התצוגה השנתית של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה ב"שנקר" הפך לאחד האיוונטים המושקעים בתחום האופנה, שמצליח להמשיך לרגש ולעניין כל פעם מחדש. מי יהיה מעצב החם הבא? מי יצליח לצאת ממחוזות ישראל וליצג אותנו בכבוד גם בחו"ל? ואם להיות רגע פסימיות, אך מחוברות למציאות - מי באמת יצליח לשרוד בענף הקשוח הזה ולהפוך את התשוקה לבגדים למקצוע של ממש?
עצם העובדה שבוגרי שנקר מסיימים את לימודיהם, אחרי השנתיים הקשוחות שהתנהלו בין סגרים למפגשי זום, מוביל את כל רצף הלמידה שלהם לסיום גרנדיוזי ועוצמתי. הם מצטיידים בארגזים של כלים עיצוביים, תרבותיים וטכנולוגיים שכוללים גם ביקורות ואג'נדות שונות, בדרכם אל העצמאות. העידוד התמידי לגרום לבוגרים לצאת מהקופסה, להשתולל ולמתוח גבולות בכדי להיות הכי יצירתיים הוא עניין ידוע בבית הספר הגבוה לאופנה. לנסות ולייצר אמנות שתגרום לצופה להגיד: "הו, בכזה עוד לא נתקלתי". אבל מה קורה ברגע שהתואר נגמר? מי מבטיח שכל העיצובים האובר דרמטיים והמוקפדים כל כך יתפסו מחוץ לקירות שנקר?
החיים האמיתיים מורכבים (לרוב) מאנשים פשוטים שרוצים ללבוש בגדים פשוטים. יפים ופשוטים. בפועל, המעצבים הללו חייבים למצוא את מקומם על מנת להיות חלק מתעשיית האופנה היומיומית. החלטנו למרקר את שלושת המעצבים הצעירים שזיהינו בהם סממנים שלגמרי יכולים להיות מתורגמים לקולקציות מוכנות ללבישה.
מאיה שריד
הקולקציה של מאיה שריד מורכבת מבגדי יומיום תחת הטייטל - "מעבר בין חלום למציאות". מה זה אומר? פלטת צבעים רכה בצבעי ניוד-תכלת וניכר כי השימוש בה מגיע מגזרות ביתיות, רחבות ונוחות - מעילים רחבים, כובעים נשפכים ומטפחות ראש.
השילוב בין סוגי הבדים השונים מציג יצירה אישית, ביתית ומוגנת ויחד עם זאת גם אוניברסלית. הקולקציה של שריד וקווי המתאר של עיצוביה יכולים להניח אבן פינה בתעשייה המקומית, לתפוס את העין הישראלית ולהתפתח לקו ביגוד לביש ונוח לשימוש היומיומי.
איה גישורי
הקולקציה הבולטת של איה גישורי הצליחה להיכנס לרשימת ה"מבושלים" היישר למלתחה שלנו. הקולקציה משלבת רדי-טו-וור וריזורט לנשים, פריטי לבוש יומיומיים מחויטים ואלסטיים, ביניהם עליוניות צבעוניות בהדפסים גיאומטריים ובצבעים שמאוד בטוחים בעצמם.
חלק מפריטי הקולקציה נוצרו מחיבורים של שרוכים עבים. לפעמים כל מה שעושה את העבודה זה הטאץ' הסופי של הדיטיילס הנכונים ואת זה אפשר לראות בשמלה בצבעי ירוק-לבן בשילוב שרוכים לבנים, שאנחנו ממש מוכנות ללבישה שלה ובהחלט השאירה חותם ושיקפה את השילוב היומיומי עם הווייב הריזורטי הקיצי.
שקד לבנה
אחרונה חביבה, נציגת היוניסקס, שקד לבנה. הקולקציה בנויה מפריטי לבוש מעולם המחויטים ומבוססת על המתח שבין בדי צמר חורפיים לבין בדי משי ושיפון דקים ואווריריים. הקולקציה של לבנה, שהוחזקה נפלא תודות לדוגמנים, שיקפה אווירה מאוד נכונה שכבר תקופה מתחולל בשגרת הסטייל היומיומית. הפריטים הקלאסיים לכאורה עוצבו תוך כדי שינוי פרופורציות וזוויות בבגדים עצמם וזה היה משובח בהחלט.
נוספים שבלטו היו גם עדי טל בחליפות קומפלט מאותו הדפס בשילובי כפפות אלגנטיות ודנית אבלגון עם קולקציה מוכנה ללבישה לגברים - חליפות עשויות קורדרוי ודנים בצבעים מזרח תיכוניים. נסכם ונאמר כי בזמן שהעולם היה סגור ונעול, פרצו הסטודנטים במחלקת עיצוב האופנה של שנקר את הגבולות, התכנסו בביתם, שאלו שאלות, חיפשו את התשובות, יצרו יש מאין, עיצבו אופנה (חלקם עם דגש מובהק על קיימות) ובנו מחדש עולם יפה, אנושי ומעורב שיודע לתת במה לעולם הדיגיטל תוך כדי שמירה על אופנה טבעית וערכית יותר.
