ספיר אביסרור: "מאז אותו רגע אני לא יושבת קדימה במונית"

מעצבת האופנה ואושיית האינסטגרם ספיר אביסרור היא אישה שחייבת להוביל. היא אימא לסאן הקטן, מטפחת עסק אופנה עצמאי ודואגת לאזן בין הרשתות ל"חיים האמיתיים". בריאיון מיוחד היא מדברת על הילדות הסוערת, "הבלוגריות", הזוגיות היציבה ועל החלאה מהמונית שקשה לה לשכוח

  • ספיר אביסרור
רועי בהריר פרל
"נמשכתי רק לכל מה שמחוץ למסגרת". ספיר אביסרור (צילום: אלעד אדמוני)

הגבות של מעצבת האופנה ואושיית האינסטגרם ספיר אביסרור. לפני שנתחיל, חשוב לרדת לסוף דעתן. כלומר, להבין שהן לא באמת קשורות לאלה של הציירת המקסיקנית פרידה קאלו. זו, כידוע, התמחתה בדיוקנאות עצמיים שחשפו יער עבות, ללא שביל גישה מרכזי, מעל זוג עיניה השחורות. אביסרור (27, נשואה לליאור, פלוס אחד בן 11 חודשים) מעולם לא התירה לגבותיה להתנהג כך בפרהסיה: מאז ומתמיד היא הקפידה על כך שיהיה שביל רחב ידיים במרכז היער - ולו רק כדי להקל על כוחות הכיבוי במקרה של שריפת חורש כמו זו שפרצה לאחרונה בהרי ירושלים.

"הקורונה הורידה ממני את הלחץ של להיות זמינה כל הזמן" (צילום: אלעד אדמוני)

"פרידה קאלו היא סמל להעצמה נשית, אבל אני לא צועקת את הדבר הזה", היא מודה. "כשהייתי ב'איט גירלז' היו לי גבות יותר מחוברות מעכשיו וזו הייתה טעות חיי. היום אני יודעת שצריך להוריד עוד קצת באמצע. חוץ מזה, ההשוואה לפרידה קאלו כבר לא כל כך רלוונטית כי היום גבות כאלה זה סטייל ברמות. היום אף אחד לא אומר לי כלום על הגבות כי זה לא חריג, אבל עד לפני כמה שנים זה ממש לא היה ככה. כשאנשים ראו אותי, הדבר הראשון שהם אמרו לי זה 'וואו, מה קורה איתך? למה את לא עושה גבות? מה זה הגבות האלה?".

נעלבת?
"הכי לא. תראה, זה לא שהייתי 'חד-גבה'. תמיד דאגתי שיהיה רווח בין הגבות ואני עדיין חושבת שזה לא נכון להשאיר את זה ככה. אני לא נגד זה שנשים יורידו שיער. אני לא הולכת בדרכה של פרידה קאלו, אם זאת השאלה".

"אני לא כבש. אני חייבת להוביל" (צילום: רונן פדידה)

ובכל זאת, גם אם אביסרור תומכת בתיקונים ובשיפוצים לשם התיישרות עם המקובל בחברה (לאחרונה, אגב, היא גם הרימה קלות את הלחיים), היא ללא ספק מודל של נשיות חזקה ועצמאית. קשה מאוד היה לפספס את זה בעונה הרביעית של "איט גירלז", בה השתתפה, כמו גם בתכנית היומית החדשה של HOT בידור "הבלוגריות" - פאנל של משפיעניות צעירות, שמדברות על אופנה, טיפוח, זוגיות ונושאים אחרים שמתאימים לתכניות בוקר. אביסרור נמצאת שם עם רוני שינקמן, שנייא גרשוביץ, יובל כספית ועינב כהן, על תקן "האמא הנכונה" - תפקיד שאותו אימא של סאן הקטן מיטיבה לשלב בחיים האמיתיים עם ניהול שוטף של מותג האופנה המצליח שלה SAP, עם קמפיינים מזדמנים לחברות מובילות ועם תפעול חשבון האינסטגרם השוקק שלה (119 אלף עוקבים).

