בישראל, הדוגמנית אריאל הלוי, בת 19 בלבד, עדיין לא עלתה על הגל. בחו"ל לעומת זאת, הפנים שלה כבר מזוהות עם כמה מבתי האופנה הנחשבים ביותר בתעשייה כמו פנדי, ארמני וז'יל סנדר. אם הייתם קונים מגזינים בחו"ל, כמו אל, גרציה או לה אופישיאל, סביר שגם שם הייתם רואים אותה. מעבר לים היא מחזיקה ברזומה מרשים למדי וזאת על אף התקופה הקצרה שהיא בתעשייה הבינלאומית. בארץ, לעומת זאת, היא כמעט אנונימית.
"הבנתי שאני חולמת להיות דוגמנית כשצפיתי בפרסומת בטלוויזיה של ויקטוריה'ס סיקרט והתחלתי לפנטז שזו אני", היא מספרת. "התחלתי לדגמן בגיל 14, ההורים שלי לא היו בעד בהתחלה, אבל הצלחתי לשכנע אותם. אחרי שהם התגברו על המכשול הזה הם הפכו להיות מאוד תומכים". אלא שהדרך להפוך לדוגמנית בינלאומית ממש לא הייתה קלה. כשהלוי הבינה שזה החלום, היא החליטה לעשות כל שביכולתה כדי להגשים אותו - והלכה יחד עם ההורים לחתום בסוכנות דוגמנות בישראל. היא ציפתה להתחיל לעבוד באופן מידי, אך מצאה את עצמה יושבת בבית - ורק מחכה. "משהו לא עבד לי איתם. הייתי חתומה שנתיים ולא עשיתי כלום. הלכתי לאודישנים - ולא התקבלתי. הרגשתי שבסוכנות הזו לא מאמינים בי".
עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטוש
קבלת ה"לא" היא אחת החוויות הנפוצות של תעשיית האופנה והבידור, אבל הלוי - אז נערה צעירה בת פחות מ-16, לא הגיבה לזה טוב. היא כל כך רצתה לדגמן והעובדה שלא קיבלה אפילו עבודה אחת השפיעה עליה קשות. "הייתי נערה מתבגרת וזה שלב שבו הגוף מתחיל להשתנות", היא מספרת. "עליתי במשקל ומצד הסוכנות שהייתי מיוצגת בה, אלינור שחר, היה המון לחץ לרדת חזרה - וזה רק החמיר את המצב. אחרי שנתיים החלטתי לצאת מהסוכנות הזו. לקחתי קשה את זה שלא הצלחתי לעבוד בתחום ונכנסתי בדיכאון. בתקופה הזו מצאתי את עצמי יושבת בבית עצובה ופוחדת שאולי החלום שלי לא הולך להתגשם. גם לא הלכתי לבית ספר".
איפה ההורים שלך היו?
"הייתה לי ילדות מושלמת. גדלתי ברעננה עם המשפחה - ההורים ושלושה אחים. היו לי המון חברות והבנים תמיד אהבו אותי. בתקופה ההיא, העצב שלי עבר להם מתחת לרדאר. הם היו בשלהם. רק אחרי כמה זמן אבא שלי תפס אותי לשיחה. הוא שאל אותי מה החלום שלי ואמרתי לו שאני רוצה להיות טופ מודל. הוא שאל באיזה סדר גודל ואמרתי לו שאני רוצה להיות הכי גדולה שאפשר, אבל כרגע זה לא אפשרי כי אני לא במידות של התעשייה הזו. הוא פתח לי את העיניים ואמר לי שאני לא עושה כלום כרגע כדי להגשים את החלום שלי. זה היה הרגע שהתעוררתי".
הלוי מספרת שבאותו יום אבא שלה הצמיד לה דיאטן שבנה לה תפריט מותאם אישית. לצד זה, היא התחילה להתאמן באינטנסיביות. "ככה הגעתי למידות שלי היום, שמתאימות לעולם האופנה ומתאימות לי. הבנתי שאני מקצוענית ואם אני רוצה להיות טופ מודל - אני צריכה להתנהג בהתאם".
תגידי, את לא חושבת שיש פה מסר בעייתי - שכדי להיכנס לתעשייה את חייבת להיות במידות מסוימות?
"כן, בהחלט יש. אני מסכימה איתך ב-100%. אני ירדתי במשקל גם בשביל עצמי - הפכתי לבריאה יותר. התחלתי לאכול מסודר ואני עושה ספורט וזו ממש ברכה בשבילי. קיבלתי גוף חזק יותר. אבל אני מאוד מסכימה שזה מסר בעייתי. היה חשוב לי להיכנס לתעשייה הזו וידעתי שיש לה סטנדרטים, אז החלטתי לעשות את הצעד הזה, אבל זה לא צריך להיות המצב בתעשייה. אני חולמת להגיע למעמד שבו יש לי השפעה, וכשאגיע לשם - אעשה שינוי. אני חושבת שבעולם האופנה יש מקום לכולן וחייב להיות גיוון. נשים שמנות, רזות, מבוגרות, צעירות. לכולן צריך להיות מקום בתעשייה הזו, וזה בהחלט אחד הדברים שהייתי רוצה לשנות".
