בעשור האחרון נפל לרבים האסימון החשוב שאופנה מהירה תגרום לאסון אקולוגי. שנים שטיפחנו בעולם, הן כצרכניות והן כיצרניות, את האופנה המהירה שמשיקה עשרות קולקציות בשנה ונהנינו מהמגוון הרחב ומהחד פעמיות של בגדים, עד שפתאום החלו לצוץ עוד ועוד ידיעות שחשפו את הנזק העצום שכרוך בייצור המוני של טקסטיל, בשריפה או הטמנה של פריטים נטולי ביקוש ובהעסקה פוגענית, בלתי חוקית ומנצלת של כוח אדם במפעלים. הידע מאיר העיניים ביקש לחולל שינוי בחברה ולקדם רעיונות של אופנה איטית, מחזור וצריכה נבונה. עם המודעות העולה לחשיבות של אופנה ברת קיימא, תופסת לה תאוצה נישה חדשה ומעניינת - מחדוש בגדים.
זו אמנם נישה די ותיקה, אבל עד לאחרונה היא הייתה ממש לא מוכרת, ולכן אם המילה הזו לא אמרה לכן כלום - אל תרגישו רע. הרעיון של מחדוש בגדים מוצא לו לאחרונה קהל חדש והופך לפופולרי ומבוקש יותר ויותר, וכך סולל את דרכו אל המיינסטרים האופנתי.
אז מה משמעות המילה מחדוש - ומה זו בדיוק הפעולה הזו? מדובר בשימוש חוזר של חומרי גלם. כלומר, לא זורקים בגדים ישנים, אלא פשוט מפיחים בהם חיים חדשים באמצעות תפירה ועיצוב. למעשה, לוקחים בגדים ששוכבים סתם בארון בלי שימוש - ישנים, שלא יושבים כמו שצריך או שכבר לא מתאימים לאופנה - גוזרים אותם, מעצבים אותם ומרכיבים ותופרים לפריט חדש לחלוטין. מבגד ישן ולא שמיש לבגד אחר וחדש. הרעיון של מחדוש פופולרי בעיקר בקרב חובבי הום-סטיילינג, כאלה שהופכים שידה ישנה לפנינה עיצובית של ממש עם צבע והברקה. לאחרונה אפשר לראות את רעיון המחדוש זולג אל עולמות האופנה.
אחת הנשים שעוסקות היום בתחום היא גלית לבב, שמחזיקה בסטודיו שזו מהותו - למחדש בגדים עבור הלקוחות. כלומר, לקחת את הבגדים הישנים שלהן ולייצר להן פריט אחר, חדש וכזה שיקלע בול לטעם האישי שלהן. ממש כמו סוג של תפירה בהתאמה אישית, רק מבגדים ישנים שנרקבו בארון של הלקוחה.
"אני מתעסקת במחדוש עוד לפני שקראתי לזה ככה", היא מספרת. "הייתי צופה בסרטוני יוטיוב DIY בסגנון של 'איך להפוך את החולצה של אבא שלך למשהו לביש עבורך' ומשחקת עם בגדים. עשיתי את זה עוד לפני שידעתי לתפור, רק עם סיכות. זה התחיל ממקום של תחביב ואהבה ליצירה, וכשלמדתי אחרי הצבא לתפור - נפתח לי עולם שלם". המאורע המחולל בחייה, זה שהפך את התחביב למקצוע של ממש עם אג'נדה של קיימות, היה צפייה בסרט תיעודי שמתאר את השלכות האופנה המהירה. "היה לי רגע של הארה", היא אומרת, "הבנתי שאני יכולה לייצר דברים חדשים מישנים - ולחסוך בפגיעה, וככה זה התחיל".
