מתקפת הטילים על ישראל תפסה את כולנו לא מוכנים. מי שעוד לא צפה אותה היה מעצב הנעליים האמריקאי סטיב מאדן, שהגיע לישראל לביקור של שלושה ימים לרגל חגיגות 30 שנים למותג הנושא את שמו. הלו"ז של המעצב השתנה לחלוטין והריאיון איתו בוטל. ברגע שפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה בגוש דן, גם הפגישה איתו חזרה לסדר היום, רק בגרסה מצומצמת, בניסיון להספיק בכל זאת להוציא את המיטב מהביקור הזה, רגע לפני שהוא עולה על המטוס הפרטי שלו וממריא חזרה.
מאדן יכול היה להתקפל ברגע שהאזעקה הראשונה נשמעה, אבל הוא ממש לא התרגש ממה שקורה בישראל. אולי זה חוסר הידע על המשמעות האמיתית של הסלמה כזו, אולי זה סוג של חוסן נפשי למי שגם ככה עבר חיים לא קלים, ואולי זה פשוט בגלל שבתל אביב גם ברגעים מתוחים ביטחונית, עדיין האזרחים משדרים עסקים כרגיל. "לא נכנסנו לפאניקה, אף אחד מהקבוצה שלנו לא היה לחוץ", הוא מספר בריאיון בלעדי לוואלה! אופנה. "כולם היו רגועים סביבי וזה היה מאוד מפתיע. לראות את כולם מגיבים ברוגע למצב נתן לי תחושה של חוזק".
עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטוש
לריאיון מגיע מאדן בלוק קז'ואלי למדי שכולל ג'ינס, טישירט וכובע המצחייה שכל כך מזוהה עמו. הוא אולי בן 61 אבל הרוח שלו משדרת גיל אחר לחלוטין, צעיר בהרבה. כאילו הוא נשאר אותו נער שמחובר כל כך לכובע שלו, שמגלם בתוכו באיזשהו אופן תרבות שלמה של אמריקניזציה, וזה משהו שהוא גם מעיד על עצמו, אבל נגיע לזה בהמשך. אין לו מניירות. הוא אולי הבעלים של חברה מצליחה ברמה עולמית עם מאות סניפים בעולם ושווי של מיליארדים, אבל הוא מאוד חם, נגיש ועם רגליים על הקרקע. אם לא הייתי יודעת מי הוא, כנראה שהייתי חושבת שהוא אחד מצוות המלון או אנשי היח"צ שניסו לארגן אירוע לכבודו במלון סטאי ביפו, לפני שאזעקה נוספת תהרוס את החגיגה. העממיות שלו מתאימה מאוד להווי הישראלי, אבל הוא כנראה פחות מתחבר. "אני לא נושם כאן, מה זה מזג האוויר הזה?", הוא מתלונן, ואני רק יכולה להזדהות. החום של נובמבר בישראל באמת בלתי נסבל.
אנחנו מתיישבים לשיחה על המותג שלו, שהוא בנה בשתי ידיו, לדבריו "לגמרי בטעות", ועכשיו חוגג 30 שנה. "זה לא מה שחלמתי להיות בתור ילד", הוא מודה. "התחלתי לעצב נעליים לפני הרבה מאוד שנים. בהתחלה עבדתי עבור חברה אחרת, ואז הבנתי שאני אוהב את זה. הגעתי למפעל של החברה והתחלתי לייצר דברים, והתברר שמה שאני עושה מוצלח מאוד".
וכנראה שהוא באמת מוכשר, אחרת אין דרך להסביר את ההצלחה שלו לאורך השנים. הוא הקים את החברה שלו ב-1990 וסטיב מאדן הפכה להיות מעצמה בינלאומית. גם בישראל יש לה לא מעט סניפים, 22 במספר, והיא הצליחה למתג את עצמה כאחת מחברות הנעליים היוקרתיות. היא אמנם לא באותה הקטגוריה עם הנעליים של בתי אופנת העל העולמיים, אבל תג המחיר של הפריטים כמו גם המיתוג מספרים סיפור אחר - יוקרה.
מי היא בדיוק הלקוחה של סטיב מאדן?
"הלקוחה שלנו אוהבת ליהנות מהחיים, להיראות טוב ולהיות צעירה - לאו דווקא בגיל, אלא יותר ברוח".
הלקוחה הישראלית שונה במשהו מהלקוחות שלך ברחבי העולם?