באיזו דרך היית משנה את המצב?
"קודם כל, צריך להגיד את זה. ברגע שהרבה דוגמניות משפיעות מדברות על זה, אנשים שעובדים בתחום מקשיבים להן. ודבר שני, אני חושבת שאתן בעצמי מקום לדוגמניות שנראות אחרת. כרגע נוח לי עם המשקל שלי ואני לא חושבת שארצה להשתנות, אבל ארצה לצרף אליי לפרויקטים דוגמניות מכל הסוגים".
אין לך כעס על התעשייה שאילצה אותך לעשות שינוי גופני כדי להיכנס אליה?
"ממש לא. זה מקצוע שיש לו דרישות, לא פחות מקריירה של ספורטאיות או רקדניות. כמו שעורכי דין צריכים ידע מסוים כדי לעבוד בתחום, ככה דוגמניות צריכות דברים אחרים כדי לעבוד בתחום שלהן. המקצוע דורש מאמץ פיזי ונפשי גדול, וכשהתחלתי להבין את זה - רק רציתי להיכנס יותר עמוק לתעשייה. ראיתי את הפוטנציאל שיש בזה לשפר אותי בתור בן אדם. אני חושבת שהמקצוע הזה רק בנה אותי והפך אותי למי שאני - חזקה ועצמאית".
ואכן, מרגע שהלוי הגיעה לממדים הצרים שנדרשים בתעשייה, העבודה התחילה לזרום. היא חתמה בסוכנות של רותם גור, R&R, שהיוותה עבורה בדיוק את הגב שהיא הייתה צריכה כדי להתחיל קריירה בינלאומית. "לרותם לקח זמן לראות בי את הפוטנציאל, אבל ברגע שהיא הבינה - היא תמכה בי עד הסוף. נסענו לפריז וחתמתי בסוכנות הדוגמנות הגדולה Woman paris. בהמשך התפתחתי וחתמתי גם במילאנו ובסוכנות גרמנית Mgm. בגיל 17 עברתי לגור בחו"ל כדי להתחיל לעבוד. בין הרבה מאוד 'לא', הגיעו גם כמה 'כן' מרגשים במיוחד כמו תצוגות, צילומים ושערים. סוף סוף הרגשתי שאני מגשימה את החלום שלי".
איך זה לעבור לגור לבד בחו"ל בגיל 17?
"לא פשוט, אבל זה לימד אותי להילחם, לא לוותר, להיות פייטרית. למדתי ש'אם אין אני לי - מי לי'".
איך זה מרגיש להיות ישראלית בחו"ל? איזה תגובות קיבלת?
"רק תגובות חיוביות. כשאנשים בחו"ל פגשו אותי וסיפרתי שאני מישראל, הם כמעט תמיד מופתעים, כי אין הרבה ישראליות בתעשייה הבינלאומית אז זה חדש ומרענן. אני יכולה לספר שעדיין יש כאלה שחושבים שישראל זה מדבר ורוכבים פה על גמלים".
כל סיפורי האימה על דירות דוגמניות בחו"ל שמדרדרות צעירות לסמים, אלכוהול ואנורקסיה - יש בזה אמת?
"כן. זה קיים בעולם הדוגמנות, אבל זה גם קיים בעוד תחומים. לדעתי, דוגמניות שבורחות לסמים או לאלכוהול זה פוגע להן בהצלחה. אני ילדה טובה, לא מתקרבת לדברים האלה. לא שותה אלכוהול, לא מעשנת, בקושי למסיבות אני יוצאת".
למרות שהלוי מעידה על עצמה כי היא ניסתה להישמר מהרעות החולות של התעשייה כשגרה בחו"ל, היא לא הצליחה להתנזר מהן לחלוטין - ופגשה גם בחוויות שליליות, בהן בין היתר מפגש עם צלמים שדורשים קצת יותר מדי, ולא תמיד בהתאם למה שסוכם מראש. "המגורים בחו"ל זו חוויה מאוד מבגרת", היא מספרת. "מצד אחד הבנתי שאני לא בודדה גם אם אני לבד אבל מצד שני, כן הייתי צריכה לקבל החלטות לבד. פגשתי הרבה צלמים שהיו להם בקשות מיוחדות ואני הייתי צריכה להבין מה מתאים לי".
