ההתפתחות של שי זנקו בת ה-20 ברמה הבינלאומית מעוררת השראה. ברזומה העשיר של היפהפייה האקזוטית וכאחת הדוגמניות העסוקות בעולם היא כבר סימנה וי על קמפיינים ופרסומות בכיכובה לאתרים כמו ASOS ו- FarFetch, נבחרה מספר פעמים על ידי ביונסה אישית לדגמן את קולקציית המותג שלה Ivy Park לאדידס, וכיכבה בכתבה במגזין ווג ארה"ב הנחשק. כעת היא חיה על קו לונדון-תל אביב ומסתמן שהיא כבר מוכנה יותר לעבוד בישראל, אבל זנקו מנמיכה התלהבות: "זה לא שאת תראי אותי פה בכל מקום".
בתור צעירה שמטיילת בעולם ונחשפת לתעשיית האופנה, מה החוויה שלך כיום כדוגמנית וכאישה לעומת תחילת דרכך?
"אני חושבת שהשינוי הכי גדול לעומת ההתחלה שלי לפני שלוש שנים זו ההבנה שבסופו של דבר אני דוגמנית, אבל אני גם בן-אדם. אצלי אישית זה קרה באופן הכי אותנטי, טוב לי עם מי שאני ואני לא מחפשת להיות משהו שאני לא. כמובן שלכל אחד יש את העניינים שלו עם עצמו, כולנו עוברים תהליך, ואני חושבת שהתהליך של איך לשפר את עצמנו זה לא משהו שמסתיים, אלא זה משהו שצריך להיות עקבי לאורך החיים. כל הזמן את לומדת ומגלה עם עצמך דברים חדשים. אני חושבת שללמוד להסתגל, להבין שאלה הנתונים שיש לנו וליהנות מהם במקום כל הזמן להילחם בזה - זה העיקר. הרבה אנשים מפספסים פה חיים שלמים בניסיון לרצות את כולם במקום ליהנות ממה שיש. כולנו עוברים דברים, לכולנו יש בעיות, אבל כולם מנסים לשדר שהכל מושלם. אני רואה את זה באינסטגרם, אני מנהלת דף עם 196 אלף עוקבים, שזה המון לפלאס סייז".
ובכל זאת, אצלך הכל קרה מאוד מהר. מה הנוסחה, או סוד הקסם להצלחה מטאורית כזו?
"כשאת נמצאת במקום הנכון, עם מיינדסט נכון, ובהבנה שבסופו של דבר זו העבודה שלך - אז זה קורה. כי אנשים מסתכלים על זה כאילו זה משחק, מציעים לי למשל לעבוד בחינם. ואני חייבת לומר שכשאני רוצה לעשות משהו לא מעניין אותי הכסף, אני עושה את מה שאני עושה בגלל שזו סוג של שליחות מסוימת. בנוסף, צריך לדעת להתעלם מרעשי רקע. שיתוף הפעולה שלי עם בננהוט היה מאוד מרגש בעיניי והיו על זה המון תגובות, גם טובות וגם רעות, ואני לגמרי התעלמתי מהתגובות הרעות, זה פשוט לא מעניין אותי. מעניינים אותי הדברים הטובים שאני עוסקת בהם. וכן צריך עור של פיל בשביל זה".
לזנקו אידיאולוגיה ברורה, היא לא משתפת פעולה עם מותגים שמכינים בגדים במיוחד עבורה ליום הצילומים, ולרוב אינה מצטלמת לחברות ישראליות מאחר ואינן מחזיקות במגוון מידות. אך לאחרונה, ולשמחתנו, היא יותר ויותר פה. כעת היא מצטלמת לראשונה לקמפיין עם אתר האופנה הישראלי TERMINAL X וכשגרירה החדשה של החברה. בקמפיין, זנקו מדגמנת מגוון רחב של מותגים מקומיים ובינלאומיים שניתן למצוא באתר, ובשלל מידות.
את לא ממהרת להצטלם ולעבוד כאן, והנה את על הסט של טרמינל איקס. מה השתנה, מדוע את בכל זאת פה היום?
