שוק תיקי וינטג' ויד-שניה המקומי, שנמצא בשיא פריחתו בשנים האחרונות, מציע אלטרנטיבה נהדרת לכל מי שחשקה נפשה להעשיר את האוסף שלה בתיק יוקרה - כזו שלא מחייבת לקרוע את הכיס, ועל הדרך גם מקדמת אג'נדה של קיימות. אבל השאלה היא: האם אנחנו באמת בטוחות שכל מה שנמכר ומוצע לנו בחנויות או באונליין הוא מקורי?
למותר לציין כי תיקים מזויפים הנמכרים במחוזותינו במעטה של "מקוריות" אינם שמורים רק לבית האופנה שאנל. מן הסתם זה יכול לקרות, ולבטח קורה, גם עם תיקים יד-שניה ווינטג' של שאר מותגי העל הנחשקים, כדוגמת דיור, גוצ'י ודומיהם. ובכל זאת, הדבר בולט במיוחד בכל הקשור לתיקי שאנל, שערכם רק עולה וגואה עם השנים, בעוד בשטח התיקים לעיתים מוצעים במחירים נמוכים מדי ביחס לשווים בשוק, ו/או הדגמים ארעיים ובלתי מוכרים - כל אלה עשוי (ואף רצוי) כי יעוררו חשדנות בריאה.
אין בעיה במקרה ולקוחה מחליטה, במודע, לרכוש זיוף או חיקוי שמתכתב עם התקציב שלה. כלומר, כן עולים פה אישיו's של אתיקה אישית וחוסר כבוד לזכויות יוצרים, אבל ניחא. הבעיה האמיתית טמונה במקרים בהם נמכר חיקוי שאנלי במסווה של "מקורי" בסך כמה אלפי שקלים טובים - פה כבר מדובר בהטעיית הציבור.
עם כל כך הרבה זיופים, מהכושלים ועד המושקעים א-לה "פרימיום", המציפים את השוק, ולמרבה הצער ככל הנראה זולגים גם אלינו - היכולת לזהות הבדלים קטנים ולקבוע אם תיק של שאנל הוא מקורי או לא היא מיומנות חמקמקה, שאף הולכת ומסתעפת בהעדר פיקוח וזיכיון רשמי של בית האופנה שאנל בישראל. החנויות, הבוטיקים והאתרים המקומיים מצידם, כך מתברר, מאמתים לעצמם את מקוריות התיקים במרבית המקרים.
עם זאת, כאשר בשאנל עסקינן, יחסית נגיש וקל לאבחן מקוריות של תיק. קיימים "כללי אצבע" וסימנים רבים שלמעשה כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לבדוק בטרם ההחלטה אם לבצע את הרכישה. גם שיטוט מהיר במרשתת, וספציפית ביוטיוב, יעלו בחכתכם תוצאות רבות של דרכים די פשוטות (לכאורה) לבדיקת המקוריות.
באופן כללי, חשוב גם לשים לב לטרמינולוגיה. פריט "וינטג'" בהגדרתו הוא פריט שמלאו לו 30 שנה לכל הפחות (אבל גילו נמוך מ- 100 שנה). משכך, ברגע שמוכר מציין בתיאור שתיק הוינטג' הוא "ללא סימני שימוש" או "כמעט ללא סימני שימוש", לפעמים זה יכול להוות תמרור אזהרה. תיק שחוגג מספר עשורים נכבדים לחייו סביר כי יאבד מעט מצורתו ויראה סימני שחיקה כאלה ואחרים. זה חלק מהקסם הוינטג'אי אגב.
במטרה להבין יותר לעומק את תופעת הצפת תיקי שאנל בישראל בשנים האחרונות, ולהפנות זרקור לנושא על מנת להעלותו על סדר היום האופנתי-צרכני; נפגשנו עם מומחים ובוטיקים מנוסים בתחום, וזה מה שהיה להם לספר לנו.
