וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא רק קולב: הצלם הבא שייפגש עם אמילי רטאייקאוסקי יצטרך לחשוב פעמיים

17.9.2020 / 11:00

אמילי רטאייקאוסקי פרסמה מאמר בועט בניו יורק מגזין, שנתן לה את הבמה להשמיע את קולה נגד יחס צלמים למצולמות, החפצתן ונטילת הזכות שלהן על דמותן. בחוויות כואבות מחייה, בהן גם סיפור מזעזע על הטרדה מינית, מנסה הדוגמנית להרעיד את התעשייה

LUISDA FILMS

הדוגמנית אמילי רטאייקאוסקי אולי מוכרת לרבים כמלכת הביקיני הבינלאומית, אבל לצד זה, היא אחת הנשים האקטיביסטיות ביותר בתעשיית האופנה. רטאייקאוסקי, 29, מרבה להשתתף בהפגנות, לא חוששת שיקראו לה פמיניסטית ולא מפחדת לצאת נגד המוסכמות, לערער על הקיים ולהביע את דעתה בשלל נושאים כמו שיער גוף לנשים, הטרדות מיניות ופרשת הארווי ווינשטיין. בשבוע האחרון היא קיבלה במה מכובדת להביע את הטענות שלה, כאשר פרסמה טור ארוך ואמיץ בניו יורק מגזין, דרכו היא מנסה לטלטל את תעשיית הדוגמנות כולה.

במאמר מספרת רטאייקאוסקי כמה סיפורים שלכולם מכנה משותף - הרגע בו היא הבינה שדמותה שלה שמופיעה בתמונות אינה שייכת לה - אלא לצלם שצילם אותה. המסר שדוגמניות היום הן אובייקט אל מול הצלם, והעובדה שדמותן היא זו המתנוססת בתמונה לא מספיקה כדי לקבל בעלות. חשוב לנו לציין - בין צלמים לדוגמניות יש מערכת יחסים בה שני הצדדים מרוויחים. האחד צריך את השנייה כדי להתקיים, אבל במקרה הזה לא מדובר בשיח על זכויות יוצרים, אלא בשיח חברתי בו הדוגמנית נתפסת כקולב, כחפץ מצולם ולא כאדם פרטי, אמיתי, עם רגשות. בדיוק המהות של המילה שכה נשחקה בשנים האחרונות - החפצה. מבין השורות שלה אפשר להבין את הביקורת הפמיניסטית. הצלמים הגברים שפגשה בחייה, שוב התייחסו אל הדוגמנית האישה כנטולת קול. הם קיבלו החלטות עבורה, ולה לא הייתה יכולת לעשות דבר בנושא.

עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם

הסיפור הראשון איתו פותחת רטקאייקאוסקי הוא המעודן מכולם - צלם פפראצי תבע אותה לאחר שהעלתה לסטורי תמונה שהוא צילם. תמונה שלה הולכת ברחוב כשזר פרחים מסתיר את פניה, ויזואליה שקסמה לה במיוחד. למרות שדמותה של רטאייקאוסקי היא זו שבתמונה, הצלם תבע את הדוגמנית וטען שאין לה זכות להשתמש בה.

בסיפור הבא משתפת רטאייקאוסקי כי הוזמנה לתערוכה של "ציורי אינסטגרם" של האמן ריצ'רד פרינס. התערוכה כוללת ציורים של תמונות מתוך האינסטגרם, ובהן גם תמונה שלה לשער מגזין. "כולם סביבי גרמו לי להרגיש שאני צריכה להיות אסירת תודה שריצ'רד פרינס ראה בתמונה שלי ראויה לציור שלו. לי זה הרגיש מוזר שאמן גדול שווה הרבה יותר כסף ממני לוקח תמונה מהאינסטגרם שלי ומוכר אותה", היא מספרת. והמחיר? 80 אלף דולר. באותו הזמן הבויפרנד הצמוד חשק בתמונה, אבל רטאייקאוסקי ממש לא הבינה למה היא צריכה בכלל לשלם כסף כדי לקנות תמונה שלה.