"האמת היא שהקורונה מאוד עזרה לי עם זה", היא אומרת. "בשנה רגילה אני בטוחה שהיה לי הרבה יותר קשה, כי העבודה שלי דורשת ממני להיות זמינה כל הזמן ועם ילד בן 11 חודשים זה לא ממש אפשרי. למזלי, הקורונה הורידה ממני את הלחץ הזה, כי יש פחות עבודה והכול באיזי. גם ליאור עושה המון בבית, כמובן. בעצם, הוא הכול חוץ מלהניק. הוא הצליח בזה קצת בהתחלה אבל אז התייבש לו והכול עבר אליי".

"הבלוגריות" - ספיר לצד רוני שינקמן, שנייא גרשוביץ, יובל כספית ועינב כהן (צילום: רונן פדידה)

כן, היא משעשעת לפרקים, בחורה מצחיקה, אבל אם טל-טל הקטן יהיה דומה לאמא שלו כשיגדל היא כנראה תצחק קצת פחות. "הייתי מאוד מרדנית", היא מספרת. "לא עניין אותי כל מה שקשור ללימודים, למבחנים ולבגרויות. נמשכתי רק לכל מה שמחוץ למסגרת: הלכתי הרבה למסיבות, עבדתי כדי לקנות את כל מה שבא לי ובכלל, עשיתי הרבה צרות".

זרקו אותך מבית הספר?
"ברור, זה בייסיק. הייתי בבית ספר רגיל ואחרי כמה פעמים שהשעו אותי, זרקו אותי אותי משם לגמרי ועברתי לבית ספר פרטי. השעות שם היו יותר נוחות, לא היה שם תלבושת אחידה, הייתה פינת עישון - חלומה של כל ילדה".

באחד הימים היא השתתפה במסיבה קטנה עם חברים באחד הפרדסים הסמוכים למקום מגוריה בבית דגן - וזה לא ממש נגמר טוב. "עישנו נרגילה", היא משחזרת, "באיזשהו שלב גחל נפל על המזרן, המזרן התלקח במהירות, משם זה עבר לעצים ונהייתה שריפה גדולה. האמת שהיינו יכולים לברוח משם ואף אחד לא היה יודע מזה, אבל היינו אחראים, הזמנו כיבוי אש וחיכינו עד שהם יגיעו. בלי קשר, אני חושבת שפשוט הרגשתי צורך לשרוף את העולם. לא רציתי שיגבילו אותי בשום דבר. תמיד ידעתי שכל הלימודים האלה לא יעזרו לי כי אני לא רוצה ללמוד באוניברסיטה או משהו כזה".

מה כן רצית לעשות?
"אופנה, אמנות. זה מה שרציתי. תמיד הייתי שונה בנוף. לא התלבשתי כמו שבנות אחרות התלבשו, אבל תמיד הן שאלו אותי 'וואי, מאיפה זה?'. אני לא חושבת שזה נעשה כדי להרשים את הבנים. זו הייתה תשוקה נטו לעניין. כמו שאתה מראיין אנשים ורוצה לשמוע את התשובות הכי מעניינות, ככה אותי עניין ללבוש מכנסיים מיוחדים עם מטפחת על הראש. אתה יכול להגיד שזה שטחי, אבל זה הסיפוק שלי: להלביש את עצמי ולהלביש אחרים".

עוד בוואלה!

"אני גבר לכל דבר. אני פשוט גבר שמתאפר ואוהב לתכשט את עצמו"

לכתבה המלאה

נראה שחשוב לך גם להוביל דעה.
"כן, ברור. אני רוצה שכולם ייראו איך עושים את זה נכון. מאז ומתמיד הייתי באה לאנשים ואומרת להם 'אוקיי, בואי תראי מה את צריכה לעשות'. לא רק בלבוש. בכל תחום. אני מאוד כזאת. לאו דווקא צודקת תמיד, אבל מאוד אוהבת להראות את הדרך הנכונה לדעתי. אני לא כבש. אני חייבת להוביל".