בחודש ספטמבר האחרון, בית המכירות "תירוש" ערך בפעם הראשונה בישראל מכירה פומבית מיוחדת של תיקי מותגים ואופנה. במשך כשנה נבחנו מעל 1,000 פריטים, ומתוכם נבחרו 125 פריטים נחשקים וייחודיים של בתי האופנה הגדולים ביותר. התיקים הנבחרים הועמדו למכירה פומבית במחירי פתיחה אטרקטיביים. מה למשל? דגם 2.55 הקלאסי של שאנל, קלי קרוקו של הרמס משנות ה-70, ארגז מסע של לואי ויטון ואפילו תיקי בירקין אייקוניים. את האוסף אצר טל בולוטין, מנהל מחלקת האופנה בבית תירוש.
כיצד התבצע תהליך האיתור של תיקי שאנל שהשתתפו במכירה הפומבית שקיימתם בקיץ?
"בית המכירות תירוש קיים מזה כ-30 שנה. הקמתי את מחלקת האופנה, שמחזיקה תיקים ואקססוריז, במטרה להכיר את תירוש לקהלים חדשים שעוד לא חשופים ולא מכירים אותנו. המטרה של המכירה הייתה באמת לחשוף ולהיחשף לקהלים חדשים, שמעריכים אופנה ואיכות, וגם כל הקשור במהדורות מיוחדות של בתי האופנה. במכירה היו מספר תיקי שאנל שבחרתי בקפידה לאחר תהליך עבודה של כשנה וחצי, מתוך מעל 1,000 שבחנתי. כל התיקים אגב הגיעו מאוספים פרטיים מישראל".
על פי אילו פרמטרים בחנת את התיקים?
"בראש ובראשונה, בדיקה האם התיק מקורי או לא. שנית, יפה או לא. דבר שלישי, האם זה דגם מעניין ונחשק, וכמובן המצב של הפריט. למרות שהיו תיקים שהגיעו עם פגמים משמעותיים ועדיין הצליחו להשיג מחירים טובים, היות ומדובר בפריטי וינטג' אייקוניים, או שהגיעו מ"בית טוב" - למשל ממישהי מאוד מפורסמת, שזה מה שנקרא אספקט ה"פרובננס". לבסוף, בדקתי האם התיק מגיע כסט מלא, או כתיק בלבד".
כיצד בדקת את אספקט המקוריות של תיקי השאנל ספציפית?
"לשאנל יש מספר סימני זיהוי ידועים ובסיסיים ברמה שכל אחת יכולה לבדוק בעצמה. החל מבדיקת מדבקת ההולוגרמה שאמורה להיות בכל תיק וכוללת את המספר הסידורי שלו, וכלה בכרטיס שמגיע עם התיק והמספר שנקוב עליו צריך להיות תואם למספר הסידורי שמוטבע על התיק (בבדיקה מול בוטיק שאנל בברצלונה נמסר לנו כי החל מסוף שנת 2021, בית האופנה כבר לא מספק כרטיס לכל תיק - ט"א). כמובן שמזייפים היום גם את הכרטיסים ומה לא למעשה. עם זאת, בית האופנה שאנל אף פעם לא הקלו על הזייפנים, בהיבט הזה שמדבקת ההולוגרמה שנושאת את המספר הסידורי תמיד נמצאת במקום שהכי לא נוח לראות ולבדוק. פרמטרים נוספים מבחינתנו לבדיקה הם: מנעול ה- CC והאלמנטים האחרים עם הלוגו, שוני מהותי בין איכות הבד של התיק לבין בד הבטנה הפנימית, כמו גם ההברגה של המתכות על גבי התיק, וכמובן התפרים - אותו קווילטינג מפורסם בצורת מעוין שאנחנו יודעים לספור את כמות התפרים מסביבו (9-10 תפרים מדויקים)".
