הוא יזם, איש עסקים, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, מחזיק תיק חוסן ושוויון חברתי, נשיא עמותת "רוח נשית" (הפועלת לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות), גם מנחה טלוויזיה, ולאחרונה התווסף טייטל השחקן לרזומה העשיר של מוטי רייף (59). לראשונה בחייו רייף משחק בעונה השנייה של הסדרה "הַטַּבָּח", בה מגלם את אביה של דנה פרידר ("איך נהניתי?! לא ציפיתי. היה ממש מקסים"). אך מבחינתנו, בכל עת ששמו נזרק אל החלל הוא מאז ומתמיד ה-מפיק של אירועי אופנה ישראליים ובראשם שבועות האופנה בתל אביב.
מה שלומך בימים אלה?
"שלומי כשלום כולנו. תקופה מאוד מורכבת, מאוד עצובה. אם אני מסתכל על התאריך של היום, הייתי צריך להיות עכשיו בתוך שיא העשייה לקראת שבוע האופנה שהיה אמור להתקיים בעוד שבוע. בתקופה הנוכחית המאוד מאתגרת וכמו כולם נראה לי, אנחנו עוסקים בעיקר בעזרה ובתמיכה, יש לי את התפקיד בעירייה והרבה פילנתרופיה מסביב. תראי אנחנו לא עובדים, אלא בעיקר שורדים את התקופה ומשתדלים לעשות כמה שיותר. אתה מתעורר בבוקר עם עשרות בקשות ופניות, כל כך הרבה אנשים נמצאים במצוקה נפשית, כלכלית, לא קל. אבל כמו שאמי אומרת, עברנו את השואה אז כנראה גם נעבור את התקופה הנוראית הזו".
את אסונות המלחמה הארורה הוא חווה מקרוב. "שני חברים מאוד קרובים שלי איבדו את ילדיהם. סימונה שרם איבדה את בנה היחיד ליאם, ואיל וולדמן איבד את בתו דניאל ובן זוגה נעם. אז כל ההתחלה הייתה מאוד קשה והתמקדנו רק בזה. אבל גם לאורך כל השנה אנחנו עסוקים בעבודה הפילנתרופית, זה חלק מהחיים שלנו". רק עכשיו - כשאנחנו 5.5 חודשים לתוך המלחמה, במהלכם הספיק לככב על המרקע הקטן עם "הַטַּבָּח", פלוס להשלים את מסע התמיכה שלו ברון חולדאי (שנבחר לראשות עיריית ת"א) - רייף מוכן שוב להתחיל לדבר על אופנה.
משנת 2010 ועד 2023 יזמת והפקת את שבועות האופנה תל-אביב שמתקיימים תמיד סביב סוף חודש מרץ, ואנחנו אוטוטו שם. אז אני מבינה ששבוע אופנה כבר לא יתקיים השנה
"לצערי הרב לא, זה לא יקרה בתאריך הזה. אבל בואי נראה איך דברים יתגלגלו. הייתי כן מאוד שמח עדיין לקיים משהו בשנת 2024, יכול להיות שבמתכונת שונה. אני מודה שבכל הקשור לאופנה זה נדחק הצידה, משום שסדרי העדיפויות שלנו כל כך השתנו, סובבים אותנו המון אנשים שנמצאים במצוקה. תראי, התפקיד שלי בחיים הוא בדרך כלל לשמח, אבל כרגע אתה צריך לחבק יותר. וכאמור, צריך לראות איך דברים יתקדמו ואז נעשה מה שצריך לעשות".
בשבוע שעבר פגשתי אותך בתצוגה של דוד וקסלר בבית המכולות בנמל יפו, שהייתה עמוסה עד אפס מקום. נראה כי אנשים שחיים ועוסקים באופנה די צמאים לזה
"זה נכון שאנשים רוצים ומחכים לזה. אבל להרים שבוע אופנה זה לא כמו להפיק תצוגת אופנה. יש לזה הרבה מאוד השלכות - גופים, גורמים, אנשים. מדובר באלפי אנשים".
