שנה אחרי שהציגה במסגרת תצוגת ה-UPCOMING DESGINERS, מעצבת האופנה המבטיחה רותם שאול חוזרת אל שבוע האופנה הישראלי, והפעם עם קולקציה עצמאית משלה. "כל אחת והפרחים שלה" מציגה אסופה של בגדים לאירועים מיוחדים/
היא בת 32, מתגוררת בתל אביב מזה כ-7 שנים, וחוגגת עשור לזוגיות שלה ואת מותג האופנה הנושא את שמה (ROTEM) הקימה בשנת 2019 מיד בתום לימודיה בשנקר. "הלימודים היו מאתגרים ומעניינים, פתחו לי את המוח וחידדו יותר את הדברים שאני רוצה ליצור, להתנסות בהם ולצקת בהם את עצמי", מספרת שאול, "התחלתי לעבוד עם קהל לקוחות די רחב וזה קרה תוך כדי. לא תמיד ידעתי שאני רוצה להיות עצמאית, אבל כן ידעתי שאני הולכת עם הלך הרוח שלי". היא הספיקה להלביש פרפורמריות מהמפורסמות בתעשייה - יובל דיין בהופעותיה, או נטע ברזילי שלבשה סוודר גאוני בעיצובה, עם איורים ושרוולים אקסטרה תפוחים, לקליפ הלהיט שלה "באסה סבבה".
מתוך סטודיו קטן ואינטימי בתל-אביב, שאול מוציאה תחת ידה בגדים באיכות גבוהה שמעבירים חוויה. עיצובים רומנטיים ורכים שבולטת בהם תנועה טבעית, ושבשום אופן לא ניתן להתעלם מנוכחותם.
השראותיה של שאול נשענות על אירועים היסטוריים ותרבותיים, לפעמים גם אישיים, המחברים אותה אל המורשת. מבחינתה, מאחורי כל בגד חייב להיות סיפור - "אם אין מאחורי הבגד שום דבר אז מה נותר לי בעולם?", היא מבהירה, "השוק רווי, ובעיניי, כמעצבת, אם אין ערך מוסף למה שאני עושה אז חבל על הזמן. מבחינתי הבגד צריך להעביר משהו, והוא צריך להיות שונה בנוף. בסוף זה החיבור, הייחודיות, האסנס, מה שאני מביאה איתי כמעצבת בדרכי הייחודית".
פרויקט הגמר שלך במחלקה לאופנה בשנקר עסק בסיפור משפחתך הטרגי - חטיפת אחותה של סבתך בשנות החמישים בביה"ח רמב"ם בחיפה. זה עדיין מהדהד ונוכח בבגדים שאת מעצבת?
"זה היה פרויקט מאוד ספציפי עם סיפור מאוד ספציפי. בסופו של יום כל הקולקציות שאני יוצרת נשענות עלי באופן אישי - לחיבור המשפחתי, המסורתי, לפרספקטיבה האישית שלי. אלה דברים שמרפרפים אחד לשני. פרויקט הגמר שלי באמת עסק בנושא המאוד ספציפי הזה והסיפור הזה ילווה אותי תמיד, ונכון, קולקציית הגמר שלי בלימודים הביאה את זה לפרונט. אבל עכשיו עם כל קולקציה חדשה שאני יוצרת, אני חוזרת קודם אחורה אל עצמי. מתבוננת פנימה איפה עוד לא נגעתי ומה עוד אני יכולה לספר שהוא שלי, ואך ורק שלי".
בשנה שעברה השתתפת בשבוע האופנה קורנית ת"א במסגרת ה- UP COMING DESGINERS, ועכשיו את מציגה קולקציה עצמאית משלך. את מרגישה שהרף והציפיות ממך גבוהים יותר הפעם?
"זה לא שונה הפעם, הרף שלי הוא תמיד עם עצמי. לכל פרויקט או קולקציה אליהם אני ניגשת, הציפייה שלי והביקורתיות שאני מציבה תמיד גבוהים".
