בזמן שבתאוריה אנחנו ממש חשות את נוכחות החורף כנקודת התייחסות להתנהלות שלנו בחיי היום יום, הזדמנות אמיתית לצאת מהבית עם סריג ולא להתעלף מחום בתוכו עדיין לא נחשפה בפנינו פה באזור המרכז. אין לנו ספק שמדובר בעניין של ימים בודדים (ותודה לגשם של הבוקר) כגשר להדבקת הפער שבין מצב הרוח לטמפרטורות, ולכן באופן מוצהר הנחנו מאחור את הסטטוס של סימון אופציות לבוש והתמקמנו במשבצת המחייבת של קבלת החלטות שאנחנו עומדות מאחוריהן.
בתזמון מופתי עם המחשבות שלנו, שיטוט אגבי ברחבי רשת באינסטגרם הפגיש אותנו עם הפריט המושלם איתו נרצה להתחיל - סריג צמות אוברסייזי במפתח צוואר בעל צללית וי וגימור נוצות בגימורי השרוולים. הוא עשוי צמר אנגורה רך ועדין ומגיע בגווני פסטל משגעים של ורוד, ירוק, צהוב, תכלת וסגול לצד טונים עזים יותר מאותן משפחות צבע. מה שהכי הלהיב אותנו בסריג הזה טמון בשילוב שבין הגזרה המשוחררת למחשוף הוי שיחד מעניקים אופציה לארגן אותו על הגוף במתכונת חושפת כתפיים ומאריכת שרוולים. הניואנס הקטן הזה נותן בוסט של גלאם אגבי וסקסיות מרומזת מהסוג החמקמק שמסדר שיק נחשק באפס מאמץ.
על הסריג (360 יורו) שגרם לנו לעצור ולחקור חתומה המעצבת האיטלקייה אלאונורה בוטארדי שהקימה את הלייבל הנושא את שמה לפני כחודשיים. "מותג סריגים משובחים שהוא 100% מיוצר באיטליה", כך היא מתארת באתר שלה את גבולות הגזרה של פועלה, תוך ציון על הקפדה בנושא איכות הסביבה. "שרשרת הערכים שלנו מתקיימת בתהליכים ירוקים ואתיים כלפי בעלי חיים, הסביבה וכלפי האנשים המעורבים ביצירת כל בגד בודד. כבוד היא מילת המפתח".
הצהרה מתבקשת כשאת מציעה חומר גלם כמו סיבי מוהר הנלקחים משיער עיזי אנגורה ונחשב לשנוי במחלוקת עקב הדרך בה הוא מופק במקרים מסויימים. בוטארדי שמה את עצמה כפני המותג אחרי עשור של לימודי אופנה במוסד היוקרתי מרנגוני, התמחות של שנה בהרמס והתמקצעות של שבע שנים במפעל הסריגים המשפחתי מגליפיסיו בוטארדי הממוקם ברג'יו אמיליה שבצפון איטליה. כמבינות את הדרך המחושבת והיסודית שעשתה המעצבת הטרייה הזו עד לנקודה בה השיקה אוסף ראשון תחת שמה, כשקורל סימנוביץ' כבר התארגנה על סריג בסגול לבנדר, אנחנו מהמרות על אלאונורה בוטארדי כמישהי שעוד נשמע עליה רבות.