בולוטין ממשיך ומספר: "כמובן שהלוגו, התפרים או העיטורים אף פעם לא ייקטעו, אלה תהיה להם המשכיות מוקפדת ומדויקת על פני כל התיק. גם הסגירות של התיק יעידו דבר או שניים על מקוריותו, למשל הרוכסן - איכותו, ואופן הפתיחה והסגירה. בעצם אנחנו משלבים בבדיקה את כל הפרמטרים האלה, ונוספים, כדי לגבש דעה. בנוסף, בתיקי שאנל הרבה פעמים אני אעדיף להוסיף אימות בינלאומי. יש חברות שמציעות שירותי אימות שמתבצע מרחוק, אנחנו למשל עובדים עם אתר "Authenticate First". ובכל מקרה, כשיש ספק, אין ספק - אנחנו פשוט לא לוקחים את הפריט. מי שקונה בתירוש מקבל אחריות של 5 שנים ברמת תנאי המכירה, ויודע שהגיע למקום שעשה את האקסטרה מייל כדי לבדוק ולוודא שהתיק מקורי".
דוגמא לתוויות הולוגרמה של שאנל
חשוב לקחת בחשבון שהאתרים הבינלאומיים שמציעים שירותי בדיקת ואימות מקוריות אינם מספקים תמיד תשובה חותכת. הם מתחייבים לעשות את הבדיקה לפי מיטב הידע והמקצועיות של צוות המומחים שלהם. לעיתים יקבעו כי התיק מקורי ואף יציעו סרטיפיקציה (תעודת מקוריות) מטעמם, ופעמים אחרות כלל לא יצליחו להגיע למסקנה. שאנל הוא אחד מבתי האופנה היחידים שמאפשרים לבדוק באמצעות מסופון בחנויות שלהם את המספר הסידורי של התיק, וזוהי למעשה ההוכחה הגורפת היחידה האמיתית שניתן לקבל אודות מקוריותו של תיק שאנל.
מניסיונך, עד כמה נפוצה בישראל התופעה של תיקי שאנל מזויפים (יד-שניה או וינטג') הנמכרים כ"מקוריים"?
"אנחנו יודעים שיש זיופים של תיקי שאנל שמסתובבים בארץ. בתעשייה שיש לה ביקוש מאוד גדול, הזייפנים עובדים שעות נוספות. ולפעמים אנשים בעצמם בכלל לא מודעים - הם יכולים להגיע לאיזשהו סוחר בחו"ל שמציג עצמו כיצרן המקורי של שאנל בתורכיה למשל, ומוכר תיקים במחירים אסטרונומיים שעל פניו נראים מקוריים. כשהם מגיעים לארץ מגלים שמדובר בזיוף. הרי לייבא לישראל תיק מקורי ובהליך פורמאלי יכול לקחת תלאות, והתהליך חייב לעבור דרך "רישיון יבואן". למותג לואי ויטון, למשל, יש בישראל חנות רשמית והזיכיון בידם. אולם בכל הנוגע לתיקים של שאנל, ולמיטב ידיעתי, אין למישהו בישראל זיכיון או נציגות רשמית (פרט לביוטי שאנל - ט"א). ופה מתחילה הבעיה. כי מה שתיאורטית יכול לקרות, וקורה, הוא שמגיעה לארץ מכולה שלא מדווחים כי בתוכה נמצאים תיקים של שאנל, ואז הסחורה זולגת לשווקים או לחנויות הוינטג' וכל השוק "נהנה מזה". יש גם תעשיה שלמה בעולם שמתמחה בלקחת תיקי שאנל הרוסים, ממש ברמת ה- "טוטאלוס", ולשפץ אותם. הם עושים לכאורה רסטורציה לתיקים, ולרוב עם אלמנטים שהם לאו דווקא מקוריים, כך שנוצר מעין מישמש שכבר לא ברור מה מקורי בתיק ומה לא. אני די בטוח שמסתובבים בארץ תיקים כאלה ואף אחד לא יודע. מה גם שבאמת קשה לפעמים לזהות". שלא נדבר על התופעה של קבוצות סודיות/מחתרתיות בווטסאפ - מישהי שיושבת פה בישראל ומנהלת מעין מכירה פומבית של תיקים שנמצאים באסיה או באירופה. מי שזוכה משלמת כסף בביט או וואטאבר, ואז התיק נשלח לה בכלל מחו"ל. ממש דרופ-שיפינג של הוט קוטור, עם מכירה פומבית באמצע כדי להעלות את הסכומים. הנושא פרוץ מאוד בעולם, וגם בישראל. גם משום שהמנעד של מחירי תיקי שאנל פר דגם כל כך רחב. אבל מה שבטוח הוא, שדגם שלא קיים באתר הרשמי של chanel.com - פשוט לא קיים, ומי שטוען אחרת זה נטו שרלטנות".
