האמן הרב-תחומי אביב גרינברג (32) ובן זוגו השחקן ניב ניסים (30) נבחרו לככב בקמפיין "לקראת עונת החתונות" של fix, בו הם לבושים בקולקציה המבטלת את גבולות הג'נדר. מלבד הלבשה תחתונה לכלה המיועדת, הקולקציה המוקפדת, שאף הוצגה בחודש שעבר על המסלול של שבוע האופנה קורנית FAC תל אביב, מציעה גם פריטים משלימים מבד ג'קארד סאטני ממוחזר ומתחשב בסביבה, תחת המסר "Don't fix me" - כאלה שכל אחת ואחד יכולים ללבוש. חולצה מכופתרת 'גברית' בניחוח רטרו, גופיה, שורטס ומכנסיים ארוכים בגזרה ישרה, בגווני השחור, לבן וורוד, עמם אפשר לעשות מיקס אנד מאץ' של השמחות.
ניסים הוא בוגר בית ספר למשחק "ניסן נתיב". ברזומה שלו ניתן למצוא תפקיד ראשי בסרט "סאבלט" של איתן פוקס, אבל מרבית עיסוקו והפאשן שלו הוא בתיאטרון ובימים אלה מככב במחזמר "אפס ביחסי אנוש" של בית ליסין. "תיאטרון זה לנפש, זה האהבה הכי גדולה שלי וזה הדלק, אבל אני לגמרי גם עושה טלוויזיה וקולנוע" הוא מבהיר, "התפרסמתי בזכות סרט, וזו הייתה התקופה הכי יפה שלי במהלך הצילומים. אז אני הולך קדימה בכל המדיומים".
עבודותיו של גרינברג בן זוגו, בוגר מצטיין של המחלקה לאמנות בשנקר, הוצגו במוזיאונים וגלריות ברחבי הארץ. המיצבים המרשימים שלו שעשויים פסולת תעשייתית ומוצרי ניקיון זכו להצלחה עולמית ואומצו על ידי אספני אמנות בעולם. העיסוק בפלסטיק בצד אמירה אקולוגית וחברתית, והתמה של הניקיון שחוזרת בעבודותיו ומהדהדת היבטים אישיים מחייו כתזכורת להימנעות מהרגלים מזיקים של "הסתרה" (אחותו הילה אשר סבלה במשך 18 שנה מסכיזופרניה והפרעות אובססיביות) - כל אלה זימנו לפתחו של גרינברג שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים. מבית האופנה דיור, תערוכת יחיד עם אדידס העולמית סביב איסוף זבל בפיליפינים, שיתוף פעולה עם פייסבוק, מייקרוסופט ועוד. בנוסף, הוא היה לאמן הראשון שהציג תערוכת יחיד בגלריה קורידור הבינלאומית, ובשנה שעברה נבחר לרשימת הצעירים פורצי הדרך בישראל מתחת לגיל 30 של מגזין 'פורבס'.
אתה מרגיש שעכשיו מצופה ממך ליותר אחרי הטייטל הזה שקיבלת מ'פורבס'?
"בואי נגיד שמהרגע שסיימתי את הצבא אני מצפה מעצמי ליותר" גרינברג מבהיר, "עבדתי מאוד קשה בעשור האחרון סביב העשייה שלי. התרגשתי בטירוף מכל העניין עם פורבס. בדרך כלל לא הרבה אמנים משתתפים ברשימה הזו, ונעשתה פריצת דרך במקום הזה, יש הכרה בתרבות וזה מהמם. במהות שלי אני בן אדם חסר בטחון ואני עובד על זה, אז כל דבר כזה עוזר לי לקבל עוד קצת תוקף למה שאני עושה, שאני בדרך הנכונה ואף לחשוב יותר בגדול".
השניים מתגוררים יחד בתל אביב כמעט כאורך שבע שנות הזוגיות שלהם. "אנחנו גרים באותה דירה באזור כיכר המושבות כבר שש שנים" גרינברג פותח, "הכול קרוב, הכל נוח, זה אומר שאנחנו לא הולכים יותר מדי" ניסים משלים אותו. לשאלה "איך הכרתם ואיך הכל התחיל ביניכם" נענינו בשתי גרסאות מעט שונות, אבל לעובדה שמההתחלה היה ברור לשניהם כי יש פה סיפור אהבה גדול ומערכת יחסים לטווח ארוך נרשמה תמימות דעים.
