סוף מסלול במילאנו: התצוגות הבולטות משבוע האופנה

אחרי ניו יורק ולונדון שלא הצליחו לעורר סקרנות רבה התקיים שבוע האופנה במילאנו. על אף המתכונת הווירטואלית הצליחה לעבור התחושה של הרצון העז לחזור לזוהר של פעם - להתלבש, לחגוג ולחיות בגדול. הנה מה שתכננים לנו מעצבי העל לסתיו-חורף 2021

02/03/2021

שנה לתוך הקורונה, כבר השכלנו להבין שהמתכונת המסורתית של סבב שבועות האופנה, זה שפעל עשרות שנים במתכונת קשיחה עם תצוגות מתוזמנות בלו"ז צפוף, כולל תאריכים מוגדרים לכל בירה אופנתית, הצליחה סוף סוף להיסדק. כבר תקופה ארוכה קיים דיבור על כך שהנוסחה המוכרת כבר פחות רלוונטית, אבל מלבד מספר בודד של בתי אופנה שהעזו לנסות את שיטת ה'ראה עכשיו - קנה עכשיו', נראה היה שקשה לנפץ את סדר היום הארכאי של חשיפת קולקציות חצי שנה מראש במסגרת המוכרת.

את פירות המגיפה אפשר לראות בבירור כעת, על קו התפר שבין קו הסיום של שבוע האופנה לנשים, עונת סתיו-חורף 2021 מילאנו ופתיחת הדלתות לשבוע האחרון שבפריז. אמנם ניכר הניסיון לשמור על הגחלת עם הטיים ליין הרגיל שהחל בניו יורק, עבר ללונדון ואז מילאנו ופריז, אבל אין ספק שזה כבר לא זה. על אחת כמה וכמה שמעצבים כמו ראלף לורן, מארק ג'ייקובס וטום פורד בחרו להיעדר מהלוח בניו יורק (פורד העלה את תמונות הקולקציה שלו רק שלשום), לצד שינויים נוספים כמו למשל בית האופנה ברברי בלונדון, תחת שרביטו של ריקרדו טישי, שבחר להתמקד דווקא בקולקציית גברים. אחרי שבועיים די מאכזבים מצד ניו יורק ולונדון, הגלאם המיוחל התעורר במילאנו, וזה למרות האכזבה הגדולה מההיעדרות הבוטה של בוטגה ונטה, ורסצ'ה, ז'יל סנדר וגוצ'י, מבתי האופנה החזקים והמעניינים שיש למילאנו להציע. הנה התצוגות הבולטות שכן הצליחו לעורר עניין:

פנדי

זו התצוגה השנייה של המעצב הבריטי קים ג'ונס מאז הצטרף לפנדי כמנהל האומנותי שאחראי על קווי הקוטור, רדי-טו-וור וליין הפרוות (מסתבר שיש דבר כזה). את יריית הפתיחה קיבלנו בתצוגת הקוטור שנערכה לפני כחודש, אותה לוודאי תזכרו כמאורע שחשף את דמי מור בלוק מטריד. כך שאוסף זה המיועד לסתיו-חורף הבאים, הוא למעשה הקולקציה המוכנה ללבישה הראשונה שהוא מציג תחת בית פנדי. כמו כל מעצב חדש בבית אופנה וותיק, ג'ונס עשה שיעורי בית בארכיון על מנת לזקק את המורשת לכדי אמירה חדשה ועליה החותמת שלו. בשורה התחתונה: פחות קורונה והשפעותיה, יותר פרוות מטורפות, דגמים אלגנטיים, נשיים ומחויטים לעילא. והצבעוניות? מונוכרומטית מהטבע, כזו שנעה בין לבן ושחור, כשבאמצע המון בז'ים, חומים ואפורים, קרי: גווני הבון טון מעולם הפרוות הקלאסי.