"אני חושב שלא. אני מסתכל סביב והסטייל נראה לי די דומה. מה שנמכר טוב בארצות הברית - נמכר טוב גם בישראל. ההבדל היחיד אולי קשור למזג האוויר, בישראל נמכרים יותר סנדלים. אבל בסך הכל אין הרבה הבדלים. העולם הולך ונהיה קטן יותר וכולנו הופכים דומים".
מאדן מעיד על המותג שלו שהדבר שהכי מאפיין אותו זה הטרנדיות, "ולא קל להיות טרנדי 30 שנה", הוא אומר. המותג סטיב מאדן מקפיד לעקוב אחרי המגמות העולמיות הבולטות ולתת להן את הפרשנות שלו. "אנחנו מובילים בטרנדיות, אנחנו מעודכנים כל הזמן", הוא מוסיף. כך למשל, אחת המגמות של השנים האחרונות היא המודעות ההולכת וגדלה לאיכות הסביבה. ההשפעות ההרסניות שיכולות להיות לייצור המוני הגיעו גם אליו, והוא קשוב להן. "לאחרונה התחלנו להשתמש יותר במוצרים ממוחזרים", הוא אומר, "עדיין לא כל החומרים שלנו ממוחזרים, אבל אנחנו הולכים לשם. זה דבר חדש אצלנו. אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר ולעבוד עם חומרים טובים יותר. אנחנו בהחלט הרבה יותר מודעים מבעבר".
ואכן המותג של מאדן השתנה לא מעט לאורך השנים. חלק מזה בגללו האיש שעומד מאחוריו, וחלק בגלל תהליכים בלתי נמנעים שקורים מכורח המציאות ההולכת ומתפתחת. "שינוי זה דבר טוב, בחיים חייבים להתקדם", הוא מסביר. "לפעמים אתה לא מרגיש שאתה משתנה, אבל אז כשאתה מביט לאחור אתה פתאום מגלה איזה תהליך עברת. בן אדם שהוא חלק מהעולם לא יכול שלא להשתנות. העולם משתנה, הטכנולוגיה מתפתחת, אנשים מתקדמים - אז כל עוד אתה לא מנותק, גם אתה עובר שינוי".
וכאמור, החברה שלו עברה לא מעט. גם מי שלא חובב אופנה, מכיר את הטלטלות שעברה החברה לפני כ-20 שנה, וזאת משום שהן מוזכרות בסרט הפופולרי "הזאב מוול סטריט". הסרט, שמבוסס על המציאות, מגולל את סיפורו של ג'ורדן בלפורט, חברו של מאדן, וחושף סיפור של הרצת מניות ששניהם היו שותפים לו. חוץ מלשבת בכלא בשל כך לתקופה של יותר משלוש שנים, ברזומה של מאדן יש גם הסתבכויות עם סמים ואלכוהול. כל זכר ל"ילד הרע" הזה ממש לא ניכר במפגש איתו. הוא נעים, אופטימי וחייכן, ונראה שהתקופות הפרועות של לשחק עם החוק ועם חומרים אסורים כבר לגמרי מאחוריו. לזכותו ייאמר, שאת החברה שלו הוא הצליח להציל כל פעם מחדש והיא נשארת יציבה בהצלחתה.
למרות ההצלחה חרף הקשיים שבדרך, כאלה שהיו מובילים לא מעט חברות אופנה אחרות לסגור את הדלתות, מאדן לא יושב רגל על רגל, יש לו עוד חלומות. "אני רוצה שכולם ינעלו את הנעליים שלי", הוא אומר, "אני רוצה שכל אישה בעולם תנעל 'סטיב מאדן'. יש לי חלום שאני האדם היחיד בעולם שמייצר נעליים, וכולם נועלים רק אותי. אוי, זה יכול להיות נהדר".
אבל תחרות זה דבר טוב, לא?
"לא בטוח. היא אולי שומרת אותך עם אצבע על הדופק, אבל אנחנו עושים את זה בכל מקרה".
אז בוא נסכם, מה התכניות שלך לעתיד?
"לטייל יותר. העולם פותח לך את הראש. אני אמנם טיפוס של ניו יורק, אוהב את הקפה של הבוקר עם העיתון והטלוויזיה, אבל לצאת מהאזור שלי ולטייל זה אחרת. אני אמשיך להגיע למקומות חדשים בעולם - כל עוד יש בהם קפה. זה כל מה שאני צריך".
