לפני קצת יותר משבוע בשיא הדיווחים על מצבה המדאיג של איטליה בצל התפשטות נגיף הקורונה פרסמה ליאת (לולה) לוי-עזרן, ישראלית המתגוררת ברומא, סרטון בו היא מפצירה באופן אישי בחבריה הישראלים להישאר בבית. "ראיתי בחדשות שהפארקים בישראל מפוצצים", היא פתחה את הווידאו שהפך לוויראלי בטירוף, אותו צילמה על רקע דירתה המסוגננת הממוקמת בלב בירתה של איטליה, שם היא מתגוררת בשנתיים האחרונות עם בעלה ושלושת ילדיהם. "התלבטתי רבות אם לעשות את זה, ואני לא מטיפה" היא המשיכה, "אבל אם אנחנו מדברים על ערבות הדדית ועל זה שאנחנו תלויים אחד בשני, הבריאות שלנו תלויה זה בזה וצריך להיות לנו אכפת יותר מאשר בימים רגילים, ככה שלא יכולתי לעצור את עצמי מצלם את הסרטון הזה. אפילו שיש כאלה שזה יעצבן אותם - שיכבו את זה".
עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם
"שבו בבית" - הסרטון שסחף את הרשת
המנטליות החמה והים תיכונית שמשותפת לאיטלקים ולישראלים כמו גם השאננות של 'יהיה בסדר' היא זו שהדאיגה מאוד את עזרן (47) והביאה אותה להתחנן: "אני גרה במרכז רומא והמקום נמצא באבל, מתים פה כל יום מאות אנשים. הסגר זה לא 'איזה כיף מזמינים טייק אוויי'. לא נפגשים עם אף אחד. בידוד חברתי. יש לי משפחה וחברים בארץ, אני יודעת שמדברים בחדשות בישראל אבל זה לא מספיק חזק בשביל שתבינו מה הגודל של הדבר הזה. אני לא רוצה להפחיד. אבל צריך לקחת אחריות על החיים שלנו ועל אנשים אחרים. קוברים פה אנשים שנלקחים במשאיות, שורפים גופות כי אין בתי-קברות". בשלב הזה מצטרפות הדמעות "כנסו לבתים. שבו בבית - לא יקרה לכם שום דבר, תגלו את עצמכם מחדש, את הילדים, הבעל, האישה. תקראו ספרים, תשמעו מוסיקה, תנקו, תרקדו. שבו בבית כי לא רחוק היום שזה יקרה בישראל אם לא תקשיבו להוראות. זו מגיפה".
לפני שארזה את עצמה ומשפחתה לרומא, בעקבות העבודה של בעלה, לוי-עזרן הייתה פה בשיאה של קריירה פאשניסטית מרשימה. לקראת גיל 40 היא החלה בתהליך של שינוי תעסוקתי ומעבר מהוראה לתחום האופנה: "למדתי בשנקר סטיילינג והייתי כתבת אופנה במגזין גו סטייל וגם עבדתי כסטייליסטית אישית ובהפקות אופנה שונות. במקביל הקמתי אתר ובלוג אופנה ובעיקר סיקרתי שבועות אופנה אליהם טסתי, טרנדים, היסטוריה וחדשות אופנה".
חשבון האינסטגרם שלה באותה התקופה הציג את אהבתה לאופנה וכלל תיעוד מרשים של מלתחה עמוסה במיוחד המכילה את כל הטרנדים החמים כולל מגוון עצום של פריטים, חלקם ממותגי על, וכן סגנון אישי שופע בדפוסים וצבעים עם שילובים מטורפים. "בשלב הראשוני למעבר חיינו כחודשיים בבית מלון וכל אחד מבני הבית היה מצויד במזוודה קטנה. הייתי מוקסמת מהעובדה שאני מסתדרת עם מזוודה אחת בכל התקופה הזו ושניתן להסתדר גם בלי כמויות הבגדים/נעליים/תיקים שאמורים להגיע אוטוטו מהארץ. כשעברנו לדירה שלנו והמכולה הגיעה חשכו עיניי למראה קופסאות הקרטון ועליהם הכיתוב: ליאת בגדים/ ליאת נעליים/ ליאת תיקים וכו'. הרגשתי שאני לא ממש זקוקה לכל מה שהגיע והבנתי שהרגלי הצריכה שלי היו מעוותים לגמרי".
אפשר לומר שהיית בזבזנית כפייתית בעבר. איך בפועל שינית את הגישה?
"איטליה פתחה בפניי הזדמנות לצאת מהבועה התל אביבית שחייתי בה, לחיות באירופה ולהכיר אנשים חדשים שעוסקים באופנה כמסורת ולא כי זה טרנדי וכי צריך להעלות תמונה לאינסטגרם. נרשמתי לקורס אונליין בנושא קיימות וסביבה והיום אני לומדת על התמודדותה של אופנת העילית עם השינויים הגלובליים. העולם כיום בכלל ועולם האופנה בפרט נמצא, לדעתי, בצומת מאוד חשובה ומאוד קריטית. צומת שבה המין האנושי מגדיר מחדש ערכים ובוחן כיצד הוא ירצה להמשיך לחיות את חייו על פני כדור הארץ ואיזה עולם הוא יבחר להשאיר לדורות הבאים. השיח הערכי הזה הצית בי תשוקה והבנתי שבזה אני רוצה להתרכז ולהתמקצע".