זה לא ממש מסתדר עם הזוגיות הארוכה שלך עם ליאור. הבנתי שאתם מכירים מגיל 12 וביחד מגיל 18.
"נכון, כי ליאור בשבילי הוא הבסיס לכל מה שקורה מסביב. אם לא היה לי את הבסיס הזה, לא היה לי שום דבר בחיים. הקשר שלי עם המשפחה היה לא יציב בילדות והוא כבר אז היה בשבילי אי של יציבות. בלעדיו הייתי מאבדת את עצמי. ממש ככה. הוא הציל אותי מעצמי ברמות. כשברחתי יום אחד מהבית הוא פשוט אסף אותי אליו, פתח לי את הדלת בבית שלו ונתן לי להרגיש בבית. הוא תמיד אהב אותי, אבל באמת, לא בגלל מראה חיצוני או משהו. הכול מבפנים, עמוק".

ב"הבלוגריות" את מביעה לא מעט געגועים לרווקות.
"שמע, מי שנמצא במערכת זוגית ארוכה ולא אומר שהוא מתגעגע לרגעים מסוימים ברווקות הוא שקרן. גם אני וגם ליאור נזכרים בזה לפעמים ודברים על זה בגעגוע. זה נותן לך הרגשה טובה, אבל בחיים לא הייתי מוותרת על ליאור בשביל זה".

ואולם, אפשר להניח שאביסרור, ששוחררה מצה"ל לאחר שנה וחצי מסיבות נפשיות, הייתה שורדת בעולמנו האכזר גם לבד. יש באמתחתה לא מעט סיפורים שתומכים בהנחה הזאת. "עבדתי פעם באיזו חנות בגדים בעזריאלי ותפסתי גנבת על חם. היו לה בשקית מלא בגדים מהחנות ומחנויות אחרות בקניון. משהו רציני. בחורה קלפטומנית. בקיצור, הזמנתי משטרה והייתי צריכה להעיד בתחנה, אז לקחתי לשם מונית. בדרך, סיפרתי לנהג מה קרה והוא, בתגובה, התחיל ללטף לי את הרגליים. ברגע שהוא עצר ברמזור, פתחתי את הדלת וברחתי משם. הוא לא הצליח לעשות לי כמעט כלום".

מנוול.
"כן, חלאה. מאז אני אף פעם לא יושבת קדימה במונית. אף פעם. היה לי עוד מקרה עם נהג מונית אחר שנעל אותי במונית אחרי שהוא העלה את מחיר הנסיעה באמצע הדרך, בלי להגיד לי. רק אחרי שבכיתי ונתתי לו את כל הארנק הוא הסכים לשחרר אותי".

להבדיל מפאשניסטות ומבלוגריות אופנה רבות אחרות, נראה שאביסרור מחוברת לחיים על פני האדמה, לא חיה בסרט ואפילו קצת מאבדת סבלנות כשהשיחות נסובות רק סביב נושאי הליבה של הז'אנר, כפי שקורה, למשל, ב"הבלוגריות". "שלוש שעות חפרנו אחת לשנייה בשביל כל פרק של 25 דקות", היא אומרת. "היה כיף, אבל היו רגעים שאמרתי 'די, אי אפשר לדבר כל כך הרבה זמן'".

צודקת. יש חיים מחוץ לבועת הסטייל.
"בדיוק. הבן שלי חולה עכשיו, למשל, ואני צריכה לדאוג לו".

זה יותר חשוב.
"פי מיליון בערך".

לצפייה בפרק הראשון של "הבלוגריות" לחצו כאן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully