"היה קשה להגיד דולצ'ה גבאנה ושוורצקוף? יגידו גם חוה זינגבוים"

"את יודעת לאיזה שמות קשים התרגלנו? היה לנו קל להגות דולצ'ה וגבאנה? לאוקסיטן? שוורצקוף? עד היום אני לא בטוחה שאני אומרת את זה נכון, אבל מסתבר שזה בכלל לא משנה", חושפת חוה זינגבוים את מסקנות אסטרטגיית המיתוג מחדש שנעשתה כמהלך מקדים לפני הפריצה לשוק הגלובלי. בשורה התחתונה, השם חוה זינגבוים הוא באופן מפתיע דווקא הקלף החזק שיבסס את החברה הישראלית מעבר לים.

השיחה איתה נערכת בדובאי, ערב השקת סדרת Remicronized החדשה במלון המפואר מריוט מרקיז הנחשב למלון השני הכי גבוה בעולם, לפה הטיסה 300 קוסמטיקאיות לארבעה ימים של הצגת הליין המדובר לצד חגיגות, פאן, העצמה נשית וגלאם.

חמש שנים עברו מאז הביאה זינגבוים את בשורת ה-Prophecy, קרם פנים שהציג לראשונה טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת החדרת חומצה היאלורונית לעור הפנים ולא באמצעות מזרק. למי שלא שוחה בדיטיילז, את ה'פרופסי' פיתחה זינגבוים על בסיס מחקר של פרופסור רחל לומברט מאוניברסיטת בר אילן. למרות שמותגי ענק מתחום הקוסמטיקה, כמו לוריאל למשל, רצו לרכוש את הזכויות לשימוש בממצאי המחקר, לומברט בחרה את זינגבוים ופנתה אליה בעצמה.

זינגבוים נזכרת ומספרת על אותה שיחת טלפון בין השתיים: "חווה, הצלחנו למזער חומצה היאלורונית, יש לנו את כל ההוכחות, אבל אני לא הולכת להתקדם עם אף אחת מהחברות הגדולות. זה מחקר שלי, אני לא סומכת על אף אחד או על אף הסכם שיחתמו איתי, אני יודעת שאם זה ימצא חן בעיניך אני אעדיף להתקדם איתך. אני רוצה מישהו שייקח את הטכנולוגיה, יפתח את הקרמים עצמם, את התכשירים. החברות הגדולות יוציאו אותי מהמשוואה, ואני רוצה להישאר בתמונה. זה הבייבי שלי. אני רוצה לשבת איתך ולהראות לך מה שיש לי".

ה'פרופסי' הפך לשם דבר מהרגע הראשון, כך היה ברור שיציאה מגבולות הכחול-לבן היא משהו שעומד על הפרק, איפה זה עומד בעצם?
"כשיצא הקרם שפיתחנו על בסיס המחקר של פרופסור לוברט הייתה התעניינות מטורפת מהעולם, חברות ענק פנו אליי כשהבינו שהיא איתי. רצו לקנות את הטכנולוגיה, בכל סכום. ממש ככה. אני לא רציתי למכור, ידענו שבזמן ובמקום אנחנו נפרוץ עם זה לעולם".

מי פנה אליך?
"כולם. כל מי שאת יכולה לתאר. תעשי גוגל חברת קוסמטיקה, כל שם שיעלה לך פנה אליי. כולם כולל כולם כולל גם עכשיו. אבל קיבלתי גם פניות ממשווקים גדולים לשווק תחת השם שלי. בארץ אני מוכרת באמצעות קהילת הקוסמטיקאיות, בעולם זה כנראה יהיה בדרכים אחרות. עשינו פרזנטציה למשווק רציני ונחשב וקיבלנו ביקורות על המיתוג. באותו רגע עשינו החלטה ללכת על מיתוג מחדש והגענו לחברה קנדית שנחשבת למובילה בתחום".