בשנת 2022, ולראשונה, רייף לקח צעד אחורה כשהעביר את שרביט בימוי התצוגות אל נמרוד פלד - מה שאפשר לו להתפנות לפרויקטים רבים נוספים. ועל אף שכבר לא הכל רק על כתפיו כשזה מגיע להפקת שבוע אופנה, בשנתיים החולפות (שבועות האופנה קורנית ת"א 2022 ו-2023) האתגרים הרבים עדיין העסיקו אותו בעצימות גבוהה. "בכל שנה מחדש זה אתגר" רייף מבהיר, "זה לא שיש בישראל איזשהו גוף שבעצם תומך. אלא בכל פעם אנחנו מתחילים מאפס, בעיקר בכל הקשור לגיוס משאבים וחברות שיתמכו".
בשבועות האחרונים אין שיחת מינגלינג אחת בתעשייה שאני שותפה לה, בין אם זה באינסטגרם או באופליין (באירועים והשקות), שבמהלכה לא עולה השאלה - "מישהו יודע אם יהיה שבוע האופנה השנה?". גם נראה שהמעצבים לא ממש ידעו מה ואם קורה. לא שקלתם להוציא הודעה מסודרת לעיתונות למשל?
"אנחנו כל כך עסוקים בהישרדות של היומיום ובכל מה שקורה מסביב שזה באמת לא עלה. אבל כשאנחנו מדברים עכשיו אני באמת חושב שאני צריך להוציא הודעה על דחייה. שוב, אני מאמין שאנחנו נעשה משהו ב-2024 וכל עוד באמת המצב יסתדר ויאפשר".
אז העתיד שלך עדין טומן בחובו מעורבות עצימה בעולמות האופנה? או שזה יתמקד יותר ויותר בעשייה החברתית, ציבורית ופילנתרופית?
"מאז ומתמיד זה היה אצלי ביחד. גדלתי בתעשיית האופנה, אני פעיל בה לאורך 38 שנים. אני עדין חושב שיש לנו תעשייה מאוד מוצלחת, עם מעצבות ומעצבים סופר מוכשרים שמביאים שלל סגנונות, מהוותיקים ועד הצעירים שהצטרפו אלינו בשנה שעברה. אני באמת רוצה לקוות שאחרי המלחמה האיומה הזו תהיה איזושהי פריחה ונחזור לפעילות. בעל כורחנו נאלצנו לעצור לרגע, אבל לעצור לגמרי? אף פעם לא. ואם לשים את זה על השולחן, כל עוד החטופות והחטופים נמצאים שם אנחנו לא יכולים לחזור אל המציאות הרגילה שלנו, פשוט אי אפשר. אז כן אתה כבר הולך פה ושם להצגה או להופעה, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך את החיים. אני חושב שזה מה שמייחד אותנו כעם".
לשאלה אם הוא מאמין כי קיום שבוע אופנה בישראל בכל שנה, כמו שקורה בשבועות האופנה הגדולים בעולם, הוא בגדר מהותי לנו (כמדינה, כתעשייה ואיך שאנחנו נתפסים או פועלים בעולם) רייף משיב בשאלה: "אני רוצה להבין מה זה כמו שקורה בעולם?" ואז ממשיך ומבהיר, "קודם כל אנחנו הגדולים. מעולם לא הסתכלתי על מה שקורה במחוזות אחרים ורציתי לעשות את אותו הדבר, נהפוך הוא. אני חושב שכשמסתכלים היום על מה שקורה בתל אביב רואים את הבידול שלו משבועות אופנה בעולם. מבחינתי שבוע האופנה נוצר בגלל שתי מטרות - הראשונה היא הנושא של יחסי ציבור לעולם, והצלחנו בזה ביג טיים. היום כשמחפשים בגוגל 'Tel Aviv fashion week' מקבלים אלפי סיקורים. והמטרה השנייה, או הסיפור שלשמו אני התכנסתי, זה לפתוח ולהרחיב את נושא אידיאל היופי".
אז למקרה שתהיתם, רייף מתכוון להמשיך בכל הכוח להנכיח את שינוי אידאל היופי אותו ביסס בשנים האחרונות, תוך מתן במה נרחבת לגיוון (Diversity) על המסלול של תל אביב. "בעוד ששבועות האופנה האחרונים בעולם מעידים על חזרה לאחור, אצלנו זה בדיוק להיפך" הוא מתאר, "בשבוע האופנה תל אביב האחרון, כשיצאה אל המסלול דוגמנית מלאה או מבוגרת או נמוכה, היא כבר לא זכתה למחיאות כפיים. כלומר זה כבר הפך להיות טבעי. גם שילבנו נשים ודוגמניות עם מוגבלות. אנחנו עדיין לא לגמרי שם, אבל נוצר איזשהו תהליך מאוד מוצלח, שהתפתח בזכות שבוע האופנה, בכך שההגדרה של יופי השתנתה. אין מעצב אחד שהשתתף אשר הציג דוגמניות רק מסוג מודל אחד, זה לא קרה. אם פעם זה היה נתון לבחירה אז כיום זה בילט אין, ואם מעצב לא משתף פעולה הוא פשוט לא נמצא. אני עובד מספיק קשה כדי לקדם את האג'נדה הזו כך שזכותי לקבוע את הכללים".
ורייף לא מדבר רק על שילוב של דוגמניות במידות גדולות: "התרומה של סמדר גנזי למשל עם הסוכנות שלה, Proaging Models Agency, היא מדהימה. כיום יש לה עשרות נשים בגילאים מבוגרים מגוונים, אלה הן דוגמניות מקצועיות שעובדות (לאחרונה גנזי החלה גם לייצג גברים). שבוע האופנה תל אביב משלב נשים בכל גיל, בכל מידה ובכל גובה, זו הצלחה חד משמעית. אם לפני חמש שנים הגיעו לאודישנים רק 4-5 דוגמניות מגוונות, אז בשנה שעברה כבר הגיעו מאות רבות כשערכנו אודישנים".
אם תשאלו את רייף, ושאלנו, כבר מזמן לא קיים אידאל יופי אחד ויחיד. "לאורך ההיסטוריה אידאל היופי תמיד השתנה בהתאם לתקופה ולתרבות, אבל היום אין דבר כזה" הוא גורס. "אני תמיד נותן את הדוגמא של ויקטוריה'ס סיקרט - שלפני עשור הציגה מודעה תחת הכותרת "The Perfect Body" בכיכר טיימס בניו יורק, ומה קרה? החברה התרסקה עם 60% צניחה מיידית במניות. אבל כיום את רואה את השינוי שהמותג עבר וזאת כי נשים יכולות להשפיע דרך הכיס. הרבה שנים לעגו לי, צחקו עלי, ואמרו לי "די מספיק" או "אם מעצב רוצה דוגמנית במידה 32 וגובה 1.80 אז למה לא?", אז זהו שלא.
אנחנו עושים את זה בשביל הדור הבא, כדי שייוולד לתוך עולם שבו הגדרה של יופי איננה תלוי במידה, בגיל או בגובה, וגם לא בגלל מגדר, צבע או שום דת. וכן, לנשים יש את כל הכוח בעולם לייצר את השינוי הזה. מעצב או חברת אופנה שמשתמשת בדוגמנית שהיא לא תואמת לגיל ולמידה של הלקוחה אליה הם מכוונים, אני קורא לכן הנשים פשוט לא לרכוש שם, זה הכל. וזה עובד אז תפסיקו, די מספיק. יש לנו דור של ילדות שלא יכולות לגדול אל תוך העולם המעוות הזה, בו קיים אידאל יופי שמייצר איזשהו תסכול מתמשך. הנרטיב צריך להשתנות ולהיות 'זו אני, זה מה יש, ואת זה אני אוהבת'. זה מה שנקרא סיפוק, להיות מסופקת ממה שיש לך. למה בכלל לרצות משהו שאת לא יכולה להשיג? המרדף האינסופי אחרי קילו-שניים לפה או לשם כבר לא רלוונטי, היום העולם מאפשר לנו כל כך הרבה משמעות ואת יכולה לייצר משמעות לחיים שלך. הצלחות לא קורות ביום, ומהפכות אני אוהב. אז זה אומנם לקח זמן, 13 שנה ליתר דיוק, אבל לראייה - שבוע האופנה האחרון הציג מאה אחוז של יופי מגוון. וכמו שאני תמיד אומר, אני עושה את זה בשביל הנכדה שלי שתיוולד יום אחד".
לסיום, מה היית מייחל לנו? מה צריך לקרות כאן, בתעשיית האופנה ובכלל, כדי שיהיה יותר טוב?
"אז קודם כל והכי חשוב, אני מייחל שכל החטופות והחטופים ישובו. ואז, שנחזור בעצם לשגרה שלנו. חשוב לזכור שבסוף העולם הוא כפר אחד גלובאלי, ויש לנו הרבה מאוד מעצבות ומעצבים מוכשרים שיכולים גם לצאת החוצה אל העולם. אז שנמשיך בעשייה וביצירה שלנו".