פרשות המתגלות מדי יום על פגיעות מיניות בדוגמניות תחת תעשייה שלמה של יחסי 'תן וקח' ממשיכות לעלות לכותרות. פרשת שי אביטל אצלנו עודנה תוססת ועוד לא נפתחה כראוי, והסיפורים המזעזעים גם ברחבי הגלובוס לא מפסיקים לצוץ.
מעבר לים נחשפת פרשה מסעירה של ניקי דובוס (36), דוגמנית אמריקנית שהייתה בשיאה בשנות ה-2000, שם נחשפה לעולם הזוהר בכמויות השערים בהם כיכבה, בעיקר למגזין הגברים "מקסים" ומגזין האופנה "גלאמור" כשעוד היה יוצא בגרסת הדפוס. אתמול (שלישי), החליטה דובוס לחשוף את סיפורה האישי והטראומתי.
ניקי דובוס מדברת על הטראומה
בסרטון לערוץ היוטיוב Real Women/Real Stories, חושפת שסוממה ונאנסה בברוטליות בארוחת צהריים עסקית על ידי צלם אופנה, ומעידה שהסוכן האישי שלה אילץ אותה לשכב איתו כדי להשיג עבודות נוספות בתחום: "הייתי דוגמנית מצליחה מאוד במשך שנים רבות ולצערי ראיתי את הצד האפל ביותר של התעשייה... הסוכן שניהל אותי לחץ עליי במספר הזדמנויות לשכב איתו. וכשעשיתי את זה, עבדתי יותר. כשלא עשיתי - העבודה הפסיקה להגיע".
אחת הטענות העיקריות בחשיפה הטרייה היא שסוכנות הדוגמנות החמירה את הפרעות האכילה שהיו לה כשהם לחצו עליה לרזות ולא באמת הצליחו לראות או לדאוג לבריאותה הנפשית והפיזית. הטענה מופנית בעיקר לסוכן לשעבר, שחוץ מהניצול המיני הקבוע גם נהג לעודד אותה לאנורקסיה. בעקבות האונס תחת השפעת סמים על ידי הצלם וההערות הלא פוסקות לגבי המשקל שלה, היא הגיעה למצב בו הרגישה "לגמרי לא אנושית לחלוטין ובטראומה".
דובוס מוסיפה שסבלה מהפרעות אכילה חמורות ודיסמורפיה בגוף (עיסוק מוגזם בפגמים חיצוניים לא בולטים שמביאים למצוקה תפקודית) ומי שהיה ממונה עליה, במקום לעזור רק החריף את המצב. דווקא בזמנים שהייתה בשיא האנורקסיה הייתה גם בשיא העומס בעבודות: "זו תעשייה כל כך פוגעת פסיכולוגית. לאף אחד לא היה אכפת מהבריאות הנפשית או הפיזית שלי, כלום. פשוט לחצו עליי להיות רזה יותר. שקלתי רק 40 ק"ג ובכל זאת כולם סביבי פשוט שיבחו וגרמו לזה להיות משהו זוהר". המחמאות שקיבלה מאנשי המקצוע בתעשיית האופנה בזמנו על היותה "הבחורה הכי יפה שראו", הפילו אותה למבוקשם וכך הפכה אותה להיות מישהי שקל לשלוט ולהתעלל בה.
בימים אלו הדוגמנית לשעבר פרשה מתחום האופנה, היא בדרכה לדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית וקואצ'רית פעילה בעלת שירותי התאוששות ושיקום מהפרעות אכילה. ברזומה שלה כבר קיים ספר שנכתב על ידה "Washed Away: From Darkness to Light", שם מספרת בפירוט על 17 שנות מאבק עם הפרעות אכילה, דכאון והתעללות מינית, לא רק על ידי מנהליה אלא גם ממקור "קרוב" יותר - אימה המנוחה שמגיל קטן התעללה בה מינית באופן כרוני.
המקרה של ניקי דובוס הוא מקרה של מישהי שנושאת צלקות נפשיות מהטראומה והוא סיפור מזעזע, אך לצערנו לא היחיד וקיימים עוד אלפי סיפורים דומים. כיום היא סופרת ופעילה חברתית עבור האחר אבל היא גם משמשת דוגמה למישהי שלא אמורה לשתוק. היא חולקת את הסיפור שלה באומץ רב ומסכמת: "הגיע הזמן - הגיע הזמן להתאחד ולהפסיק את ההתעללות בנשים בכל הענפים".