לוותר על השם שלך בפרונט היה אופציה מבחינתך?
"ממש כן. שלוש שנים עבדנו על המיתוג הזה ואני לא רוצה להגיד לך כמה מיליונים הוצאנו על זה. אמרתי להם שאני מוכנה לחשוב מחדש על הכול, כולל השם. אם זה נשמע לכם יהודי מידי אני מוכנה לקחת בחשבון כל הצעה. אגב, בכוונה בחרתי לעבוד עם חברה שלא קשורה לג'ואיש קונטקט, כדי לקבל נטו דעה ניטרלית. המחשבה הייתה שאני רוצה לממש את המהלך הזה מכל הכיוונים: כלכלית, את החזון, הטכנולוגיה. תביני, החיים שלי מושקעים בזה, המשפחה שלי, זה המאני טיים. הבחורה שעבדתי מולה אמרה לי ככה: 'טכנולוגיה אני יכולה לקרוא, ספרי לי את הסיפור שלך. מי את, מאיפה באת, איפה נולדת, למה יש לך שישה ילדים? למה כל כך הרבה? את עובדת עם בעלך? למה התחתנת בגיל 18? מאיפה יש לך כסף? אבא שלך נתן לך? אה, הוא לא נתן? מה, גרת ברחוב?', אחרי יום שלם שבסופו שתינו עם בכי ודמעות היא אמרה לי: 'אל תתקשרי אליי, תני לי את הזמן. אחרי חודשיים היא חזרה אליי. תקשיבי, היא אמרה, חוה זינגבוים איז דה סטורי. נשים רוצות סיפור על נשים אחרות. נשים מתחברות לסיפור. בלי השם שלך אין לי סיפור'. עכשיו, אם היא הייתה יהודייה ואומרת לי את זה הייתי חושבת שאולי היא משוחדת. אבל לא, היא הייתה נחרצת. מעבר לכך, ויזואלית היא הורידה את הכוכב, ניקתה קצת את הלוגו ועברנו לאריזות שחורות. אבל הסיפור והשם שלי נשארו מתוך הבנה שזה הכוח המרכזי".

נכון שהייתה קורונה, אבל עדיין עברו חמש שנים, ומיתוג שלוש שנים? זה המון זמן.
"האמת היא שגם רציתי לחכות לעוד חומר גלם, לא רציתי להיות חברת חומצה היאלורונית. אני לא ממהרת, אני אישה עם המון סבלנות, כנראה שזה מגיע מעצם היותי אישה, ואישה מאמינה. אני חושבת שלנשים יש קצת יותר סבלנות, ויחד זה נותן לנו חוסן ולראות קדימה לעתיד. רציתי לצאת לחו"ל כחברה המבוססת על טכנולוגיה ישראלית. עכשיו בסדרה החדשה שהשקנו המוצרים מבוססים על החומצה ההיאלורונית וגם על סיבי קולגן ממוזערים".

החידוש לטענתה טמון בסיבי קולגן פברילי ממוזערים השומרים על המבנה הסלילי שלהם, חודרים אל השכבה התת-עורית, ועל ידי כך מחזקים וממצקים את שכבת העור העליונה. בשילוב עם מולקולות החומצה ההיאלורונית הממוזערות שסופחות מים, נוצר עיטוף של הקולגן הפברילי ונוצר מערך עשיר בלחות ובגמישות.

יש היום המון קרמים המכילים קולגן, בטכנולוגיות כאלה ואחרות. מה היתרון אצלך?
"נכון, הקולגן נחשב להיט בשנים האחרונות, גם בקרמים וגם בוויטמינים. השאלה היא מה נשאר ונספג ומה אפקטיבי? קולגן זה משהו שמדברים עליו המון זמן". תוצאות המחקר הקליני המרשימות מבוססות על 50 נסיינים פלוס קבוצת ביקורת שקיבלה קרם בסיס ללא הטכנולוגיה של הקולגן הממוזער או כל חומר ממוזער אחר.

כלומר לא השוות לקרם אחר הקיים בשוק עם קולגן?
"לא".

לטענתה, ההישג של פרופסור לוברט בשיתוף פרופסור דרור פיקסלר הוא שעד כה לא הצליחו למזער קולגן מבלי לפרק אותו. יש לציין שקיימים בשוק קרמים נוספים המכילים טרופוקולגן, שהוא המונח המקצועי לקולגן שאינו מפורק. מה שכן, השילוב עם הטכנולוגיה של ה'פרופסי', קרם שקשה להתעלות עליו, אכן מסקרן וייחודי.