אז איך זה בדיוק עובד? הלקוחות מגיעות לסטודיו של גלית עם בגדים ישנים. יחד הן עוברות על הפריטים וממיינות. השלב הבא זו חשיבה משותפת. "מעלים רעיונות, מסתכלים באינסטגרם, בפינטרס - ועושים סקיצות". אחרי הפגישה הבדים נשארים אצל לבב, שגוזרת, תופרת - ויוצרת בגד חדש. "החלק הכי כיף זה שהלקוחות חוזרות למדידות. הן לא מאמינות שמשהו שיושב אצלן בארון יכול להיות בגד חדש". אחרי המדידות והתיקונים, אם צריך, הלקוחה יוצאת מהסטודיו עם בגד חדש-ישן.
את מפרסמת שאת מתחייבת לעשות התאמות ללקוחות שלך לאורך השנים, ללא עלות. איך זה משתלם כלכלית?
"זה הכול חלק מאותה אג'נדה. הגוף משתנה ויש לי אחריות. אם מישהי תעשה בגד ב-2020 ותרצה לשנות אותו לגמרי ב-2025, זה יעלה לה כסף, אבל אם מישהי תספר שבגד שהיא עשתה אצלי ב-2019 כבר לא יושב עליה בול והיא לא לובשת אותו - אגיד לה שתבוא אליי ונסדר לה. המטרה שלי זה שהן יילבשו את הבגד, לא שיישב בארון. אחרת מה עשיתי בזה? הן פשוט ילכו ויקנו עוד בגדים".
מלבד ייצור בגדים בהתאמה אישית, לבב גם יוצרת קולקציות משאריות בדים של חנויות, בדים ממפעלים שנסגרו ומלאי עזוב של חנויות. "אלו 'דרופים' קטנים שאני יוצאת מהדמיון שלי. ג'ינסים הופכים לז'קטים, מפה של סבתא הופכת למעיל", היא מספרת. "פעם עשיתי אוברול משמיכת פיקה ישנה וזה משך המון תשומת לב". המחירים, למקרה שתהיתן, נעים סביב 250-350, ויש גם ב-500. במקרים מסוימים אפילו יותר. "כל פריט הוא יחיד במינו ויש עליו הרבה עבודה. מאמינה שהמחירים שלי עוד יעלו אחרי שאבסס את עצמי ואבנה לעצמי קהל לקוחות".
גם מעצבת האופנה הישראלית-הולנדית נעמי מערבי מתעסקת במחדוש לקהל לקוחותיה, ועבורה ממש לא מדובר בתופעה של הזמן האחרון. "הרעיון של מחדוש מגיע מהבית שלי. בתור ילדה, אבא שלי לא זרק כלום - רק חידש. הוא גרם לי להרגיש רע אם אני לא דואגת לסביבה", היא אומרת. מערבי הייתה המעצבת של חברות גדולות בארץ כמו דלתא ושילב, ולאחרונה עברה להתעסק רק במחדוש. "היום אני בעיקר ממחדשת קולקציות עבור חברות גדולות ועורכת אירועים בנושא קיימות ואופנה אקולוגית. חידשתי קולקציה ישנה של קונברס, חידשתי קולקציה של קום איל פו. אני עושה קולקציות קטנות משלי ובעיקר מלווה מעצבים ועוזרת להם להיות יותר ידידותיים לסביבה".
לדבריה, עבודת המחדוש עם חברות מתבססת על סטוקים מקולקציות ישנות. היא לוקחת את הפריטים שלא נמכרו, מעצבת אותם מחדש - ואז החנות משווקת אותם כקולקציה חדשה בשיתוף המעצבת נעמי מערבי. לצד זה, היא גם עובדת עם לקוחות פרטיות. "אם מישהי קיבלה מתנה בעלת ערך סנטימנטלי אבל הבגד לא יושב עליה כמו שצריך, היא באה אליי - ואנחנו יוצרות משהו חדש".