בולוטין מסכם: "אפשר תמיד לפנות אלינו לתירוש ולהתייעץ, כל עוד זה ברמת הבדיקה שלנו. אם יהיה צורך להוסיף בדיקת אימות בינלאומי זה יהיה כרוך בתשלום".
בישראל פועלים מספר חנויות ובוטיקים שמחזיקים תיקי שאנל, בין היתר. פנינו לשניים מהם כדי לשמוע על התמודדותם עם תופעת הזיופים בישראל -
בית האופנה VOLVER הוקם בתחילת מגפת הקורונה כאשר הבעלים השותפות - אורנה שאול ושחר אלחנטי, שתיהן בעלות ניסיון של עשרות שנים בעולם הוינטג' - זיהו צורך גובר. כיום וולור פועל כשואו רום המתמחה במכירת פרטי יוקרה ומותגי על וינטג' ויד-שנייה, ולאחרונה הושק אתר אונליין.
החנות הוירטואלית Ayuchka, שנוסדה על ידי איה אשכנזי, פועלת כבר למעלה משש שנים ומציעה פריטי לבוש מכל הזמנים של בתי האופנה הנבחרים. לאשכנזי ניסיון אישי מצטבר של כ-20 שנים עם עולם הוינטג' בכלל, וניסיון מקצועי של שש שנים בליקוט תיקי יוקרה בפרט.
מהיכן לרוב מגיעים תיקי השאנל הנמכרים בבוטיק/באתר?
שחר אלחנטי, מבעלות VOLVER: "אנחנו מוכרות כרגע מספר מצומצם מאוד של תיקי שאנל. רובם מגיע מספקים בעולם או מנשים שאנו עובדות איתן בקונסיגנציה".
בעוד איה אשכנזי, הבעלים של 'Ayuchka מאתרת את תיקי השאנל "מאוספים פרטיים של אנשים פרטיים ושל חנויות אופנה".
איך מתמודדים עם תופעת הזיופים והחיקויים של תיקי שאנל שמגיעים מכל מיני מקומות בעולם? וכיצד אתן מוודאות את האותנטיות של התיקים?
שחר אלחנטי, מבעלות VOLVER: "כאשר הקמנו את העסק והתחלנו להתמקד בתיקי יוקרה יד שנייה, שמנו לנו כערך עליון להביא לקהל שלנו את הוינטג' הייחודי והסטייל של פעם שכבר לא רואים. זה שהיה מונח במדפים עשרות שנים, או בארגזים של סבתא שנפטרה. בתיקים בכלל, ובעיקר בשאנל, אפשר להבחין בצורה מובהקת מאוד בין תיקי וינטג' לבין תיקים מהשנים האחרונות. אם זה לוגו שונה, חתימה, כרטיס, מספר סידורי, עור ותפרים. יש לנו מספר שלבי אימות לפריטים שלנו, ולשאנל בפרט: ראשית, אנו עובדות רק עם ספקי יד שנייה מורשים. לאחר מכן, המוצרים מגיעים אלינו לארץ ועוברים בדיקות מקיפות וקפדניות, כגון - בדיקה של מספר סידורי, לפי דגם התיק ולפי השנים שבהם יצרו את אותו הקוד. בדיקה של שימוש בעור, תפרים, סוג מתכת, גודל התיק, כרטיס סידורי ועוד".