"ספיר היא הראשונה שנכנסה לעסק, בהכשרתה היא מהנדסת כימיה מהטכניון ועם תואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל. היא איתי עשר שנים ועשתה מגוון תפקידים. היום היא סמנכ"ל, מנהלת מחלקת הביוטי והיא הביאה את העסק לגבהים בהם הוא נמצא היום. הבכורה בת אל, 34, הצטרפה שנייה, ולה יש תואר ראשון בבלשנות אנגלית ורקע בהוראה, אז היא מתמקדת בכל נושא המערכים הלימודיים בבתי הספר להכשרה מקצועית שלנו וגם מסייעת בתרגום המחקרים הקליניים, תחום אליו נכנסנו לפני שבע שנים. כל החומרים מגיעים באנגלית, צריך לתרגם את המאמרים האלה, זו ספרות מקצועית, לעשות השוואות. והודיה שיושבת פה איתנו הייתה השלישית שנכנסה לעסק, ממש לא מזמן. בואי תציגי את עצמך, אבל תספרי גם על הצטיינויות".

הודיה: "סיימתי תואר ראשון מהבינתחומי בשיווק ומנהל עסקים, היום אני בעסק". חווה: "לא, זה לא יפה... את רואה? הודיה סיימה בהצטיינות, עשתה סמסטר התמחות ברומא". הודיה: "עכשיו אני עושה תואר שני במחלקה לתנ"כ בבר אילן. פה אני מתעסקת בשיווק, בסושיאל, במיתוג מחדש, לוקחת חלק במימוש החלום הגדול של לצאת לחול עם העסק המשפחתי".

יכול להיות שאני מזהה משיכה משפחתית חזקה לאקדמיה?
"בעולם של היום אני חושבת שלימודים גבוהים זה סט כלים מתקדם, זה חלק ממה שבן אדם צריך בשביל להצליח, אני לא חושבת שחייבים תואר אקדמי, אבל בן אדם חייב שיהיה לו ידע וכלים כדי לממש את עצמו ואת הפוטנציאל שלו. לי אין תואר אקדמי, למדתי קוסמטיקה בארה"ב ואחר כך קוסמטיקה רפואית. אני לומדת כל הזמן בכל התחומים בהם אני רוצה להתקדם. לא הייתי יכולה לעשות את פריצות הדרך המקצועיות בתחום שלי בלי זה".

בת-אל: "דחפו אותנו מאוד שיהיה לנו משהו משלנו, דחפו למצוא תחום שמתאים לנו ולהגשים את עצמינו. יש לנו דוגמה אישית בבית של הורים שהקימו עסק לבד מכלום ומשום דבר ללא תמיכה רגשית וללא תמיכה כלכלית. אלו אמות המידה שראינו בבית".

הודיה: "כשסיימתי שרות לאומי כולם חשבו שאלמד ואחר כך ישר אשתלב בעסק. מבחינתי זה היה ממש לא. אחרי שסיימתי ללמוד עבדתי ברדיו תל אביב ובמחלקת השיווק של הבינתחומי. רק כשהרגשתי שיש לי מה לתת הגעתי לפה. יש כאן אמת גדולה, ומשפחה. לא היו לי ציפיות אבל זה קרה וקרה נכון וטוב".

חוה, החיבור שלך לקוסמטיקאיות מאוד חזק, מה עומד מאחורי זה?
"אני מאמינה שכל אישה היא הרבה יותר ממה שהיא מגדירה את עצמה, והלוואי שכל אחת הייתה אומרת את השם שלה וזה היה מספיק. ככה היה לי פה עם המשפיעניות, לא הכרתי אותן והבנות שלי.... לדעתי הבכתי אותן מאוד. אני מעדיפה להכיר אנשים באופן אישי ולא מהגדרות או מהתקשורת. זה מצמצם אותנו כנשים. כששואלים אותי במה אני עוסקת, את המילה ביוטי אני שונאת, אני קודם כל עוסקת בהעצמה של נשים, באופן הכי עמוק שאני יכולה והעיקר זה נשים. וכל קוסמטיקאית שנמצאת פה היא בעלת עסק על כל המשתמע מכך".

ואת, עדיין מטפלת בפנים של נשים?
"היום אני לא מטפלת באנשים, רק כשאני צריכה. כשאני בודקת חומרים חדשים. כמובן שהילדים שלי מקבלים טיפולי פנים. 'אמאאא! אני חייבת טיפול'.

אז מי עושה לך?
"זו שאלה ששווה ריאיון בפני עצמו", היא צוחקת. "אני לעצמי".

הכתבת הייתה אורחת של חוה זינגבוים בדובאי.