"עשיתי מהגבות שלי קריירה"

ישראל אהרוני מעיד על עצמו שהוא טווס. קשה שלא להסכים. הסטייל שלו אקלקטי, הוא מאוד מרוצה מהדמות שמשתקפת במראה בגיל 70, לא מתכוון לוותר על הגבות האייקוניות ויום יבוא והוא עוד יגזור את הצמה. ריאיון מיוחד והפקת אופנה משגעת עם השף הכי מגניב בישראל

רועי בהריר פרל
חליפה ונעלי בית: ורסצ'ה. השף ישראל אהרוני בהפקת אופנה מיוחדת לפקטורי 54 (צילום: דין בן דררו)

מי שבאמת מכיר את שף ישראל אהרוני - המציין השנה 70 שנות קיום, מתוכן 50 עם צמה וגבות אייקונים - יודע שלהבדיל מאיתנו, הוא לא משתייך למשפחת היונקים. ביולוגית, הוא עוף ממשפחת הפסיונים, המוכר מאוד בשל זנבו ההדור של הזכר, בו הוא משתמש למטרות חיזור וכדי לאיים על זכרים דומיננטיים אחרים - נאמר, למשל, שף אייל שני.

"אני טווס", הוא מודה ללא היסוס. "בעצם, אפשר להגיד שאני נע על מנעד של בין פשוט וצנוע לטווסי ביותר. יש לי, למשל, מעיל פרווה לבן ענק, ממש כמו של סרסור, שאני הולך איתו ברחוב ומרגיש עם זה נוח לגמרי. גם בהפקה לפקטורי 54 הרגשתי ממש נוח והאמת היא שמאוד החמיא לי שהם רצו אותי. בואנ'ה, אני בן 70. יש לא מעט חתיכים בסביבה שהם יכלו לבחור".

אז למה הם בחרו בך?
"כי יש היום סוג של מגמה עולמית של לקחת אנשים אמיתיים שהם לא דוגמנים - וזה מצוין. תמיד מדהים אותי העניין הזה של גילנות באופנה. יש כאילו צו דמיוני שאומר שמגיל מסוים ואילך אתה צריך להתלבש בצורה מסוימת ואני באמת לא מצליח להבין את זה. למה גברים בני 41 הולכים רק עם אפור, בז' וכחלחל? למה אסור להם, כביכול, להתפרע עם צבעים ועם גזרות?".

למה אסור? מותר הכול.
"נכון. כאילו, לא ממש הכול. עדיין יש משמעות לגיל. אני, למשל, לא הולך יותר עם מכנסיים קצרים, אבל אני בהחלט אוהב להתלבש יפה. זה חלק מהגדרת הזהות שלנו, בני האדם".

"אני טווס. יש לי מעיל פרווה ענק כמו של סרסור" (צילום: דין בן דררו)

איך היית מתאר את הסטייל האישי שלך?
"אקלקטי. אני אוהב מותגים, אבל בעדינות, ברמת הפריטים הבודדים. אני מדבר איתך על ורסצ'ה, פראדה, ארמני, בוס, דיזל, דברים כאלה. המעצב שאני הכי מתחבר אליו הוא ללא ספק יוג'י ימאמוטו. יש לי גם הרבה בייסיקים פשוטים וטובים - למשל, של בננה רפובליק, שאני מאוד אוהב. מה שכן, בנעליים אני מתפרע. אני באמת אוהב נעליים, אבל אני לא נורא מגזים. יש לי משהו כמו 40 זוגות, שאת חלקם אני מחזיק כבר עשרות שנים".

כצפוי, אהרוני לא מאפשר למלבישה של "מאסטר שף", לעשות לבד את כל העבודה. "יש לה טעם טוב, אבל אני מביא לתכנית גם לא מעט בגדים משלי, כי זו בעצם ההזדמנות היחידה שיש לי היום להתלבש יפה. אני נהנה מזה. אני באמת חושב שאני טווס מטבעי, אז למה לעצור את זה? אני מניח שיש כאלה שחושבים שאני מתלבש באופן קצת קיצוני ואני מניח שחלקם צודקים, אבל אני לא יכול לעצור את זה".