איה אשכנזי, הבעלים של Ayuchka: "הבדיקה נעשית על סמך מידע על היסטוריית הקניה (קבלות), הערכת סימנים מזהים מובהקים, או הערכת שמאי מומחה - במקרים אלה זה נעשה מול אתרים בחו"ל, שאני בודקת את המחירון מולם של אותם תיקים".
כיצד מחליטים על התמחור של תיקי שאנל יד-שניה או וינטג'?
"תמחור הפריטים המגיעים אלינו הינו ביחס למיוחדות ונדירות הדגם" מספרת שחר אלחנטי מבעלות VOLVER, "למשל הפופולריות, סימני שימוש, אם מדובר בדגם במהדורה מוגבלת או שקשה מאוד להשיג. וזה גם נקבע אל מול מחיריהם בעולם היד-השנייה".
איה אשכנזי, הבעלים של Ayuchka: "מדובר ביצירת פער אטרקטיבי בין עלות הפריט האורגינלי אצל המעצב הייעודי לבין אתר איוצ'קה, כדי להשאיר גם רווח סביר בצד המכירה, ותוך שקלול נתונים כמו מצב התיק, נדירותו, הביקוש שלו וכדומה".
אנחנו יודעים כמה מתישה ומתסכלת עשויה להיות המשימה של איתור תיק שאנל שיתאים לתקציב שלכן, פלוס מלאכת בדיקת המקוריות, בייחוד למי שחדשה בעולם של תיקי יוקרה מיד שניה. משכך, וכדי לסבר לכן את העין, ריכזנו עבורכן 5 דגמים אייקוניים ומחיריהם על פי אתר שאנל הרשמי - למול טווח מחירים ממוצע של יד-שניה/וינטג' מאותם הדגמים, וכפי שהם נמכרים באתרים הבינלאומיים המובילים (כדוגמת The RealReal, Rebag, Farfetch ודומיהם):
1. שאנל 2.55
המחיר באתר שאנל: כ- 10,000$ (תלוי בדגם)
טווח מחירים ממוצע אונליין ליד-שניה/וינטג': 4,500$ - 10,000$
2. שאנל קלאסי גדול (מכונה 11.12)
המחיר באתר שאנל: כ- 9,400$ (תלוי בדגם)
טווח מחירים ממוצע אונליין ליד-שניה/וינטג': 5,000$ - 8,000$
3. שאנל Boy קטן
המחיר באתר שאנל: כ- 5,500$ (תלוי בדגם)
טווח מחירים ממוצע אונליין ליד-שניה/וינטג': 3,500$ - 6,000$
4. שאנל מיני Flap
המחיר באתר שאנל: כ- 4,000$ (תלוי בדגם)
טווח מחירים ממוצע אונליין ליד-שניה/וינטג': 3,200$ - 5,800$
5. ארנק שאנל על שרשרת (מכונה WOC)
המחיר באתר שאנל: מ- 2,600$ ועד כ- 4,500$ (תלוי בדגם)
טווח מחירים ממוצע אונליין ליד-שניה/וינטג': 2,000$ - 4,500$
חשוב לזכור, המחיר עבור מהדורות מוגבלות, עורות אקזוטיים וצבעים מסוימים עשוי להשתנות מאוד. בנוסף, תיקי יד-שניה שהם נדירים עשויים לעלות כמעט אותו הדבר (ולפעמים יותר) מאשר רכישת התיק בבוטיקים הרשמיים של שאנל ברחבי עולם.
ניסיונותינו לקבל תגובה רשמית מבית האופנה שאנל מפי מומחה למקוריות מטעמם עלו בתוהו.