לא נשקר, בשורת הגירושין של נינט טייב ויוסי מזרחי השאירה אותנו קצת בהלם. משהו קורה לאחרונה וזה לא ממש מוצא חן בעינינו - קודם עדי שילוני, רגע אחרי זואי קרביץ וצ'נינג טייטום ועכשיו אחת הנשים הכי אהובות עלי האדמות. לא שאנחנו סופר מאמינות במוסד הנישואין ובכל זאת, פרידה של זוג שנראה לכאורה חזק ויציב וכזה השומר על האינטימיות שלו רחוק מעין המצלמות, תמיד יוביל אותנו לתחושות של חוסר תקווה. ואנחנו רק שאלה, אולי הכל תלוי בשמלת הכלה בה הכל התחיל?
התשובה היא כמובן לא, אנחנו לא עד כדי כך אובססיביות לטקסטיל (טוב אולי קצת), ובכל זאת זה תירוץ מעולה לחזור אחורה עשר שנים היישר ל-9 בספטמבר 2014 - ערב החתונה. אין דרך אחרת לומר זאת, למרות העובדה שנינט היא לחלוטין בחורה עם טעם ייחודי ומקורי לרוב, דווקא בערב הכי גדול של חייה בחרה בדגם שלאו דווקא החמיא לה. צמד המוחות האגדי שעמדו אז מאחורי העיצוב הבומבסטי הם ויוי בלאיש וגדי אלימלך (שבעצמם הספיקו לפרק את החבילה לאחרונה לאחר 15 שנות זוגיות), שהציוות ביניהם כמעט ותמיד הביא לתוצאות מוצלחות ולא פחות ממושלמות. אבל עם נינה משהו שם נפל בין הכיסאות.
אלימלך, חבר קרוב והסטייליסט הצמוד של הזמרת כבר שנים רבות ובלאיש שעל הכשרון שלו אפשר לכתוב ספרים, יצרו יחד כיסוי שמרני מהעקב ועד הצוואר בסאטן מעולמן ובלתי אלסטי - עיצוב שיכול מאוד להיות שהיה מחמיא הרבה יותר לכל כלה אחרת. בכנות, משהו שם לא עבד.
הדגם שאב השראה משמלת הכלה של אודרי הפבורן היפיפייה בחתונתה הראשונה למל פרר ב- 1954. הכוכבת האהובה לבשה אז שמלת בלמיין בלבן צחור עם חלק עליון דמוי מחוך ושרוולים תפוחים עד המרפק וצמודים מהמרפק ומטה. קשר חמוד בגב וזר פרחים תרמו קוקטיות וחגיגיות. חגורת סאטן רחבה מעל חלק תחתון תפוח, כמקובל באמצע שנות ה-50, הדגישה את מותניה הדקיקות של הפבורן. כפפות לבנות השלימו עבור הכוכבת בת ה-25 אז מראה שכולו אלגנטיות ועידון. איכויות שהיה צריך להתאמץ למצוא אצל נינט.
ההשראה הזאת אולי הייתה עובדת יותר טוב עם בד פחות מאסיבי. אלמנט הקאט-אאוט (שהיום כבר נחשב למגמה לוהטת) בחלק התחתון של השרוולים נבלע. התוצאה הכללית הזכירה שמלות בנות אדמו"רים מפורסמים שנישאו בהתאם למסורת בשמלות כלה בסגנון חצרות ממוסדת, או לחילופין סצנה של יציאה מסרט דיסני לעוס עם קריצת גיל הזהב. עד היום, עשור אחרי, קשה להסביר מדוע לקחה נינט את המסורתיות כל כך רחוק. זה לא שלפני או אחרי החתונה היא תכננה להישאר בוייב החסידי (היום אנחנו כבר רואות שלא). מה הייתה ההצדקה לסגנון הכה שמרני במזג אוויר חם ומלא לחות? חותמות על זה שהיא סבלה שם בפנים.
הבד חסר העידון, שמזוויות מסוימות נראה שהיה שם צורך בגיהוץ ממושך, נתן תחושה של זילות כבגד המיועד לשימוש חד פעמי. כמו שמלה כלה, רק בלי להוות השראה לרבות אחרות. בוקר לאחר החתונה - והאמת גם היום, קשה היה למצוא מי שחושבת ששמלת הכלה של נינט הייתה הצלחה מסחררת. כמו כל כלה בשני העשורים האחרונים, נינט הוסיפה פיס נאמבר 2 לסיפור והחליפה את השמלה החסודה בשמלת מיני מתנופפת והרבה יותר נעימה עבור החלק של הריקודים - גם היא בעיצוב גדי אלימלך וויוי בלאיש.
כך או כך, נוסטלגיות הן תמיד דבר טוב להתרפק עליהן, בטח בזמן פרידה. כן נציין לחיוב את המקוריות של נינה מאז ומתמיד, האומץ והחוסר רצון לרצות את הסובבים אותה - החל מהתסרוקת המהודקת שעיצבה על ראש חצי מגולח בסגנון הרוקיסטי האהוב עליה, לקעקועים הזמניים ועד החיוך המתוק והקורן ששידר אושר מוחלט באותו ערב ועד היום.