עבור ניסים היה זה הקשר המשמעותי הראשון עם יציאתו מהארון, לאחר שהכיר את גרינברג בבית קפה בו מלצר. "ידעתי מי הוא, ועל הפרויקט שלו 'המוסך' למכירת בגדי יד שניה" ניסים מספר, "זה היה תקופה ממש קצרה אחרי שרק יצאתי מהארון, לא ידעתי כלום על העולם הזה, רק עברתי לתל אביב. יום אחד בזמן שמלצרתי הוא הגיע, והחלטתי שאני עושה כל מה שאני יכול כדי שהוא ישים לב אלי, ולגרום לו להציע לי לצאת איתו. במבט לאחור זה היה עבורי מאוד מביך וגרוע, אבל המטרה קידשה את האמצעים". בעוד שגרינברג מבחינתנו התייחס לזה במקור כריבאונד, ומהזווית שלו ההיכרות שלהם קרתה קצת אחרת: "הייתי חצי שנה אחרי פרידה. ישבתי עם חברים בבית קפה, ניב מלצר אותנו והם האיצו בי שאזמין אותו לדייט, אז עשיתי את זה".
תוך כמה זמן מערכת היחסים ביניכם תפסה כיוון רציני?
גרינברג: "מהר מאוד. ממש בדייט השני שלנו כבר נשארתי לישון עם ניב אצל ההורים שלו ברמת השרון, והתעוררתי לארוחת בוקר משפחתית מורחבת של כ-40 אנשים, מיד הפכתי להיות חלק מהמשפחה".
בחורף האחרון בני הזוג החליטו לקחת את זה צעד אחד מרגש קדימה. ניסים הוא זה שתפס פיקוד והציע נישואין: "מאז ומתמיד היה ברור לשנינו שמי שיציע הוא אני, זה היה רק עניין של טיימינג (לזה עוד נגיע בהמשך). עיצבתי לאביב טבעת בהזמנה מיוחדת, משובצת באבני חן ויהלומי וינטג' מאוסף בן עשרות שנים של אבי, שהיה בעבר יהלומן. אבל לטבעת שלי אני עוד מחכה". ועל כך גרינברג מפטיר מיד: "במעמד החתונה אנחנו כבר נכין טבעות מיוחדות לשנינו".
אומנם חגיגת החתונה שלהם מתוכננת להתקיים בעוד כחצי שנה מהיום, אבל חיטוט מהיר בחשבון האינסטגרם של ניסים העלה בחכתנו היילייט שנקרא "Zoom Wedding".
למעשה כבר התחתנתם פורמאלית בזום?! הסבירו, פרטו ונמקו.
גרינברג: "נכון. זו הדרך היחידה להתחתן פיזית בארץ מבלי לטוס לחו"ל, בזום דרך אוניברסיטת יוטה בארה"ב, והעדפנו לעשות את זה ככה. לא רצינו שהטקס הבודד הזה יהיה ה-עניין, רצינו לסיים עם הנושא הפורמאלי מהר ומצומצם. בחדר איתנו נכחו רק בני משפחה קרובים".
ניסים: "קיווינו שהטקס יהיה הכי קצר ולעניין, אבל הבחור מהאוניברסיטה שחיתן אותנו, שזה אגב מה שהוא עושה כל היום, מחתן אנשים מכל העולם דרך הזום, פשוט חפר בטירוף" הוא מגחך.
מה בדיוק מתוכנן בחתונה הם לא מוכנים לחשוף, אבל תשאירו את זה לבני הזוג המוכשרים להפוך את החגיגה לאירוע שבצידו חוויה, ולבטח תהיה שם גם אמירה מהמחוזות שמעסיקים את השניים. גרינברג: "מאחר ושנינו באים מתחומי היצירה, עבורנו החתונה היא כמובן דרך לסמל את האהבה שלנו, אבל גם דרך ליצור ביחד, מה שאנחנו לא עושים בדרך כלל. אז אנחנו מתכננים הפתעה בחתונה, זה יהיה אירוע עם קונספט מסוים. תהיה בו קצת תפאורה, קוד לבוש, ועוד דברים לא שגרתיים".
אבל החתונה תתקיים בארץ? (המשכנו לנסות ולדלות), ומה אתם מתכננים ללבוש ביום המרגש?