הדבר נוכח בין היתר גם בכל הקשור לשמלות כלה, אותן היא מעצבת די מתחת לרדאר. "יש לי המון כלות, זה משהו שקורה במקביל ובעקבות הרבה פניות שקיבלתי מנשים בשנתיים האחרונות", חושפת שאול, "זו חוויה שונה לגמרי בתהליך העיצובי, וכיף לי מאוד עם הכלות שלי".
אתמול הצגת את קולקציית "כל אחת והפרחים שלה". מה מקור ההשראה?
"כשהתחלתי לחשוב ולחקור על הקולקציה, נשענתי על משפט של הצייר והאמן אנרי מאטיס שמלווה אותי כבר כמה שנים - 'ישנם פרחים בכל מקום למי שרוצה לראותם'. זה מדבר על פרספקטיבה, ואיך אנחנו בוחרים לראות את פני הדברים. אם תבחרי לראות את הפרחים פורחים הם יפרחו, ואם תחשבי אחרת אז כנראה את מייצרת לעצמך את המציאות הזו. מאחורי כל אחת יש סיפור חיים, ובסוף כל אחת מתמודדת עם הבּוּקֶה שלה. לטוב ולרע".
"הפרינטים לקולקציה נוצרו בשיתוף עם קורנית דיגיטל, והם למעשה איורים שנעשו בטכניקת דפוס הטואל דה ז'ואי (Toile de Jouy), שמקורה בצרפת ולמעשה מתאפיינת בציור מורכב שחוזר על עצמו כתבנית, כזה שמספר סיפור", מוסיפה שאול. "בפרינט אחד איירתי דמויות בסצנות יומיומיות; אם זו אישה יושבת על שרפרף מול מראה, מישהי ליד עץ מודדת נעל שגדולה עליה, ואחרת שרועה על ספה. הפרינט השני שמלווה את הקולקציה הוא בעצם הפרח שלי, כלומר איך שאני בוחרת לראות את הדברים, וזה פרח הסבא, זה אחד הפרחים שאני יותר מתחברת אליהם. כשהוא מגיע לסוף ימי חייו הוא מתפורר באוויר, בדומה גם את הבגדים שלי אני מעצבת עם המון תנועה, וגם אחרי שהוא נובל השערות הלבנות עפות ברוח, מפיצות את הזרעים שלו וזה בורא חיים חדשים, פרחים חדשים".
המסלול של רותם שאול הדהד עוצמה שקטה ונצפו לוקים קונטרסטיים משגעים. חליפות מבדים נשפכים, שמלה עם קאט-אאוטס במותניים וסיומת סרטים שחורים, סריג שקפקף מחורר מעל חצאית קצרה מעוטרת תחרה וכיסים, או חולצות עשירות מסאטן שצוותו לחצאיות שיפון בסילואטה של קומות. בלט כי שאול תעדפה מפתחי צוואר סגורים בקולקציה, בין אם עגולים קלאסיים, צווארוני גולף נמוכים ואלגנטיים, או דווקא כאלה שעשירים בבד וממלאים את הצוואר.
פלטת הצבעים נשמרה רכה בואכה ניטרלית, בעיקר לבן ושמנת, כאשר בין לבין הפציעו לוקים שחורים ונגיעות של אדום. משחקי שקיפויות בשמלת שיפון ושכבות בשחור, ומערכת לבוש מעולה שכללה סווטשירט שפגש בחצאית מקסי מסאטן, בעוד חגורת מחוך מעור חיברה בין השניים. האדום השתלב גם בפרינטים הנוכחים, אך שקטים, שסיפרו את הסיפור של שאול על גבי חליפות, ז'קטים או שמלת קומבניזון מעוטרת תחרה.
הפוקוס שלך, גם בקולקציה הנוכחית, הוא שמלות וחליפות לאירועים מיוחדים שבצידם תגי מחיר שלאו דווקא שווים לכל כיס. איך זה מתקבל בארץ לדעתך?