נראה כי הרעיון של מחדוש צובר תאוצה בקרב סוגי קהלים רבים, ולצד חובבות הווינטג', יש לא מעט נשים שפונות לאפיק הזה. השאלה הגדולה שנשאלת היא, אם לא מדובר בטרנד חולף. בימים אלו, פוסט מגפת הקורונה, טבעי שנדבר על הנזק הסביבתי של האופנה המהירה, אבל אולי בעוד כמה שנים - כשהמצב יתאזן, יתייצב או שפשוט יימאס - הטרנד הזה יחלוף?
"כשאני התחלתי לעסוק במחדוש, אף אחד לא הבין מה אני רוצה", מספרת נעמי. "הייתי מהראשונות שמתעסקות בתחום. היום כבר המון מעצבות עושות את זה. לדעתי, אנחנו פתחנו דלת, ועכשיו כבר אי אפשר לסגור אותה. ממש כמו המודעות לגבי מזון מהיר. אי אפשר לקחת את זה המודעות הזו מאיתנו".
"אני ממש מקווה שזה לא טרנד חולף", מוסיפה גלית. "יש לי קצת חשש שזה עניין שצבר תאוצה בגלל הקורונה, שכולם עכשיו מדברים על מינימליזם, אבל אני רוצה לקוות שזה כאן כדי להישאר. יהיה לי עצוב אם עוד חמש שנים השיח ייפסק, אבל נראה לי שהצורך בשינוי כבר עמוק בתודעה של כולנו, כך שזה לא יכול להיות סתם טרנד".
מה אתן חושבות על מותגים גדולים של אופנה מהירה שמוציאים קולקציות ידידותיות לסביבה?
"זו עבודה בעיניים", עונה גלית. "הם רוצים להמשיך לייצר באותה כמות ודרך, ולגרום ללקוחות להרגיש טוב עם עצמן. אם הם יציגו לקהל תכנית לשינוי אמיתי של דרכי הייצור אגיד לך שיש דברים בגו, אבל אם הם רוצים לייצר 50 קולקציות מחומרים מזהמים, לא מתכלים שמייצרים אינסוף פסולת לצד קולקציה אחת מחומרים ממוחזרים - זה לא מספיק טוב בעיניי, לצערי". גם נעמי מסכימה: "זה לא פשוט עבור החברות הגדולות לעשות את השינוי הזה, כי הן רוצות כסף ובאופנה איטית ההכנסות לא אותו הדבר - אבל לטובת כדור הארץ, פשוט חייבים לעשות את השינוי הזה. להיות שקופים, לדאוג לעובדים, להפסיק עם האופנה המהירה".
אז אולי למותגים הגדולים יש עוד עבודה, אבל בקרב יוצרות קטנות, הביקוש נמצא בעלייה. אפשר להודות על זה ללא מעט משפיעניות בעולם שמקדמות בדרכן את רעיון מחזור המלתחה. וכן, אנחנו בעיקר מסתכלות על הדוכסית קייט מידלטון ומלכת ספרד לטיסיה שעושות עבודה מדהימה. בתקופה הזו, מילים כמו "וינטג'" או "יד שנייה", נשמעים מפתים למדי. צרכניות מחפשות את הקולקציות האקולוגיות ורוצות להרגיש טוב עם הרגלי הצריכה שלהן, ורעיון המחדוש הוא בדיוק המענה לזה. "אני רוצה שלסטודיו שלי יגיעו כל סוגי הנשים", אומרת גלית, "אני לא שופטת. אף אחת לא צריכה להרגיש אשמה בגלל הרגלי הצריכה שלה. אפשר גם לקנות בגד בזארה וגם למחדש בגד ישן. כל שינוי, גם הכי קטן שיש, נחשב". וזה בעצם סוד הקסם. השינוי הוא אולי הדרגתי, אבל הוא קורה. ואנחנו רק צריכים להמשיך לדחות לשם. נעמי מסכמת את הנושא במשפט אחד: "היום זה כבר 'אולד פאשן' לא למחזר בגדים".