גרינברג: "כן החתונה תתקיים בתל אביב. היו לנו שאיפות גדולות יותר, אבל החלטנו לעשות את זה קל לכולם. זו תהיה חתונת צעירים, רק חברים, ואנחנו הולכים לספר סיפור. מה שמשותף לשנינו מבחינת תחומי ענין ואסתטיקה, כלומר מה שאנחנו אוהבים לעשות ולראות, זה צד כזה יותר אפל".
ניסים: "הכול יהיה בסטייל. המוזמנים יודעים שהם יצטרכו להתייצב במיטב מלבושיהם. אבל מבחינתנו אנחנו עוד לא יודעים מה אנחנו לובשים" הוא מבהיר, "אני כל היום על זה. מנסים להבין איך אנחנו משלבים חליפה בתוך הדבר הזה, ושזה יתכתב עם הקונספט. מה שכן, הלוקים שלנו בטוח לא הולכים להיות קלאסיים או כזה סופר מתואמים".
מהרגע ששיתפו באינסטגרם כי הם מאורסים, ההצעות לשיתופי פעולה לא אחרו להגיע. אבל משהו ברעיון שהגו ב-fix קסם לבני הזוג במיוחד, והתיישב עם העשייה והדרך שהשניים עושים. "היו לנו עם פיקס כמה נקודות השקה. הם בעיקר קלעו למשהו נחמד גם ברמה החשיבות שתהיה נוכחות בפרונט לזוגות שהם גייז, וגם כי זכינו לראשונה לעשות משהו ביחד שהוא יותר סביב הזוגיות שלנו" גרינברג פותח, וניסים ממשיך: "העובדה שהקולקציה היא גם יוניסקס וגם ממוחזרת נראתה לנו כמו משהו מגניב והחלטנו ללכת על זה, מבלי שידענו בכלל מה הולך להיות על הסט. הוויב של הצילומים במלון בובו היה וואו, והצלם היה מהמם. השתחררנו לגמרי ועשינו את השטויות שלנו, ממש נהנינו וזה ניכר בצילומים אני חושב".
היה לכם say בנוגע למה שכל אחד לבש בצילומים?
גרינברג: "ברגע שהראו לנו את החליפות אמרתי לניב 'אני לוקח את השחורה, לך יהיה ממש יפה בלבן' ", הוא מחייך.
ניסים: "כמו בכל דבר, הוא קודם כל בוחר ואני נשאר עם השאריות. ואני לגמרי בסדר עם זה, אני תמיד אומר לאביב שכשהוא מרוצה אני מרוצה". נרשם "הו" קולקטיבי.
לדגמן הולם אתכם, תעשו את זה שוב?
גרינברג: "לי אישית חשוב לעשות פרויקטים שהם איכשהו קשורים לנושא שאני מאמין בו או שנוכח בחיים האישיים שלי, כאלה דברים אני מחפש. ואני חושב שזה גם מה שתופס היום, צריך לייצר ערך ואת המעבר, שהוא יותר חשוב מרק איך שאנחנו נראים. אני לגמרי מעודד שיתופי פעולה בין אמנים לבין עולמות נוספים". בעוד מבחינת ניסים: "לי פחות אכפת לדגמן רק לשם לדגמן" הוא מכריז, ספק מצחקק ספק רציני לגמרי.
בואו נדבר על סטייל. למי יש יותר?
ניסים: "אה זה פשוט, לאביב יש יותר סטייל. חד משמעית".
גרינברג: "זה לא נכון נו..".
ניסים ממשיך: "שנינו מאוד אוהבים אופנה ומחוברים לזה. כשאנחנו טסים לחו"ל חלק מהעניין זה לאסוף אופנה, וליצור לעצמנו מלתחה. לפעמים אנחנו אוהבים דברים שונים, בין אם זה הדברים היותר 'מוזרים' שאני בוחר לעצמי מעולמות התוכן שלי, שזה לרוב ככה מאוד צבעוני, בעוד שהוא מעדיף יותר לבוש. אבל בסופו של דבר אנחנו לובשים את כל הבגדים ביחד".
אם עד עכשיו לא התקנאנו מספיק מהסינרגיה הנפלאה בין השניים, בשלב זה אנחנו גם למדות שהזוג חולק ארון משותף ואיכותי. "יש לנו ארון אחד" ניסים מפרט, "אנחנו חולקים הכול חוץ מתחתונים ונעליים, כי אנחנו לא באותה מידה (בנעליים). לפחות חצי מהארון שלנו זה בגדים יד שנייה שאנחנו אוצרים. כבר לא הולכים לקניון כמו פעם ו"דופקים קנייה". אנחנו משתדלים לא להתחזר אלא לתמוך כמה שיותר בקיימות, ובעיקר מלקטים פיסים. זה ככה גם בנוגע לחפצים בבית. הבעיה שלי רק כשהוא מכתים בגדים ששנינו אוהבים כי הוא מחליט ללבוש לסטודיו ולעבוד בהם".