"אפשר להגיד "לא" ואני לא עובדת כאן וזהו. אבל שינוי לא בא מאנטי, שינוי בא מעבודה משותפת. החיים דינאמיים ואנחנו כל הזמן משתנות. אנשים יגידו 'אה היא קיבלה מלא כסף' אבל זה לא קשור, כי מה שאנחנו הולכים לעשות פה ביחד עם טרמינל איקס ירעיד את המדינה - אני רוצה שלכל בחורה יהיה מה ללבוש. לא הגיוני שלנשים במידות נורמליות כמו 46 לא יהיה מה ללבוש. הביקוש קיים, בנות מוכנות לשלם, ואני רוצה לתת להן את המענה, לכל הנשים. כל הבגדים שאני מצלמת פה הוזמנו מהאתר, ולא הוכנו במיוחד עבורי או משהו כזה, כלומר כל אחת תוכל להיכנס אחר כך לאתר ולרכוש את הבגדים שהצטלמתי איתם. זה מה שהיה הכי חשוב לי. יהיה באתר דף עם הבחירות שלי לפי הטעם האישי שלי. הצוות פה מדהים, יש פה הבנה ברורה שדברים צריכים להשתנות, ואני חושבת שהם שותף מצוין לדרך הזו".
אז אפשר להגיד שמשהו בך יותר נפתח באופן כללי להתחיל לעבוד בתעשייה המקומית?
"לא. לא עם כל אחד. זה לא שאין ביקוש, אבל אני מאוד סלקטיבית. אני לא עובדת עם כל אחד, אני עובדת עם מותגים ספציפיים שאני מאמינה בהם ושאני רואה שיש לנו דרך משותפת. ההחלטה שלי לעבוד בשיתוף עם חברה ישראלית ולהיות השגרירה נובעת מהסיבה שאי אפשר להגיד 'סטופ, אני לא עובדת עם אף אחד', כי אם את רוצה להוביל שינוי מסוים את צריכה לדעת לשתף פעולה. מה שאמרתי למגזין ווג היה בעקבות זה שלא פעם ולא פעמיים הגעתי לסט צילומים בו הכינו לי מידות במיוחד אבל אחר כך לא ניתן היה לרכוש בגדים במידות האלה, ואני לא משקרת את הקהל שלי אז הפסקתי את זה, גם כשהיו לי חוזים עם חברות. אני מאמינה שאני אדם ישר והוגן עד כמה שאני יכולה, ואני לא אמכור לך משהו שלא קיים, זה לא נשמע לי הגיוני. אני פשוט לא מבינה את הטרנד הזה, זה ממש מחרפן אותי ומכעיס".
כלומר את לא מוכנה לעשות כל דבר תמורת תגמול כספי הולם, אפרופו סערת "קמפיין הנידה"
"נידה או מידה, אבל יש פה הבדל. כי נידה זה משהו אישי מאוד, ומידה זה משהו שהוא בפועל. את לא יכולה למדוד אמונה של מישהו אחר, זה לא אתי ולא מוסרי, וזו הסיבה לסערה שהייתה סביב זה. דת זה משהו קדוש ומאוד קשה לי לראות שמשלמים לאנשים כדי שיאמינו בדת, לאיזה מצב הגענו. אבל מידה זה משהו שהוא בסיסי, מידה זה מספר, כמו מטר".
מה עוד לא השתנה מספיק בתעשיית האופנה הישראלית לטעמך? מה חסר לך פה?
"יש הרבה דברים שהם לא מושלמים, אין מה לעשות. כל מיני אמירות שהן לא במקום, כמו האמירה של טובה'לה בשבוע האופנה שלא מתקבלת על הדעת בשום צורה (כך צוטטה המעצבת טובה'לה בראיון לתוכנית ערב טוב עם גיא פינס: "אני מאוד מעריכה פלאס סייז אבל בתצוגה שלי אני חייבת אותן דוגמניות אמיתיות בכל רמ"ח אבריהן. אני לא אכנע לטרנד הזה", ט"א). עדיין אין הפנמה מספיקה שזה הגוף שלנו והוא לגיטימי וראוי. אנשים אומרים לי שאני לא בריאה, בואי, הם ראו את הקוביות שיש לי בבטן?! אני מתאמנת בחדר כושר ומתחזקת אורח חיים בריא ככל שאפשר בין מטוסים לשדות תעופה, אבל זה שלי. לאף אחד אין את הזכות להגיד לי משהו על הגוף שלי או שאני לא בריאה. אני בריאה בנפש, אני בריאה פיזית, אז הכל בסדר".
עדיין חשובה לך ההגדרה, אפילו כלפי עצמך, של הפלאס סייז?