"המחירים שלי משקפים את מה שאני מייצרת ומספקת. מבחינת הבדים, התפירה, והאיכות ללא פשרות, הכול חייב להיות בטופ שבטופ. המון פריטים הם בעיצוב אישי, אני לא עושה ייצור המוני. כשלקוחות מגיעות, ויש לי את הקהל הרחב והמקסים שלי, הן יודעות מה הן רוצות. ואני אעשה לכל מי שתגיע מה שהיא רוצה ובתקציב שלה".
באתר של ROTEM תוכלו למצוא באמת בגדים 'אחרים', כמו את שמלת 'סתיו' הלבנה בעיטור פרחים מרהיבה ב-850 יורו, את חליפת ויקטוריה המורכבת מז'קט עם חגורת מותן נקשרית ומכנסיים מתרחבים ב-990 יורו, או את שמלת 'רייצ'ל' בצבע קפה מעוטרת כולה פרחים בכתב ידה של שאול בעלות 1250 יורו.
אז מי היא האישה של ROTEM?
"כל אחת למעשה. שמתעניינת, שמתחברת לבגדים, ורוצה למצוא את הלוק היותר מיוחד. קהל הלקוחות שלי מגוון, יש לי בנות צעירות ויש מבוגרות, המשותף הוא שהן מחפשות את הייחודיות. יש פה קהל שמעריך יצירה מקורית מקומית, וזה מה שדרבן אותי להמשיך".
בגדי Ready To Wear, יומיומיים או בייסיק, אף פעם לא עניין אותך לעשות?
"גם אם אבחר בעתיד לעשות ליין שהוא יותר קז'ואל, עדיין יהיה בו את הערך המוסף. העניין הוא לא אם אני מעצבת בגדים לאירועים מיוחדים או יומיומיים, ואפילו פיג'מה, זה לא שם. לא משנה הז'אנר של העיצוב, הרעיון הוא הקו מחשבתי שילווה אותי במה שאני אגע בו".
את מצהירה כי את יוצרת מתוך התחשבות בסביבה, במה זה מתבטא?
"זה מתחיל בבחירת חומרים ידידותיים לסביבה ומבלי להתפשר על האיכות. כל הבדים שאני משתמשת בהם הם טבעיים, כמו משיים, כותנות וצמרים. כמו גם העובדה שאני מייצרת לפי עיצוב והזמנה אישית, והבדים נגזרים בהתאמה, אז אין פה גלילים שנזרקים לפח. כשמייצרים פחות בלאי כבר ניתן לשמור יותר על הסביבה. באופן כללי, אי אפשר להגיד שאופנה זה משהו בר קיימא, אבל כשאני בוחרת את שיטות העבודה במותג שלי אני כן בוחרת בקפידה איך אני יכולה לעשות את זה יותר נכון, איך לייעל, ופחות לפגוע בסביבה. אז זה גם בא לידי ביטוי בשיטות הדפסה, או אם זה להשמיש שאריות בדים, כמו בפרויקט המדהים שעשיתי למשל עם עמותת Mine שפועלת למען נשים במעגל האלימות. משאריות בדי משי יפים ומודפסים תפרנו פה מטפחות, שנארזו ונתרמו. אלה לא צעדי ענק, כי אני גם לא מותג ענק, אבל אלה צעדים שאני יכולה באופן אישי לעשות כדי לעבוד יותר נכון ולחבר את עצמי לדבר".
את מאמינה שהשתתפות של מעצבים בראשית דרכם בשבוע האופנה הישראלי הוא מהלך מקדם לקריירה/למותג?
"בהחלט כן, זה מאוד מקדם. כשאת עושה קולקציה ומציגה אותה בפלטפורמה כזו את צועקת את עצמך קדימה. אנשים נחשפים, אנשים מגיעים, את יוצרת לעצמך במה ומזמינה את כל מי שיכול/מעוניין להגיע ולהיחשף אליך - אל התהליך, המוצר, העיצוב שלך, ובפני קהל רחב. זה בהחלט מקדם ומרומם".
בתוכניות שלך גם להתרחב לשוק הבינלאומי?
"כן. אני חושבת שכל הבניה של המותג מאוד אורגנית, וכמובן תחת תהליכים מתוכננים ומבוקרים, זה משהו שבהחלט יכול לקרות בעתיד".
