אחרי שהקורונה הרסה לנו את התכניות לחופשה במיקונוס או לחיים נורמליים באופן כללי, אין מצב שניתן לה להרוס לנו גם את ערב החג. בין אם יהיה סגר או לא יהיה, יאושרו התקהלויות משפחתיות או שמא נאלץ להסתפק בארוחה מצומצמת, בראש השנה הזה אנחנו דופקות הופעה - אם לא בשביל סבתא, אז בשביל הנשמה.
בקיץ הזה לא נלבש לבן. כלומר, לא רק לבן. הצבע המוכר, שצובע בערך את כל 50 חולצות הטי-שירט שלנו הוא כבר מזמן לא ה-צבע הרשמי לחג, ופלטת הצבעים התרחבה אל מחוזות החול, השמנת והבז'. גם שמלה היא כבר לא פריט החובה לאירועים חגיגיים ואל הארון נכנסו שלל אוברולים, טופים אוברסייז וחליפות, שמסוגלים להוות אלטרנטיבה אדג'ית וחגיגית, שתרענן את ההופעה.
אז מה כן לובשים? בואו נחסוך לכן את ההתלבטויות. בחודשים האחרונים ניתן לשים לב לשלושה אלמנטים חזקים שחוזרים באאוטפיטים יומיומיים וגם בחגיגיים: נפח, צווארון ומינימליזם. לכאורה אין קשר בין שלושתם, ובאותה מידה כולם יכולים להתקיים בפיס אחד בלבד. אבל אם ננסה להצביע על משהו אחד שכן משותף להם, הוא ככל הנראה היכולת להתבטא בפרטים הקטנים. שרוולים, קצוות שמלה, כתפיות, מחשוף או חיבור לכפתורים.
אז נכון, הכותרת מסגירה את האירוע לשמו התכנסנו: 13 פריטים יפים ומיוחדים לשולחן החג. אבל אם נודה על האמת, כל אחד ואחד מהם יכולים לעבור היישר מהגפילטע פיש לבראנץ' למחרת, ליציאה עם חברות ואפילו (חלילה) לראש השנה הבא.