מאז שהסקיני פינה את משבצת "הג'ינס הכי פופולרי", נראה כי תחום הדנים עדיין לא מצא לו תחליף ראוי שיהווה עוגן בטוח במלתחה. גם ככה אנחנו טובעות בערימות של טרנדים ופריטים רלוונטיים בכל שאר הקטגוריות, והבלגן המתחולל במגוון גזרות הג'ינסים הוא צעד אחד יותר מידי עבורנו בכל הנוגע לאיזון נפשי. גם הסגר כמובן. אבל זה כבר לא תלוי בנו. לשאלה כמה ג'ינסים כל אישה צריכה בארון, אין תשובה מדויקת. כל עוד יש את האחד או שניים שאנחנו סומכות עליהם שיהיו שם בשבילנו בכל סיטואציית "אין לי מה ללבוש" - כמו שפעם היה הסקיני.
בשנתיים האחרונות נהיה לנו סלט במוח, ובארון, עם ערימת אופציות מלהיבות כמו גזרת פייפר בג, גומי פלוס כפתור במותן גבוהה ורגלי בלון, גזרות פלייר (בגימור קרופ או מכסה נעליים), ג'ינס שמתרחב מחלקו התחתון של האגן, באגי, רגל רחבה, מאם, אוברסייז, בוט-קאט וזו רק חלק מהרשימה. ובואו לא נשכח שמותן בגובה בינוני, נמוך או גבוה - הכול הולך. ובתוך כל האופציות האלו יש לא מעט שכבר אימצנו או שבא לנו לאמץ, אבל אף אחת מהן לא סוגרת את הפינה של הג'ינס המושלם. יש גם את ה-501 ושיכפוליו שנחשבים כקלאסיקה העדכנית, אבל כל עוד הם מוגשים בטקסטיל קשיח של מאה כותנה ללא אלסטיות, צפויים ימים של תסכול.
הבשורה שכה חיפשנו הגיעה לאחרונה באדיבות היילי ביבר, שהיא אחת האשפיות בהגדרת טרנדים בייסיקים. ברגע שראינו עליה את הג'ינס מטעם המותג הניו יורקי הנחשק Khaite, נוצר הפיצוח. מדובר בהכלאה שהיא בין סקיני לבין ליוויס 501 לבין מאם ג'ינס, ובמילים אחרות: מותן גבוה, בד שהוא מעט סטרצ'י, סילואטה צמודה המסתיימת בקרסול שהוא רחב יותר מסקיני אבל לא רחב מידי. למי שמעדיפה תחושה משוחררת יותר, אפשר גם ללכת על גרסה של מידה יותר, ואז עניין הסטרצ'יות פחות רלוונטי. עוד סוגייה שיש לתת עליה את הדעת היא האורך, שעובד גם בקרופ וגם באורך מלא, אותו אפשר לקפל כמו שהדגימה ביבר בהזדמנות אחרת.