אז מה השתנה ברמת ההתנהלות האישית?
"אין ספק שאני לא קונה כמו פעם, משהו קרה כשהבנתי עד כמה המציאות עגומה. מעניין שדווקא באיטליה, מדינת הסטייל וארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לענייני אופנה, מצאתי לנכון לצמצם את ארון הבגדים".
לוי-עזרן מספרת שכיום היא כמעט ולא רוכשת בגדים חדשים, אם כן אז רק יד שנייה ומחנויות וינטג'. "אני אדם מאוד צבעוני הן באישיות והן באופן שבו אני מעצבת את הבית שלי וכמובן באופן שבו אני מתלבשת. מאז שנשאבתי לתחום האופנה הבת-קיימא אני חייבת להודות שהצבעים מעט הוחלפו ואני לובשת יותר את הצבע השחור. לא תמיד רכשתי בצורה חכמה והארון שלי עמוס בבגדים מרשתות של אופנה מהירה ועד מותגים שרכשתי במיטב כספי. כיום ברור לי שאני לא צריכה 90% ממה שיש בו".
איך בכל זאת מגיעים למגוון רחב של לוקים להשוויץ איתם באינסטגרם?
"אני לא חושבת שאישה זקוקה להרבה פריטים בכדי להתלבש יפה וחכם. העניין הוא באמת לייצר מלתחה עם פריטי בסיס טובים, עם דגש על בדים טבעיים ולהקפיד לקנות יד שנייה. דבר נוסף שמתחזק מאוד בעולם כיום הוא נושא השכרת הבגדים וההחלפה, אני מאוד מקווה שזה יתפוס תאוצה גם בישראל. אני אישית מאוד אוהבת ג'ינסים וחליפות גבריות. בחורף תמיד אלבש גולף, מגפיים וסניקרס, שהם מבחינתי הנעליים האולטימטיביות ואין הבחנה בין יום ללילה. אני מתה על תיקים ורוב התיקים שאספתי במשך השנים הם תיקי וינטג' שאת חלקם קיבלתי בירושה, ואת חלקם רכשתי בחנויות יד שנייה באירופה".
המלצות יישומיות למי שמעוניינת במלתחה מינימליסטית?
"למי שבכל זאת רוצה לקנות בגדים חדשים: אל תתפתו אחרי טרנדים שהופכים לא רלוונטיים מהר מאוד. הימנעו מקנייה ברשתות של אופנה מהירה, שמוכרות בגדים באיכות מאוד נמוכה, מזהמות את הסביבה ולא מכבדות זכויות אדם של עובדיהם. בדקו מאילו חומרים עשויים הבגדים שלכן ומי ייצר אותם. העניין הוא לרכוש פריטים נצחיים כאלה שילוו אותנו שנים בארון. רכשו יד שנייה ווינטג' שתמיד ישדרגו את הסטייל והשקיעו במעט פריטים איכותיים וגם באקססוריז. סגנון וסטייל לא טמונים בכמות הפריטים בארון וגם לא במחיר הפריט או למעצב כזה או אחר. תנצלו את הימים האלו לסדר בארון. 'סדר בסגר' יהיה התחלה מצוינת בכדי להבין כמה פריטים רכשנו בשנים האחרונות ומאיזה אובר-דוז אנחנו סובלות. אני גם ממליצה לפנטז על היום של אחרי הקורונה. אני חושבת שיהיה פחד גדול לצאת החוצה ביום שאחרי אבל אם כבר לצאת, אז ללבוש בגדי ספורט וללכת באוויר הפתוח".
לסיום, ספרי מה קורה היום אצלכם בארץ המגף?
"החיים באיטליה מתנהלים תחת הסגר מוחלט כבר שלושה שבועות. מה שאומר אין יוצא ואין בא. אנחנו לא יוצאים מפתח הבית, אלא רק לקניות בסופרמרקט הקרוב פעם בשבוע ועם אישור מיוחד. הרחובות מלאים בחיילים ובשוטרים שאוכפים את החוק והקנס על הפרת סגר עומד על 4,000 יורו. המורל הלאומי באיטליה הוא מהגבוהים שנתקלתי בהם בחיי ויש הרבה מאוד מה ללמוד מדרך ההתמודדות של האיטלקים עם המשבר ולא לבקר אותם על צעדים שנעשו מאוחר מדי. היציאה למרפסות היא אקט אחד אבל גם התמיכה המוראלית נעשית ברשתות חברתיות ואפילו בתור לסופרמרקט. עניין הקורונה מאוד התיישב לי עם התהליך שאני עברתי. המשבר דירבן אותי לכתוב המון על הדברים שאני לומדת מגברת קורונה, ולמדתי די הרבה עד עכשיו. מוכרחה להודות".