"היא היתה הדוגמנית שכולם רצו לעבוד איתה": פרידה מספיר קופמן פפושדו

מחר (שישי) בשעות הצהריים תיטמן ספיר קופמן-פפושדו, אחת הדוגמניות העסוקות והבולטות בישראל בכל הזמנים. במהלך עשור שלם ועמוס שערים, שלטי חוצות, הפקות אופנה ונוכחות בולטת בכל תצוגת אופנה אפשרית, בלטה מלכת היופי לשעבר אפילו במרשם האוכלוסין כאשר מניית השם ספיר נסקה בשנות תהילתה.

רוני גרונלנד, מנכ"ל חברת גוטקס, ספד לה היום: "קבוצת גוטקס המומה וכואבת את מותה בטרם עת של ספיר קופמן-פפושדו, מהדוגמניות הישראליות המובילות בכל הזמנים. ספיר הייתה דוגמנית הבית של גוטקס במשך שנים ארוכות. היא אף היוותה השראה עבור לאה גוטליב לדגם האיקוני שעוצב במיוחד עבורה בהשראת מרילין מונרו. לכל אורך השנים לא נפל יופיה הפנימי של ספיר מזה החיצוני. אישיותה הנעימה והאצילית הייתה אחד מסממניה הבולטים בכל שנות הקריירה המצליחות, וכך נזכור אותה כולנו לעד. יהי זכרה ברוך".

קופמן הביאה יופי מסוג אחר לקדמת הבמה הישראלית, יופי מהסוג הבינלאומי, הסוג האמריקאי. השנים שבהן כיכבו פניה היו שנות תמורה בחברה הישראלית, שנות ראשית הערוץ השני והשידורים המסחריים הראשונים, ימי הגאות הקפיטליסטית וגם תקופת השיא של העלייה מברית המועצות לשעבר. ספיר היתה יפהפיה בלונדינית, מהסוג שאי אפשר להתווכח עליו, מהסוג שרואים בחו"ל, מהסוג שאנחנו מכירים היטב גם היום מדוגמנית בלונדינית צעירה יותר, שגם היא היוותה השראה לדור שלם שנקרא בר.

"כשבר רפאלי התחילה ואני הייתי בדרך החוצה, אמרו לי 'ספיר, זהו, קמה היורשת'. לא מזמן שלחה לי חברה תמונה שלי בתחילת דרכי ותמונה של בר, ואמרה לי: 'תראי כמה זה דומה'. והיא גם לא שלד. זה המינון העדין הזה, שהוא בר רפאלי, שהוא אני, שהוא עובד". כך אמרה בראיון נדיר יחסית בשנת 2008 לעיתונאית גבי בר חיים במוסף סגנון של מעריב.

ואכן, מידותיה אפיינו גם את התקופה ההיא, תקופת האמזונות. "זו היתה תקופה אחרת", אומר הצלם יקי הלפרין כשנשאל על ספיר. "היו מעטות, וטובות. נבחרת מצומצמת. היא היתה יפהפיה אמיתית והיא היתה בכל מקום. צילמתי את השער הראשון שלה אחרי הזכייה בתחרות מלכת היופי, וכמה פעמים אחר כך, וגם את הקמפיינים ל'ראש אינדיאני' שהיא הובילה. באמת ידיעה טראגית".

"ספיר היתה כוכבת גדולה כבר כשהגעתי לתל אביב", אומר מוטי רייף שהספיק לחפוף עם קופמן את שנות הקריירה האחרונות שלה. "זה באמת יום עצוב ואלו חדשות טראגיות. הרבה לפני שזכינו בגברת רפאלי, ספיר קופמן היתה הדוגמנית שכולם רוצים לעבוד איתה - כל החברות, כל העיתונים, כל הצלמים. היה לה יופי ברמת הקונצנזוס. ספיר היתה המנחה הראשונה שלי בטקס תגלית השנה, זו התחרות הראשונה ששודרה בשידור חי. אף דוגמנית אז עוד לא הנחתה. זו היתה שנת 1993. גם לפני שנה ביקשתי ממנה להצטרף לפרויקט שלי. מאוד רציתי שתשתתף בערב ההצדעה ללאה גוטליב בשבוע האופנה האחרון. רציתי שהיא תפתח את התצוגה עם "ירושלים של זהב", דגם שהיא לבשה בעבר. הגברת גוטליב העריצה את ספיר, שהיתה הפנים של גוטקס במשך עשור, וזה היה נראה לי מתבקש. היא מצדה נורא רצתה להשתתף אבל בסופו של דבר החליטה מסיבותיה לוותר על ההשתתפות. היא אמרה לי משפט מאוד עצוב: 'אני לא רוצה למצוא את עצמי כמו רונית אלקבץ, זכורה בדגם הפותח של שבוע האופנה'".

"היינו דור שהוא כמו משפחה, עשרות תצוגות בכל חודש, נסענו ועבדנו. הפקתי גם את החתונה שלה. אני חושב שהיא עדיין מחזיקה בשיא של מספר השערים בזמן הקצר ביותר", מספר רייף. ואכן, קופמן שנייה רק לגלית גוטמן שמחזיקה בשיא של 27 שערים, אך לאורך 30 שנות קריירה.

בעשרים השנים האחרונות היא ניהלה חיי משפחה הרחק מאור הזרקורים בכפר שמריהו, לצד בעלה איש העסקים יואב פפושדו, ועסקה בפעילות צדקה עבור עמותת "מעגל תשע". לאחרונה פרצה גם בתה נועה אל התודעה הציבורית כדוגמנית בעצמה. למרות שאמרה במפורש בראיון למגזין לאישה מיוני האחרון כי לא היו לה חוויות לא טובות מתקופת הדוגמנות - לא נראה שהתגעגעה אל הבזקי המצלמה, והביעה את תחושת הפריבילגיה שראתה באפשרות לגדל את ילדיה במשרה מלאה: "היו לי הרבה שנים של להיות ספיר הגדולה, מושא ההערצה, שנים שזה רק את ועצמך וגופך והיופי שלך. ובשלב מסוים בא לי לתת למישהו אחר. מישהו שאתה רוצה לתת לו. להיות אמא. מאסתי בהתעסקות היומיומית עם עצמי".