גרינברג: "הבגדים שלי הרבה פעמים מתלכלכים בצבע, ואני בקטע. זה חלק ממי שאני, ולא אכפת לי לצאת בערב כשיש לי כתם על המכנסיים. אנחנו לא רבים הרבה, ואם כבר רבים אז ב-99% זה יהיה על כתמים בבגדים".
אילו פרויקטים חדשים מתבשלים בקנה בימים אלו?
ניסים: "כשחקן בתיאטרון בית לסין יש כל הזמן פרויקטים שמתחלפים וזה כיף. כרגע אני משחק את הדמות של איתן שפי בהצגה "אפס ביחסי אנוש", המניאק החתיך הפלוגתי, שזה הכי אנטיתזה למה שאני באמת ומסוג האנשים שהייתי סולד וסובל מהם בצבא. חוץ מזה אסור לי להגיד מה הדבר הבא עדיין", הוא מסכם בחיוך.
גרינברג: "השנה היו לי שתי תערוכות יחיד ממש גדולות, שעבדתי עליהן במשך שלוש שנים - אחת במוזיאון פתח תקווה והשנייה בגלריית קורידור הבינלאומית, אז עכשיו אני מחפש מחדש את התכנים העתידיים שאני הולך לעסוק בהם. כרגע הפרויקט הבא זה החתונה, שאנחנו הולכים לעשות ממנה כאמור יצירה גדולה. בשלב הבא ואחרי החתונה, יש לנו כמה דלתות מעבר לים שאנחנו הולכים לבדוק ולפתוח אותם, כי כרגע המצב של התרבות והאמנות בארץ הוא מאוד הישרדותי וקשה".
מה שמוביל אותנו לנושא האחרון הבא. בני הזוג פעילים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית (או ההפיכה השלטונית אם תרצו) ולא מהססים להשמיע קולם גם ברשתות החברתיות. מבחינתם אין אופציה אחרת.
עד כמה אתם מודאגים מהעתיד כאן?
ניסים: "אנחנו מודאגים. זו גם הסיבה שבגללה מיהרנו להתחתן בזום - בגלל שכרגע החוק בישראל אומר שאם אתה מתחתן בחתונה אזרחית בחו"ל ומציג בארץ את התעודה אז מכירים בנו כזוג נשוי בישראל, וכנראה שלא ניתן יהיה לבטל את זה. המהלך הזה שעשינו הוא בכדי איכשהו לשמור לנו את האופציה להצליח להיחשב פה כזוג חוקי. בתפקיד הראשון שלי בתיאטרון שיחקתי הומו בהצגה "הנאהבים והנעימים", ואני לא רואה איך יהיו הצגות כאלה בתיאטרון הרפרטוארי בעוד כמה שנים אם הממשלה נשארת והמהפכה מתממשת, פשוט לא יתנו לזה לעבור".
גרינברג: "קיבלנו נזיפה מחברה שהיא עורכת דין, שאנחנו חייבים להתחתן עכשיו. אנחנו צריכים את זה גם בשביל שבעתיד נוכל להביא ילדים ביתר קלות, מה שמאוד מורכב לזוגות כמונו. מבחינתי אין דבר חשוב מזה שכל אחד יוכל להגשים את עצמו ולא להיות בתוך קופסה. אנחנו מכירים את זה בתור אנשים שיצאו מהארון ונתנו להם להרגיש לא כמו כולם, לא נורמטיביים. וזה גם מוכר לנו מההיסטוריה, איך דברים יכולים להשתנות כשזה בידיים הלא נכונות, עד כדי הגבלת חופש ותנועה".
ואיך בכל זאת נסיים בנימה אופטימית?
ניסים: "אם לא היינו אופטימיים כבר לא היינו פה. אנחנו עדין פה נלחמים, עוד לא מובסים ולא בורחים. אבל אנחנו גם עם חצי עין פקוחה לכיוון חו"ל, לפתוח עבורנו אופציות גם שם".
גרינברג: "ההפגנות זה משהו שנותן הרבה מאוד כוח, מרגש ומאחד".