"אני דוגמנית נקודה. די, התקדמנו, ולא חייב להצמיד לזה כל הזמן את הפלאס סייז. בנוסף, אני רוצה להגיד משהו שאומנם קשה לי להגיד אותו, כי אני מאמינה שלכל אחת יש את הדרך שלה - אבל יש בנות שלא עשו כלום, לא עשו שינוי מספיק, לא ייצגו משהו, והן מגדירות עצמן כדוגמניות פלאס. קשה לי לקבל את זה, כי אני מרגישה שדוגמנית היא דוגמה, מישהי שמביאה איתה ערך נוסף. זה לא רק להיות בחורה מלאה עם פנים יפות שהלכה לדגמן, בסופו של דבר זו עבודה וזה מקצוע. אז להגיד שאני דוגמנית פלאס סייז זה כמו לשים אותי בתיבה מסוימת של דוגמנית 'בכאילו' שמגיעה עם סטיגמה לא טובה, ואני לא דוגמנית בכאילו. הלו"ז שלי יותר מפוצץ משל כל דוגמנית פה, ולא ממקום מתנשא. אני דוגמנית לכל דבר ועניין. אני לא רבע דוגמנית ואני לא חצי דוגמנית - אני דוגמנית, זו העבודה שלי ואני מתפרנסת ממנה. אני מובילת דעת קהל עולמית, זו מי שאני ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני".
אפרופו, מוטי רייפ צוטט בראיון בסמוך לשבוע האופנה קורנית ת"א 2022 כשאמר: "אני מודה שרצינו לגוון, אבל בסופו של דבר דוגמנית צריכה להיות דוגמנית". את מסכימה עם האימרה הזו?
"אני מסכימה מאוד עם מוטי רייפ. הוא אדם עם דרך והרבה ידע, הוא פועל לשנות, הוא לא מדבר הוא עושה. יש משהו מדהים בגיוון, כשאת רואה מישהי שהיא מלאה לצד מישהי מאוד רזה ומישהי נמוכה, אבל באופנה צריכה להיות מקצועיות מסוימת. בהתחלה כשאת נכנסת לעולם הזה את מאוד באופוריה שהכל מגיע לך, שהכל שלך, שפתאום את דוגמנית. גם אני עברתי את השלב הזה, כולן עוברות אותו, אבל קשה מאוד כשהחלום הזה מתנפץ כי לא כולן מצליחות להגיע מה שנקרא. אין מה לעשות זה הר הכי גבוה שיש, עם תחרות גדולה, ולא כולן מצליחות לטפס על ההר וזה בסדר. ואז יש כאלה שמרגישות שאם עשו את שבוע האופנה זהו הן דוגמניות, וזה קשה כי זה כאילו ממעיט מהערך שלי בתור מישהי שבאמת עובדת בזה ועושה דברים כל כך גדולים ומשמעותיים".
מי את חולמת שילביש אותך? או לדגמן לו?
"מאוד בא לי לעשות את בתי האופנה מוגלר וז'אן-פול גוטייה. זה יקרה".
מה לגבי הסטייל האישי שלך - מה הגו טו שלך שתמיד כשתלבשי תרגישי דה-בסט?
"הגו טו שלי כרגע זה טופ, מכנסי קרגו וכפכפים של ייזי (YEEZY)".
משהו מפתיע שאף אחד לא יודע עלייך?
"אני שחקנית שש-בש מעולה. זה מה שעשינו בדן פנורמה כשהייתי מאושפזת שם במשך חודשיים בקורונה, הייתי יושבת עם כל המבוגרים והיינו משחקים. אני מוכנה לשבת לטורניר שש-בש לא צוחקת. יש לי בכל טלפון ומחשב אפליקציה של המשחק וזה מה שאני עושה כשמשעמם לי".
מה היית אומרת היום לשי זנקו הילדה? שהתמודדה עם התפתחות נשית מוקדמת, הצקות מהחברים לכיתה והפרעות אכילה
"ההורים שלי תמיד היו אומרים לי 'חכי חכי גברים יעמדו אצלך בתור' ולא הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי. לא האמנתי להם אף פעם שאני אצליח לצאת מהשחור שראיתי כשהייתי ילדה, תמיד הרגשתי שאני לא יפה ושאני לא מספיק, ושאני לא אמצא את המקום שלי אף פעם. אבל זה מגיע. עברתי הרבה בחיים, לא הכל זוהר כמו שהוא משודר החוצה. יש משפט שאומר 'כשהגלים מתגברים החזקים מתגלים', את מגלה מי את לאו דווקא כשהכל בסדר. אז הייתי אומרת לילדה שאני - זה יגיע".