עוד בוואלה! אופנה

מהפך: אמילי רטאייקאוסקי צבעה לבלונד

לכתבה המלאה
אמילי רטאייקאוסקי. splash
תמונת המריבה. אמילי רטאייקאוסקי עם פרחים במקום ראש/splash

הסיפור עם אותו אמן לא נגמר שם. לריצ'רד פרינס הייתה תמונה נוספת של אמילי שהוא הציע למכירה - תמונה מצילומים לספורטס אילוסטרייטד, עבורם היא קיבלה שכר של 150 דולר ביום הצילום ועוד 2,000 דולר כשהמגזין יצא לאור, אותה היא דווקא בחרה כן לרכוש עם בן זוגה דאז. כמה שבועות אחרי הפרידה של השניים, היא ביקשה מהאקס את היצירה והוא אמר שמסר למקום אחסון. כשביקשה משירותי האחסון את התמונה, הם דרשו עשרת אלפים דולרים לשחרורה, כיוון שזה ערך התמונה בשוק. גם כאן, השורה התחתונה זהה - המצולמת אינה נחשבת, ודמותה היא יצירת אומנות ששווה כסף לאמן ולא לה.

אמילי רטאייקאוסקי. GettyImages
כשהמצולמת כבר לא נחשבת. אמילי רטאייקאוסקי/GettyImages

כל אלו הם הסיפורים העדינים יותר במסמך החשוף של רטאייקאוסקי, אבל הם רק הכנה לסיפור הבא האחרון והכואב מכולם - הטרדה מינית שחוותה ב-2012 על ידי צלם אופנה. רטאייקאוסקי מספרת שהיא הייתה אז בתחילת דרכה, דוגמנית צעירה בת 21. הסוכנת שלה שלחה אותה אל יום צילומים עם הצלם ג'ונתן לידר ואמרה לה שהיא תבלה אצלו את הלילה. על העבודה הזו היא לא קיבלה תשלום, והחשיפה שבעקבות פרסום התמונות במגזין אמורה הייתה להיות התמורה.

היומיים שהעבירה בחברת הצלם, לידר, יגרמו לכן לנוע באי-נוחות בכיסא במקרה הטוב ולהזדעזע במקרה הפחות טוב. עם ההגעה של אמילי למקום, בזמן ההתארגנות והאיפור, היא קיבלה את כוס היין הראשונה שלה לערב. מהר מאוד, הבינה שמדובר בצילומי הלבשה תחתונה והם יתקיימו רק במהלך הלילה. "הוא הניח פריטי הלבשה תחתונה על הכיסא במטבח שלו. הבנתי איזו סוג בחורה הוא רוצה שאהיה בתמונות". בהמשך, עוד בטרם הצילומים, הראה לידר לרטאייקאוסקי תמונות פולרואיד בעירום של שחקנית שליהק לסרט קצר, אחרי שהיה לו רומן איתה. בשלב הזה היא כבר הייתה אחרי שלוש כוסות.

אחרי ארוחת הערב, בה היא כמעט ולא אכלה כדי להיות מוכנה לצילומים - הם ניגשו לעבודה. אחרי כמה תמונות בהלבשה תחתונה, הוא הציע לעבור לצלם בעירום. רטאייקאוסקי מספרת שהיא כבר הצטלמה בעירום לפני המפגש עם לידר והרגישה בטוחה וגאה בעצמה, אבל כשהורידה את הבגדים מול לידר, "משהו בי התנתק", כך לדבריה. במהלך צילומי העירום, הערות על גופה לא נחסכו. משפטים כמו - "הצילומים האלה טובים רק בזכות הפטמות שלך". ראטייקאוסקי נשארה כאמור לישון אצל לידר. הם הלכו לישון כשהייתה שיכורה לחלוטין. לדבריה, הרבה ממה שקרה שם מעורפל בזיכרונה. "אני לא זוכרת שהתנשקנו, אבל אני זוכרת שהאצבעות שלו היו בתוכי. זה היה ממש כואב". היא דחפה ממנה את ידו וקמה. יום למחרת היא כבר נסעה לביתה.

אחת מהתמונות שצילם ג'ונתן לידר

סיפור ההטרדה המזעזע שרטאייקאוסקי ניסתה להדחיק, שב אליה כשהצלם הוציא ספר צילומים עם אותן תמונות מהערב הנורא. במקביל, גלריה הודיעה כי תקיים תערוכה של הצילומים. זה היה הרגע שבו היא נכנסה לסחרור משפטי, מנסה להגן על דמותה שבתמונות ולמנוע מהצלם להרוויח עוד קצת כסף על חשבונה. גם כאן, כמו בכל המקרים הקודמים ששיטחה, השתמשו בגופה, בדמותה, בפניה, מבלי לאשר זאת מולה.

