בוקר אחד בתחילת האביב שעבר, זמן קצר לאחר פרוץ משבר הקורונה, התעוררה שני אטיאס (29 וחצי) והפכה לקצת אחרת. זה קרה מיד אחרי הדבר הראשון שהיא, כמו שאר השחקניות והדוגמניות היפות והמפורסמות, עושה כל בוקר. "נכנסתי לחשבון שלי באינסטגרם", היא משחזרת, "ופתאום אני רואה שהכול נמחק. החשבון מחוק. אין עוקבים".
שמע ישראל.
"לגמרי. מתברר שאיזה האקר פרץ לחשבון שלי. בהתחלה ממש נלחצתי מזה. חשבתי לעצמי 'מי ירצה לפרוץ לאינסטגרם שלי? אני לא קים קרדשיאן או משהו כזה. כאילו, מה ייצא לו מזה?'. אחר כך התחלתי לאט לאט לעכל את מה שקרה ובסופו של דבר, במקום למהר ולהתחיל הכל מחדש, הגעתי למסקנה ששינתה את הגישה שלי לחיים מקצה לקצה. הבנתי שכל החיים האלה סביב האינסטגרם והעוקבים הם אשליה. זה לא הדבר האמיתי. אנחנו גדלים לחיות המרוץ הזה, שנראה לנו טבעי, אבל זה לא החיים, זה שטויות".
עדיין, באסה. זה כלי עבודה חשוב בימינו.
"ברור שזה לא היה משמח, אבל הרגשתי שזה לא קרה סתם. דברים לא קורים סתם ואם זה קרה אז כנראה שיש לי פה שיעור יותר גדול. זה חידד אותי לעשות תוכן אחר, משהו עם ערך יותר גדול בשבילי".
אטיאס, הצעירה בעשור מאחותה המפורסמת מורן, לא התמהמה. חיש מהר היא הרימה כמה טלפונים לחברים בהוליווד, הקימה בעזרתם אולפן ביתי מאולתר ויצרה סדרת ראיונות אינסטגרמית בהנחייתה תחת הכותרת "הדרך להצלחה" (Road to Success). מאז שפתחה חשבון אינסטגרם חדש היא הספיקה לצבור כ-11 אלף עוקבים בלבד, אבל הללו נהנים כעת מתוכן איכותי: אטיאס, בכישרון מפתיע כמראיינת ובחן כובש, משוחחת שם עם מצליחנים ישראליים ויהודים בארצות הברית, ביניהם דובדב (עמית דובדבני) מלהקת אינפקטד מאשרום, השחקנית אלונה טל, הבמאי גיא נתיב, הכוריאוגרפית עדן שבתאי וסגן נשיא וורנר מיוזיק העולמי איתן בן חורין.
גם למשבר הקורונה, כמובן, יש חלק חשוב בהוצאת הפרויקט האישי לפועל ובמהפך התדמיתי שאטיאס עוברת בימים אלה - משחקנית ודוגמנית יפה ודי שותקת למראיינת מוכשרת ואינטליגנטית (אם כי עדיין, מה לעשות, מאוד פוטוגנית). "בחודש מאי האחרון פנו אליי להנחות אירוע התרמה וירטואלי לארגון התרמה לצוותים רפואיים באל.איי", היא מספרת. "פתאום ראיתי שאפשר להפיק דברים שנראים ממש מעולה גם בתנאים מאוד מוגבלים. זה פשוט היה נראה מדהים וגם קיבלתי המון תגובות על זה. הבנתי שלא צריך את וורנר כדי לצלם פרויקט. אפשר להגיע לסטנדרטים גבוהים מאוד גם ככה, בבית".
עזבי את ההפקה, נו. את מגישה טבעית, מלידה.
"באמת? זה בגלל שנורא כיף לי לעשות את זה. אני בנאדם שמקשיב, מייעץ ונותן. בדרך כלל הספוט הוא עליי כשחקנית, אז הפעם רציתי לשים דגש על חלומות של אחרים. תוך כדי זה יצא שגיליתי קצת מחדש את עצמי".
היא בחיפה עכשיו, בביקור קורונה אצל ההורים, אבל עוד שניה בערך היא חוזרת לחלום הגדול באל.איי, שם ממתין לה בעלה מזה כשנתיים, איש העסקים היהודי-אמריקני בעל השם הפרטי ושם המשפחה שמתחרזים זה עם זה ועם המילה "חלום" - טום שלום - ממנו נפרדה לשלום לפני חודש וקצת. למרות הקורונה, היא מספרת שמצפים לה שם גם כמה פרויקטים עתידיים - צילומים במרץ ובאפריל לסרטים ישראליים ולקו-פרודוקציות שעדיין אסור לה לחשוף פרטים עליהם.
עד כה, אטיאס - בוגרת בית הספר למשחק של לי שטרסברג - לוהקה שם בין השאר לסדרת הלהיט "חסרי בושה", ל"CSI סייבר", ל"עשרה ימים בוואלי", לסרטים כמו Lost Boy ו-Devil's Night ולפרסומות בינלאומיות - בין השאר, לסמסונג. התפקיד האחרון שלה בהוליווד היה בסדרת המתח NCIS Los Angeles לצד הראפר והשחקן אל.אל קול ג'יי, עמו התיידדה על הסט.
