כאילו שאין לנו מספיק סוגיות אמביוולנטיות להתמודד איתן ברמה היומיומית מסתבר שתעשיית האופנה עדיין לא מיצתה את קונספט החצי-חצי שכבר כמה עונות מנסה לתפוס מקום במפת הסטייל, בהצלחה מועטה יש לציין. כשחושבים על החשדנות שיש לקהל הרחב כלפי פריטים המוגשים בחלוקה סימטרית לשני צבעים שונים ומציבים אותה אל מול הוויזואליות החצויה של המגמה, קשה שלא להתפעל מהאירוניה הבולטת.
טרנד החצי-חצי הוא בעצם תת טרנד שהתפתח תחת קטגוריית הקולור בלוק, שבעצמו נחשב בעשור האחרון לאסטתיקה מובילה גם בעולמות העיצוב והביוטי. רק שבניגוד לשילוב אגבי או א-סימטרי של גוונים, לחיבור החצוי מתלווה וייב נוקשה של מאמץ טרחני מטעם מישהו עם OCD. תכונה לא סקסית בעליל.
דברים שנדמה כי השתמשו בכלי מדידה כדי ליצור אותם מככבים בראש רשימת הנושאים שמעוררים אצלנו את הדו-ערכיות כלפיהם. בעוד יש מקרים בהם ממש חייבים להקפיד על דיוק, כל מה שקשור בתחומי הרפואה והמדע למשל, כשזה מגיע לתחומים מסוימים נעדיף לשים את הכן/לא, אפס/אחד מחוץ למשוואה. כמו שבקושי נמצא מי שתצהיר "אני סופרת קלוריות" לעומת "אני אוהבת ספורט" ו"מעדיפה לאכול בריא ומאוזן", גם בבגדים נקבל בברכה את אלו שנוצרו בגישה מודעת ומתוחכמת יותר.
ההסתייגות המתוארת לעיל היא בעצם תובנה שהתבהרה לנו ממש לאחרונה כשהתחלנו לשים לב לעיצובים החדשים יותר בגזרה שממוקדים בינתיים במעילים ובבלייזרים. מסתבר שכל מה שהיה צריך כדי שנפתח את הלב לחצי-חצי הוא פשוט להתרחק מהקונסטרסטיות נוסח שחור/לבן לעבר זוגות בטונים קרובים יותר כמו לבן עם אופוויט, תכלת עם כחול, אפור עם חאקי, חום עם קאמל וכדומה.
אופציה נוספת בז'אנר הגוונים הקרובים ניתן לראות בשילוב דפוסים עם נטייה לכאלה משובצים. על הנייר זה נשמע אולי מאתגר, אבל בפועל ואחרי שכבר התאהבנו באאוטפיטים שמערבבים פרינטים שונים - זה דווקא יכול לעבוד מצוין.