בסופו של דבר, החליטה רטאייקוסקי שלא להגיש תביעה נגד הצלם. "הספר כבר שם, בחוץ. התמונות הופצו בכל רחבי האינטרנט. אי אפשר לעצור את זה". לידר מצדו, אמר באחד הריאיונות בנושא: "עבדתי עם יותר מ-500 דוגמניות בקריירה שלי, אמילי רטאייקאוסקי היא אחת הדוגמניות שהכי נוח לעבוד איתן. להגיד שהיא נהנתה להיות עירומה זה בלשון המעטה. לא יודע אם זה העצים אותה או שהיא נהנתה מתשומת הלב". רטאייקאוסקי סוגרת את המסמך הארוך בכך שהחליטה לא להיכנס לתסבוכת משפטית שתרוקן אותה מאנרגיות, אבל היא ממשיכה לפעול כדי לקחת את השליטה על חייה.

אמילי רטאייקאוסקי. GettyImages
ממשיכה לפעול כדי לקחת את השליטה על חייה/GettyImages

וזו בעצם מהות המסמך כולו - ניסיון להרעיד את תעשיית האופנה והדוגמנות ולטעון שאין מקום יותר לתפיסה שדוגמניות הן רק קולב. גוף שמטרתו להציג בגד לראווה ושהזכות על דמותו היא בידי הצלם בלבד. לדוגמניות יש זכות על גופן, בדיוק כמו לכל אישה אחרת - ויש להן זכות גם על הדמות שמשתקפת מבעד למצלמה. נכון, אפשר לומר שמדובר ביומרה גדולה מידי לנסות לשנות סדרי עולם, אבל אנחנו נמצאות בעידן של שינויים - ואולי צריך להתחיל מאיפשהו.

חשוב להבין, מדובר כאן על יחסי גומלין בין צלמים לדוגמניות. יחסי אהבה-שנאה שבאים לידי ביטוי בעיקר בענף צלמי הפפראצי. אלו צריכים את אלו כדי להתפרנס, והאחד לא יכול בלי השני. אפשר כמובן לטעון שמי שבוחרת במקצוע הזה ודאי יודעת למה היא נכנסת. שהרי מדובר בתעשייה שמקדמת יופי והגוף הוא העיקר, אבל הזמנים השתנו. יותר ויותר מותגים, מעצבים ומגזינים מבקשים שהפנים שהם בוחרים כדי לקדם דבר מה יביאו איתם משהו שהוא מעבר ליופי, ערך מוסף, בדיוק מהמקום הזה מתרחבת תעשיית המשפיעניות, הבלוגריות והאקטיביסטיות. יופי אינו חזות הכל.

העובדה שהמסמך הזה מגיע מאמילי רטאייקאוסקי אולי יגרום ללא מעט אנשים להרים גבות, שכן מדובר באישה שמקדמת את מותג בגדי הים בעיצובה בשלל תמונות נועזות ולא סתם נתפסת בתעשייה כמלכת הביקיני הבינלאומית. אבל פה היא לא יוצאת נגד העירום או השימוש בו, להפך - לדעתה יש מקום לעירום, כל עוד הוא בשליטתה. היא יוצאת נגד לקיחת השליטה מידיה. ואולי בעצם, נגד העובדה ששוב הגברים בחייה מבקשים לשלוט. אולי אם בכל הסיפורים הללו אישה הייתה עומדת מאחורי המצלמה, הדברים היו נגמרים אחרת. זהו שיח על יחסי צלם-דוגמנית כמו שזה שיח על יחס בין גבר לאישה, בו שוב הגבר הוא השולט והאישה מקבלת את מרותו. אמילי רטאייקאוסקי לא כאן בכדי להתנצל, גם לא לבכות על מר גורלה, היא מבינה את מעמדה בתעשייה ומתכוונת להמשיך ולשבור את מוסכמות הפרובוקציה עם שליטה מדויקת בתוכן שהיא מייצרת. מה שבטוח - הצלם הבא שייפגש איתה על סט צילומים יצטרך לחשוב פעמיים. וטוב שכך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully