"שבוע השחייה" של מיאמי - שהוא למעשה שבוע אופנת בגדי ים - נערך בשבוע שעבר בפלורידה כשעל המסלול צעדו בין היתר דוגמניות בביקיני שהוא סרט דביק המודבק על גופן, השייך למותג האמנותי-פרובוקטיבי "פרויקט בלאק טייפ".
"פרויקט הדבק השחור" ממיאמי של המעצב ג'ואל אלברז אלברז, שהתחיל כצלם אופנה בכלל, מדביק חתיכות בשלל צורות על גוף הדוגמניות וכך יוצר 'אשליה' של מעין בגד-ים. הדבק מכסה את האזורים המוצנעים, כשאלברז גם 'מאבזר' את הדוגמניות עם דבק סביב הידיים והרגליים.
למרבה המזל לא נרשמו תקלות הקשורות לדבק והדוגמניות חצו את המסלול מבלי לחשוף מעבר למה שתכננו. עם זאת, הפרויקט יוצא הדופן עורר מבול של שאלות ברשת, כשרבים תהו האם נוח לדגמן בסרט דביק? כמה זמן לוקח להדביק אותו והאם זה כואב להורידו?
הדוגמנית שאנל ריברה כיכבה על המסלול כשהיא "לבושה" בשתי רצועות סרט שחור על החזה, כמו גם סרט סטייל מחוך מתחתיו. מאוחר יותר היא פנתה לאינסטגרם כדי לשתף קצת על החוויה הסוריאליסטית וסיפרה שמדובר בהכנות שנמשכות 12 שעות - אך זה בהחלט שווה את המאמץ. היא כתבה: "פעם שנייה שאני צועדת עבור @blacktapeproject. תודה לך ג'ואל ולצוות המצויין שעומד מאחורי כל העבודה הקשה הזו. 12 שעות הדבקה ורק 30 שניות הליכה על המסלול. זה כבוד ללבוש את האמנות שלך".
אם לוקח 12 שעות להדביק את בגד הים - כמה זמן לוקח להסיר אותו? ניתן להניח שהסרת הדבק תהיה כואבת, אבל כנראה שזה לא המקרה. אנדריי, אחד ממעצבי בגדי הים הדביקים, סיפר ל-Daily Star על הסרת היצירות הדביקות: "קל להוריד את הבודי-טייפ. זה לא כואב. למעשה קל יותר להוריד אותו מאשר לשים אותו. הסרט נדבק טוב, כל עוד דוגמניות לא מורחות על עצמן קרמים. מזג האוויר החם, הזיעה והשילוב עם קרמים יכולים לפגוע בדבק. יש שני סוגי סרטים - השחור הוא בעל דבק חזק יותר, נדבק טוב יותר ולאורך זמן רב יותר. הצבעוניים רגישים יותר, כך שאם הן מזיעות - הם עלולים ליפול".
עוד בשנת 2008 "מלך הסרטים הדביקים" ג'ואל אלווארז הקים את מותג האופנה Black Tape Project. כ-14 שנים מאוחר יותר, למותג יש כעת 576,000 עוקבים באינסטגרם וכפי שציינו - הוא כיכב גם בשבוע השחייה של מיאמי. ג'ואל נזכר כיצד האמנות שלו החלה בזמן שעבד כצלם. הוא כתב באתר שלו שהיה "טירון" באותה תקופה - וכי למעשה זו הייתה הצעה של אחת הדוגמניות שלו שיצלם אותה כשסרט על גופה. ג'ואל סיפר שבהתחלה לא הבין מה הדוגמנית שלו מצאה בזה, אבל כיום הוא מודה לה על כך.
הוא כתב באתר שלו: "יום אחד בשנת 2008 הייתי צלם טירון שעבד עם דוגמנית שהציעה לי להשתמש בסרט דביק לתמונה אחרונה. עשיתי את זה כדי לשמח אותה". הוא הוסיף: "זה היה נראה מוזר, אבל זה הצית בי רעיון להמשיך ולפתח את זה. בשבועות שלאחר מכן ביקשתי מכמה דוגמניות שעבדתי איתן בעבר לתת לי להתנסות עליהן. זה היה הרגע שבו העיצובים התחילו להתפתח. עם הרבה ניסוי וטעייה, אני זוכר שהבנתי שבהחלט עליתי כאן על משהו. שמתי לב שהאופן שבו הסרט מחמיא לגוף לא דומה לשום מלתחה או פריט אופנה אחר שם בחוץ".
ככה זה נראה על המסלול:
עד 2021 האמן מכר את שירותיו היצירתיים למועדוני לילה מקומיים במיאמי - ולדבריו הוא עבד "בכל מועדון באזור". העיצובים שלו הפכו לוויראליים והוא הוזמן לאירועים ברחבי העולם. ג'ואל הוסיף: "פתאום מצאתי את עצמי טס לכל מקום. טסתי למקומות כמו איביזה, נורבגיה וקנדה. קיבלתי מאות הודעות פרטיות מדי יום ממדינות מכל רחבי העולם, מאנשים שמבקשים להזמין אותי לפסטיבלי מוזיקה והופעות במועדוני לילה. זה ריגש אותי מאוד".