"ההזדמנות היחידה שלי היום להתלבש יפה זה ב'מאסטר שף'" (צילום: דין בן דררו)

אהרוני, כמו ליאונרדו דה וינצ'י, הוא איש אשכולות קלאסי, בעל כישורים מרשימים במגוון תחומים - ציור (את קירות דירתו שברחוב שינקין בתל אביב מכסות עבודותיו המושקעות), מוזיקה (הוא די ג'יי מבוקש המתמחה בהאוס ובטכנו), אמנות (הוא אספן מסור ביותר), אופנה (הצילומים לפקטורי 54 ממש לא היו הראשונים שלו) ואה, כן, גם בישול - אותם הוא מקפיד לטפח כבר שנים ארוכות. אסתטיקה היא ללא ספק אחד העוגנים המרכזיים בחייו.

בכלל, מדובר באדם מתוחכם, כך שעל קלישאת הקשר שבין אופנה לבישול הוא מעדיף לדלג באלגנטיות. "יש אנשים שיודעים לבשל ואין להם שום מושג באופנה, ולהפך", הוא אומר. "אני חושב שהזיקה לאופנה היא משהו שעומד בפני עצמו. עשיתי פעם תכנית על מאכלי עדות והתארחתי אצל רבנית כלשהי. כשהגעתי אליה הביתה, שמתי לב שהיא הייתה מתוקתקת ברמות שאתה לא מבין. אמרתי לה 'אני רואה שהתלבשת יפה לכבוד הטלוויזיה'. היא, בתגובה רשפה עלי בבוז ואמרה לי 'כל הגברים אותו דבר. מה, אתה רוצה לראות אותי בנעלי בית וסינר מלוכלך מבישול? גם כשאני מבשלת אני לבושה ככה. סתמתי את הפה בבושה. הגיע לי. הרווחתי את זה ביושר. היא צודקת. במטבח צריך להיראות מתוקתק. גם אני לא לובש במטבח סינר מלוכלך. אני מתלבש נקי ומסודר גם לבישול".

סווטשירט ונעליים - אוף וויט, ג'ינס - הרסון פרסטון, מעיל - דולצ'ה וגבאנה (צילום: דין בן דררו)

עד כמה אתה משקיע, אם בכלל, בטיפוח ובאנטי-אייג'ינג?
""קרם פנים על הבוקר ושם זה נגמר. שמע, אני בן 70 ואני לגמרי מרוצה ממה שאני רואה בראי".

תכל'ס, בצדק. אתה נזהר מהקורונה?
"התחסנתי פעמיים, אני כבר שלושה שבועות אחרי, ואני עדיין נזהר אבל בלי לבטל את החיים. אני עמוס כמו שלא הייתי הרבה זמן: מאסטר שף, סדנאות שאני מעביר בזום, צילומים לתכנית ריאליטי חדשה שאני עדיין לא יכול לדבר עליה - לא חסר".

פתחת גם שתי קצביות בתל אביב לאחרונה. מהלך די מבריק מצדך לימי קורונה.
"נכון, אבל אחת מהן נפתחה ארבעה חודשים לפני שהתחילה הקורונה. בקשר לשנייה באמת התלבטתי אם לפתוח או לא - בכל זאת, זה הרבה כסף להשקיע בזמן הקורונה - אבל בסוף החלטתי ללכת על זה ונראה לי שעשיתי בשכל. אגב, בקרוב אני פותח בשינקין גם אטליז".

"אני לגמרי מרוצה ממה שאני רואה בראי". אהרוני בחליפה של ורסצ'ה לפקטורי 54 (צילום: דין בן דררו)

קשה מאוד לצפות בסדרת טיולי האוכל הוותיקה "המסע המופלא של אהרוני וגידי" ב"רשת "13 ולהתעלם מהבדלי הסטייל הברורים בין השניים. כלומר, מכך שלראשון יש סטייל ולשני יש חולצת כפתורים חסרת אופי מהניינטיז ומתחתיה טי-שירט גדולה מדי בצבע מת. "אני חושב שעם הזמן שיפרתי לו מאוד את הלוק", טוען אהרוני. "אבל אתה יודע,, גידי לנצח יישאר עם חולצה טריקו פתוחה. טוב נו, לפחות הוא הבין מה זה ג'ינס טובים".