הרבה דוגמניות סיפרו לאחרונה על חוויות שליליות עם צלמים שהגיעו להטרדות מיניות של ממש.
"לא קרה לי שנגעו בי. כל מי שעובד איתי יודע שאני אסרטיבית, אבל כן קרה לי שהצטלמתי והצלם אמר לי להתפשט. אמרתי לו שאין מצב, לא יקרה. אני משתדלת לשמור על נימוס ולא לצאת מהכלים - אבל לסרב ולהעמיד את הצלם במקום שלו. ברגע שיש לך גבולות ברורים, לא מתקרבים אלייך".
ממש כמו כל התעשייה ואפשר אף לומר העולם כולו - גם הלוי נפגעה ממגפת הקורונה. פרויקטים נדחו, התבטלו וחלומות שהיא שאפה להגשים, מצאו את עצמם מוקפאים. "אני לא חושבת שיש מישהו שלא מרגיש על בשרו את השפעות הקורונה", היא אומרת. "המזל שלי הוא שיש לי דרכון ספרדי אז אני כן יכולה לטוס ולהמשיך לעבוד, אבל הרבה מהפרויקטים פשוט לא קרו. למשל, ז'יל סנדר החליטו שלא להציג בשבוע האופנה בגלל הקורונה. שבוע האופנה היה מצומצם ובכלל לא נערכו לו אודישנים. בתקופה האחרונה התעשייה קצת חוזרת לעצמה והיומן שלי מתחיל להתמלא שוב. אני מאמינה שהכול לטובה ובשבוע האופנה הבא אחזור לצעוד על המסלולים".
עם כל התכניות האלה לעתיד, אי אפשר שלא לשאול - אין צבא על הפרק?
"בטח שיש. לא התגייסתי עדיין בגלל הקורונה. כל התהליכים נדחו. אני אמורה להתגייס השנה ואעשה זאת".
את לא מפחדת שזה יפגע לך בקריירה?
"לא. אפשר לשלב. אני עדיין לא יודעת לאן אתגייס, אני מאמינה שאפשר לעשות גם וגם".
ומה עם זמן לזוגיות?
"כרגע אני לא בזוגיות, אבל אני מאוד רוצה את זה. עד עכשיו הייתי ממוקדת בקריירה שלי, הייתי מרוכזת בהגשמת החלום. אני בטוחה שיום יבוא והזוגיות תגיע".
אם תנסו לחפש את הלוי באינסטגרם, כנראה שלא תמצאו חשבון פעיל עם עשרות אלפי עוקבים ורצף סטוריז משוגע על בסיס יומיומי. אפילו שמדובר באחד הכלים הבולטים היום בתעשייה, שכן כל בית אופנה מחפש גם משפיענית רשת, מפליא לראות שהלוי קוצרת הישגים גם בלי לתפעל את חשבון האינסטגרם באינטנסיביות מרובה. יש לה פחות מ-5,000 עוקבים ותמונות בעיקר מקצועיות מסט הצילומים. הצצה לחיים עצמם - אין שם.
"עוד לא קרה שנפל לי פרויקט בגלל האינסטגרם. לקוחות מתלהבים ממה שאני משדרת, מהאנרגיה שלי, ממי שאני. הם לוקחים אותי גם עם חשבון אינסטגרם לא מאוד פעיל", היא טוענת - ומוסיפה: "הייתי שמחה אם היו לי עוד עוקבים - אבל כרגע זה לא מפריע לי. אמנם יש לי עוקבים מעטים, אבל הרבה מהם מתעשיית האופנה בפריז ובמילאנו. מדובר באנשים חשובים מבתי אופנה מובילים, אז אני מעדיפה שיעקבו אחריי מעט, אבל שאלו יהיו אנשים חשובים. זה משתלם לי הרבה יותר מעשרות אלפי בנים צעירים שרק רוצים לראות ציצים ותחת, דברים שאני לא מספקת".
בואי נסיים עם סוף אופטימי. מי ההשראה שלך?
"דוגמנית העל לינדה אוונג'ליסטה סיפקה לי המון השראה בתחילת הדרך שלי. היא אחת הדוגמניות שאני הכי מעריכה. אני מאוד מתחברת לטופ מודלס של פעם כמו כריסטי טרלינגטון וסינדי קרופורד. הן נשות חזקות ואני מעריכה את זה. אייקוניות אחת-אחת".
ועכשיו זה הזמן לפנטז בענק - מה פרויקט החלומות שלך?
"סן לורן, שאנל, דיור, דולצ'ה וגבאנה. להמשיך? אני רוצה הכול. לא מסתפקת רק בפרויקט אחד. עשיתי פנדי - וזה לא מספיק לי. אני לא ארגע עד שלא אדגמן לכולם".