"היה איזה יום אחד שהגעתי לסט ופתאום אני שומעת בפול ווליום את השיר 'ואם תבואי אליי' של עידן רייכל בפול ווליום", היא מספרת. "התברר לי שאל.אל. קול ג'יי שם את זה במיוחד בשבילי. הוא מאוד מתמצא במוזיקה ישראלית, אגב. בקיצור, לקחנו מיקרופון שלא מחובר ושרנו את זה ביחד, ככה, על הסט של סדרת משטרה. הוא אפילו ידע את המילים. זה לגמרי הדליק לי את הרצון לשיר. בזכות זה התחלתי לקחת שיערי שירה בזום".
בארץ, אטיאס זכורה בעיקר מתפקידה כנטלי רואס בסדרת הנעורים "גאליס" ואולי גם קצת מקמפיין ההלבשה התחתונה של "דלתא". מעבר לזה ולכמה תפקידים אזוטריים בסרטים ובסדרות היא לא ממש חדרה לתעשייה המקומית ועל פי רוב היא עדיין מוצגת תחת הכותרת "אחות של" - ייחוס שלדבריה פחות מפריע לה היום מאשר בעבר. בערך הוויקיפדיה שלה, אגב, אין כל התייחסות לאחותה (מלבד הזכרת שמה) - מה שמעלה תימהון נוכח העובדה שעיסוקם של הוריה האנונימיים דווקא כן מצוין שם: אמה יעל היא עורכת דין, אביה מרדכי הוא יבואן רהיטים.
"אתה מוזמן לעדכן את זה אם אתה רוצה", היא מציעה. "לא באמת - לך על זה. בכיף". לצד זאת, היא מבקשת להבהיר עניין חשוב: "לא ניסיתי ללכת בעקבות מורן. הייתי בת שמונה - ילדה שרואה 'בובה פראית' ורוצה להיות שחקנית - עוד לפני שהיא בכלל ידעה שהיא רוצה להיות שחקנית. כשהיא פנתה למשחק, אני כבר הייתי במגמת משחק בתיכון".
אני מניח שפה ושם אנשים מבקשים ממך לשלוח לה מחמאות. איך זה מרגיש?
"אני שמחה מאוד לעשות את זה. היא אחותי אני גאה בה. זה הכי משמח אותי בעולם. אנחנו בקשר מצוין, חברות מאוד טובות, מאוד קרובות. יש לנו גם ראייה דומה בהרבה דברים. אם אני צריכה עצה מקצועית או אישית, אני לגמרי יכולה לפנות אליה. אתה יודע, באיזשהו שלב מיטשטש הפער בין הגילאים. היום אנחנו שתי נשים בוגרות שמדברות באותו לבל".
ומוזמנות לאותם אודישנים?
"כן, לפעמים זה קורה. כשצריך דמות ים תיכונית לסדרה או לסרט, תמיד מתקשרים אליה, אליי ולחברה שלי, אודליה הלוי. כולנו תמיד נפגשות באודישנים לתפקידים האלה, אבל עד היום לא קרה שהיה תפקיד שאני רציתי ומורן לקחה או להפך. אם זה ייקרה, ברור שאפרגן לה".
את האני האופנתי שלה היא מגדירה כ"מלכת הג'ינסים והטי-שירטס, עם נגיעה של איזו נעל, תיק, צמיד, משהו". "אני לא בחורה של שופינג, אבל אני מאוד אוהבת תכשיטים מדהימים", היא מתוודה. "בתקופת הקורונה אני משתדלת לא להישאב לגמרי לפיג'מה ולשמור על הטקסיות שהייתה לי קודם, אבל קשה להתמיד בזה. עם הזמן זה הפך לבחירה בין טרנינג א' לטרנינג ב'".
ובכל זאת, אופנה עדיין מעסיקה אותה. "בביקור שלי בארץ היה לי חשוב ליזום הפקת אופנה ישראלית שתתמוך במעצבים המקומיים, אז הפקתי משהו כזה (ההפקה המצורפת) ועכשיו אני מפעילה גם קמפיין באינסטגרם שבו אנשים מצטלמים עם בגדים של מעצבים ישראליים", היא מספרת, "המטרה היא ליצור דיבור מחודש סביב אופנה ישראלית".
נכון להיום, נוכח מגפת הקורונה המשתוללת בחוף המערבי של ארצות הברית, החלום ההוליוודי של אטיאס צנוע ומשפחתי משהו. "אני שייכת לישראל ואני אף פעם לא אומרת שעזבתי את הארץ כי החיים הם דינמיים ואי אפשר לדעת מה ילד יום. מצד שני, כרגע טום ואני סופרים את הימים והשעות לקראת החזרה שלי לאל.איי - ואני מרוכזת רק בזה".
מה בנוגע לשלב הבא?
"מה, ילד? כן, זה לגמרי במחשבות. אני לא יכולה להחליט מתי לעשות את זה, זו השגחה עליונה, אבל זה כרגע בהחלט במחשבה וברצון שלי".
בהצלחה. יש עוד חלומות על הפרק?
"אה… בוא נגיד שאני מאחלת לעצמי להמשיך להיות בחיפוש עצמי, בדיוק עצמי ובקבלה עצמית, ולהמשיך לבחור בעשייה שעושה לי ולאחרים טוב".
צילום: רוי פרי
סטיילינג: כינרת מנור מזרחי
ע.סטיילינג: גאיה שמש
איפור: דניאל גורן
שיער: עמנואל שישפורטיש