הרזומה של אהרוני בטלוויזיה ארוך ומגוון. אין עוררין על כך שהוא ראוי לשפוט בתחרויות בישול יוקרתיות ופופולריות שמשודרות בפריים טיים. ובכל זאת, היה קצת מוזר לראות אותו מצטרף לקאסט השופטים של "מאסטר שף" בעונה השביעית - ועוד על התקן של השף הרושף יונתן רושפלד. אהרוני הוא אדם סימפטי שאוהב את הבריות. השיפוטיות והביקורתיות ממנו והלאה. הוא פתח לא מעט מסעדות מצליחות ופרסם 18 ספרי מתכונים, אבל הטייפ קאסט שלו ממש לא מתיישב עם הטחת עלבונות במתמודדים רועדים.

סווטשירט - הרסון פרסטון, נעליים - נייקי, מכנסיים - צ'יינה טאון מרקט (צילום: דין בן דררו)

"התלבטתי הרבה זמן אם ללכת", הוא מודה. "לא ידעתי אם אני אהיה טוב בזה, כי באמת לא עשיתי כזה דבר אף פעם - ואכן, בפרקים הראשונים עוד לא מצאתי את מקומי וניסיתי להבין מה אני עושה. עם הזמן, פשוט נהייתי עצמי. אני חושב שאני מאוד ענייני במאסטר שף. אני אומר דברים מאוד מנומקים וזהו. להיות 'נאסטי' זה עניין של סגנון אישי ואני לא בכיוון הזה בכלל. אני חושב שכל דבר צריך להגיד בעדינות ובנימוס".

לפחות מהצד השני של המסך, לפעמים זה נראה כאילו ממש לא בא לך להיות עדין ומנומס כלפי אייל שני.
"האמת היא שאני נקרע מצחוק ממנו. אי אפשר שלא להתפעל מהכישרון שלו להוציא את שטף המילים מרצף התודעה הזה, שהשד יודע מאיפה הוא מגיע. אחרי שלוש שנים איתו לומדים לנקות את כל הבארוקיות סביב דבריו ומבינים שמידי פעם הוא אומר גם דברי טעם. לפעמים הוא הולך קצת לאיבוד תחת הרצף ואז אני מתנגד לו. באחת העונות שהוא אמר משהו שממש קרע אותי מצחוק ופשוט הייתי חייב להגיד לו 'די כבר אייל, אתה מדבר שטויות'. אהבתי את זה שבתגובה לכך הוא ענה לי 'אהרוני, לא כל מה שאני אומר זה נכון'. כלומר, הוא צוחק על עצמו. אני אוהב את זה".

עוד בוואלה! NEWS

"הייתי בחורה מאוד ביישנית וסגורה. היום הבנתי שהחשיפה הזאת נכונה לי"

לכתבה המלאה
ז'קט - Bape, ג'ינס - הרסון פרסטון בשת"פ עם ליוויס, נעליים - פומה (צילום: דין בן דררו)

בשנה שעברה כמעט, ממש כמעט, התרחש בחייו אירוע מכונן. "הצמה נמאסה עלי לגמרי", הוא חושף. "הרגשתי שהיא מיותרת לי לגמרי ושלשמור עליה זו טרחה מיותרת לחלוטין. אמרתי עצמי 'די, מספיק' והחלטתי שעד סוף השנה אני מוריד אותה".

והנה, היא עדיין שם.
"נכון, כי היא תלויה שם כל כך הרבה שנים, שבסוף לא היה לי אומץ, אבל היא באמת מיותרת . אני רוצה להגיד לך שיום אחד אני פשוט אגזור אותה וזהו, בלי לעשות עניין, אבל כמו שאתה רואה כבר הבטחתי את זה לעצמי וזה לא קרה, אז אני מעדיף לא לצאת בהצהרות".

ומה בנוגע לגבות? תמשיך לסרק אותן כלפי מעלה לעד או שיש מחשבות על תספורת?
"הגבות שלי דומיננטיות מאוד מטבען ובניתי עליהן קריירה, אז למה שאני אגזור אותן? לשני הסבים שלי היו וואחד גבות. אנחנו בוכרים. ככה נולדתי. זה מה יש. ואם זה מה שיש, למה לא לטפח ולסרק את זה כמו שצריך?".

סווטשירט - קנזו, מכנסיים - A COLD WALL, נעליים - אלכסנדר מקווין (צילום: דין בן דררו)
נעלי בית ובגד חוף - ורסצ'ה, טי-שירט לבנה - הרסון פרסטון (צילום: דין בן דררו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully