בשנתיים האחרונות אנחנו עדות לתהליך הכנת הקרקע לטובת השבתם של מכנסי הדגמ"ח ללב רשימת הפריטים הנחשקים. כמו עם הפאוץ' בזמנו, מדובר במשהו שלא התקבל בברכה בקלות, אלא נתקל בלא מעט חומות והתנגדויות אותן תבין כל מי שעברה את גיל 30 והייתה עדה לתופעה בתחילת שנות האלפיים.
אצלנו ההפנמה הגיעה בשבועות האחרונים באדיבות דגמים מטעם הלייבלים הרותחים דה-אטיקו ואורסנד אייריס כמו גם מהפיגורות הנחשבות שאימצו: אירינה שייק, ריהאנה, קיילי ג'נר ובלה חדיד. ככה זה, כשמראים לנו משהו מספיק פעמים שהוא גם תפור נהדר וגם מוצג באופן נחשק קל לשכנע אותנו.
מקור ההתנגדות לדגמ"ח: אחרי שהטמענו במלתחה כמעט את כל הטרנדים מהניינטיז תוך רצון עצמאי בלתי תלוי, במרכאות כפולות ומכופלות, הגיע הזמן להפנים שאנחנו נמצאות בעידן ה-Y2K שמעביר את מוקד הקאמבקים לעשור הראשון של המילניום. הביטוי Y2K, ראשי תיבות של Year 2000, התייחס במקור לסוגיית באג 2000 שהעסיקה אז העולם בהיבט של מערכות המיחשוב, ובזמן האחרון אומץ כשם קוד המייצג את אופנת העשור ההוא.
כפי שבעבר הזכרנו פה, נדרש סייקל של 20 שנים פלוס מינוס על מנת להכיל מחדש כל שיגעון אופנתי ולא משנה כמה פעמים הצהרנו שלעולם לא נחזור על טעויות מסוימות שוב. השאלה מדוע דווקא שני עשורים ומי החליט על כך הינה לגיטימית, ויש לה תשובה מאוד הגיונית. בני העשרים-שלושים, המילניאלז, שאוחזים בדגל מכתיבי הטון ברשתות החברתיות, לא היו חלק מהחגיגה בגלגול הראשון שלה כך שקל להם להתלהב ולאמץ את מה שלא הספיקו למאוס בו.
חלק מסוים מהתפריט המאתגר של תחילת המילניום כבר מסתובב בקרבנו באין מפריע, כמו טופים קטנים מטקסטילים בוהקים וסינטטיים, מכנסיים בגזרת מותן נמוכה ומפתח קרסול רחב לצד השילוב המבעית של חצאית מיני פלוס חולצות בטן צמודה.
מעבר למראה הסטריט הקולי, התעשייתי והקצת גברי שהם מעניקים, היתרון הגדול של מכנסי הדגמ"ח טמון בסט הכיסים החיצוני שיכול להחליף בקלות כל תיק שאינו גדול מידי. בשונה מכל מכנסיים אחרים בהם נרצה להימנע מהוספת נפח מיותר בכיסים, פה הכיסים תלויים מחוץ לקווי הגוף כך שברוב המקרים אין חשש להרחבת הסילואטה.
צלליתם הרחבה מייצרת תועלת נוספת בדמות אפקט הצרה כלפי כל מה שקורה בפלג הגוף העליון. כך שמבחינתנו לגמרי יש על מה לדבר, וכל שנותר הוא למצוא את הזוג הנכון שלא רק יחמיא אלא גם ישתלב לנו עם כמה שיותר פריטים אחרים במלתחה.
