין בכ-200 אלף עותקים לחודש, כמו גם השפעתו ומקומו בעיתונות האופנה בעולם. שולמן ביצעה כמה החלטות תקדימיות במהלך כהונתה, והבולטות הן להקפיד לא להכתיב לקוראות מה עליהן ללבוש, ולא לפרסם שער של ידועים הדורשים מראש זכות וטו על בחירת התמונה. ככל הנראה זו הסיבה למיעוט שערי ווג UK עם ידוענים, והעדפה של דוגמניות.
התערוכה תציג 280 נבחרים מההיסטוריה של המגזין בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון מה-11 בפברואר עד ה-22 במאי 2016.