אטרו

צלילי קולה של הזמרת הבריטית-גרמנית ארליסה רופרט לא נתנו מקום לספק: הכללים השתנו והם ממשיכים להשתנות. הכללים החדשים באטרו הראו את הדלת החוצה לכל אותן גלביות ושמלות עתירות שוליים ועשירות טקסטיל בנוסח בוהו סבנטיזי, שבתקופות קודמות מילאו את רוב המסלולים של בית האופנה האיטלקי הוותיק. כן נשמר הדיאלוג המוכר בין שילובי דפוסים פולקלוריסטיים, רקמות, חגורות מותן עם אבזמי אוברסייז, אבנים וריבוי טקסטלים, אך אלו טופלו הפעם בגישה עממית ופרקטית מפתיעה.

עוד בוואלה!

רצועה מנצחת ומונוגרמה מאוזנת: התיק החדש של לואי ויטון

לכתבה המלאה

מוסקינו

עם ג'רמי סקוט תמיד אפשר לצפות להפתעות במחוזות ההומור והאירוניה. אז סמכנו עליו שיפיח קצת אקשן בתקופה הדאונרית הזאת והוא מצדו סיפר את הסחורה בשובבות אופיינית. התצוגה הדיגיטלית שיצר עבור בית האופנה מוסקינו התגלתה כמעין תיאטרון ריאליטי שכל שחקניה הם חלק מההרכב. לשם כך הוא ליהק כוכבות מז'אנרים שונים, בינהן היילי ביבר, דיטה פון טיז, וויני הארלו, מירנדה קר, כריסטי יום, אמבר וולטה, קרוליין מרפי, ליברטי רוס ושלום הארלו שהפכה לחתולה. הקאסט המרשים הציג תיאור רב ממדי בחיי היומיום של נשים באאוטפיטים המתאימים לעסקים, פנאי, אירועים, מסעות, חופשות ונשפים. כל הפעילויות שלא הייתה לנו סיבה להתלבש עבורן בשנה האחרונה.

מקס מארה

בית האופנה מקס מארה חווה בעונות האחרונות רלוונטיות מחודשת בקרב משפיעניות הפיד וקהל צעיר יותר שמוצא עניין בעיצוביו של איאן גריפיט'ס שנושא את טייטל המנהל האומנותי כבר למעלה מ-30 שנה. הקולקציה שהציג השבוע עטופה בציון יום הולדת 70 לבית האופנה. כיאה לחגיגה התייחס גריפיט'ס לנושא הכוח הנשי והעלייה בעמדות הכוח של נשים בעולם המקצועי. את הקלילות הנחוצה הוא איתר בשורשיו כילד מדור הפאנק בלונדון. המראה הסופר לביש התקבל בחייטות המדוקדקת בה שולבו כיסים פונקציונליים מובלטים, פריטים בטקסטיל ספורטיבי של ניילון וקווילט, סריגי אוברסייז, בומבר וחצאית במונוגרמת הלוגו, וכמו כן במעילים שמיכתיים, אחת ההצלחות הגדולות של החורפים האחרונים.

ולנטינו

כבר הורגלנו לכך שהתצוגות אותן רוקח פיירפאולו פיצ'יולי לבית האופנה ולנטינו הן חוויה אינטנסיבית ומרהיבה מבחינה ויזואלית, מרובדת ברגשות (הפעם בחסות ביצוע מוזיקלי מרהיב של קוסימה) ובבזבזנות של דיטיילז, נפחים, עבודות יד, טקסטורות וצבעים. נראה כי שנת הקורונה הבהירה הלך-רוח מכונס ומצומצם אצל פיצ'יולי, ולסתיו-חורף הבאים הוא הפתיע באוסף תמציתי וחד בשחור ולבן, עם נגיעות מזדמנות של זהב עמום. נוכחות התנועה על המסלול שנוצרת בזכות דגמים עתירי בד, קפלים וזוויות החיבורים נחתכה באופן דרסטי. מוחשיות אלמנט החיתוך קיבל ביטוי בעיצובי קאט אאוט גסים שהחליפו במידה רבה את התחרות והרקמות. המלמלות המוכרות הוגשו גם הן במינמליסטיות יחסית, והמחוות הרומנטיות הוקטנו לטובת דיאלוג עם עולם הפאנק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully