על גיליון יולי-אוגוסט של מגזין ווג גרמניה מככבת הפעם מרגו פרידלנדר, ניצולת שואה בת 102 כשברקע מוקדש הגיליון לכבוד לחיים ולאחריות האנושות שהם מסרי הליבה של מרגו, כשהיא, כניצולת שואה שהיו לה את כל הסיבות לשנוא - תומכת באהבה מבלי להתמרמר על חייה. כך מקשטת במעיל אדום של מיו מיו, בתיאום לשפתיים אדמדמות ומחויכות את אחד השערים המבוקשים בעולם, כמישהי שחוותה את הגרוע מכל אך לעולם לא תפסיק לדחוף למען הביחד.
"אל תתמקדו במה שמפריד ביניכם. תתרכזו במה שמחבר אתכם", אומרת פרידלנדר בראיון הנלווה להפקת האופנה של הכתבה. למרות גילה המופלג, היא מספרת שהיא אינה מתעייפת מלהילחם נגד השכחה ובעד יותר אנושיות. נוכח העובדה שהיא נבחרה להיות הדמות המובילה של גיליון הקיץ ההצהרתי של המגזין הנחשב, מעלה שוב את סוגיית האנטישמיות הגוברת כיום בעולם לכותרות כשהיא מעבירה מסר חד וחלק.
כזכור, בחודש נובמבר האחרון 'ווג' ערביה היו אלו שהחליטו לנקוט בצעד קיצוני, כשלתמונת השער הפופולרית בחרו תמונת רקע המדמה מעין רקמה פלסטינית בקריאה ל"שלום ואנושיות". כבר אז היה ברור לכל באיזה צד של ההיסטוריה המגזין בחר להתייצב, כשהם מגנים טרור והרג של "אזרחים תמימים" ומקדישים את הגיליון לרופאים, האחיות והעיתונאים בעזה.
בין התמונות ועל רקע סטיילינג צבעוני ומשמח של הסטייליסטית קייט פלן, נראית פרידלנדר בין היתר לבושה באנסמבל פרחוני מבית המותג לורו פיאנה, בז'קט ורוד של המעצבת הבריטית אמיליה וויקסטד וגם קצת וינטג' ממלתחתה האישית. בראיון מספרת שכאישה צעירה, היא חלמה להיות תופרת ומעצבת. ב-1936 היא נרשמה לבית ספר לאמנויות ומלאכות בברלין ולמדה שם ציור אופנה ופרסום. בסופי השבוע היא ישבה עם אחיה בקפה קפה 'ויין' בקורפורסטנדאם והתבוננה בנשים ובגברים הלבושים בצורה מתוחכמת. "רציתי לעצב בגדים בעצמי", היא אומרת למראיינת המגזין, "היו לי תוכניות גדולות".
היא הולכת לבתי ספר כבר שנים, מדברת עם ילדים וצעירים על ההיסטוריה והאנטישמיות, מאות ביקורים שהפכו עם הזמן לאלפים. מאז מתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר, היא נשאלת רבות על נושא המלחמה בעזה ואומרת: "אל תסתכל על מה שמפריד בינינו. תסתכלו על מה שמאחד אותנו. תהיו אנושיים. תהיו הגיוניים".
מרגו היא אחת מניצולי השואה האחרונים שעוד חיים בגיל זה, אחת מהקולות האחרונים שחווה על בשרם את פשעי התקופה הנאצית. היא נולדה כיהודיה גרמנייה בברלין ב-1921, משפחתה נרצחה באושוויץ והיא עצמה גורשה למחנה הריכוז טרזינשטט. שם פגשה מכר ותיק, אדולף פרידלנדר, אותו הכירה מהתיאטרון. הם נישאו זמן קצר לאחר שחרור מחנה הריכוז ולאחר מכן נסעו יחד לניו יורק, שם התגוררה 64 שנים וחזרה לברלין בהיותה בת 88 לחיים חדשים: "עדיין לא סיימתי עם ברלין".