חלפו 5 ימים מאז שנשיא ארצות הברית הטיל פצצה (גרסת משחקי הסחר), אשר אדוותיה עדיין ממשיכות לנענע, לזעזע ולהדאיג את השווקים, את הבורסות וגם - את תעשיית האופנה. תחת כותרת מתעתעת (שלא נאמר חד צדדית) "תוכנית הוגנת והדדית", מיסטר טראמפ הכריז ב-2 באפריל על תכנית מכסים חדשה ורחבת היקף שהוא מטיל במטרה לעודד ולהחזיר את הפוקוס אל ייצור מקומי, הכל כחלק מתוכנית האב שלו "להפוך את אמריקה לגדולה שוב". אבל מה זה אומר הלכה למעשה? והאם זה צפוי להשפיע גם עלינו?
על פי פרשנים, טראמפ איננו מרוצה ממצבה הכלכלי של ארה"ב ומהתלות שלה בשווקים מתחרים (אפילו עוינים), אז הוא מכריז 'פוס משחק' באמצעות הטלת מכסים = מיסים שמוטלים על סחורות המיובאות למדינה. זה מתחיל במכס אוניברסלי של 10% על כל היבוא לארה"ב (שכבר נכנס לתוקף), וימשיך עם מכסים נוספים על שלל מדינות בשיעורים שונים של 50% ומעלה(!) שייכנסו לתוקף בסוף השבוע הזה ממש. סין למשל, שלה עודף סחר משמעותי מול ארה"ב, עומדת בפני שיעור מכס גבוה במיוחד של 54%, וייטנאם ניצבת בפני 46% ובנגלדש עם 37% - mind you שהמדובר בשלוש מדינות שיותר ממחצית מהבגדים הנמכרים בארה"ב מדי שנה מיוצרים בהן, כך על פי נתונים שפורסמו השבוע במגזין BOF. בעוד שעל פניו תכנית הנשיא להחזיר את הייצור "הביתה" נשמעת כמהלך מבורך, בפועל המשמעות היא כי חברות (גם בתחום האופנה) שיתחילו לייצר בתוך גבולות אמריקה, במקום במפעלים בסין, בהכרח יעלו את המחירים וחיש מהר זה יגולם במחיר לצרכן האמריקני.
כלכלנים חוזים, מזהירים אפילו, כי ההשפעה של מדיניות המכסים החדשה על הכלכלה העולמית צפויה להיות מרחיקת לכת. מעלייה במחירי מוצרים רבים בשוק האמריקאי (רכבים, אלקטרוניקה, מוצרי צריכה יומיומיים ושאר ירקות), דרך שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות, חשש ממיתון גלובלי כמו גם ממתיחות דיפלומטית, ועד השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית העולמית. קרי: צופים האטה עולמית. בתוך מספר שעות מהכרזת טראמפ נרשמה צניחה חדה בבורסות, ויותר מ-6 טריליון דולרים נמחקו ביומיים.
מה באשר לארצנו היפה והקטנטונת? כמחווה ומבעוד מועד, ישראל ביטלה את כל המכסים על יבוא מארה"ב. אבל המהלך לא צלח (לנו), שכן גם על היבוא מישראל לארה"ב הוטל מכס בגובה 17%. התגובות לא איחרו להגיע והיו, אם לנסח זאת בעדינות, מגוונות. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגדיר את המכס כ"בלתי מוצדק" אך בניסיון להנמיך להבות(?) הדגיש שישראל נפגעה פחות מאשר מדינות אחרות. מנגד, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הביע חשש מהשלכות המכסים עלינו. לדבריו: "מדובר בצעד מדאיג עבור היצואנים הישראלים, אשר עלול לפגוע במקומות עבודה ולצמצם את הפעילות בשוק האמריקאי".
בזמן שטובי המוחות במחוזותינו עוד מנסים להבין כיצד המהלך ישפיע עלינו הלכה למעשה, ישראל פועלת לנסות לבטל, או לכל הפחות להפחית את רוע הגזירה, תוך ניצול מופגן של מערכת היחסים המיוחדת בין שתי המדינות. בכל זאת, ניכר כי זה סווג כנושא מספיק בהול אם בהתרעה קצרצרה נתניהו קפץ על "כנף ציון" ודילג מביקורו בהונגריה היישר אל הבית הלבן - שם ייפגש הערב (שעון ישראל) עם טראמפ ועם שר הכלכלה האמריקני. תעשיית האופנה העולמית, לעומת זאת, כבר מאותת באורות מצוקה שאינם משתמעים לשתי פנים; "אנחנו מאוכזבים מאוד מהחלטת ממשל טראמפ להטיל מכסים חדשים על כל היבוא", נמסר בהצהרה של קבוצת הסחר של ארצות הברית לתעשיית האופנה. "פעולה זו תשפיע במיוחד על מותגי אופנה וקמעונאים אמריקאים". על פי BOF, מניות האופנה צללו מיד במסחר לאחר שעות העבודה. כדוגמת מניות נייקי וראלף לורן שירדו ב-7%, או מניית לולולמון שירדה ביותר מ-10%. "כמעט כל פריט אופנה שנמכר במדינה ייפגע במכסים נוספים", כך הצהיר מגזין עסקי האופנה, "שכן ארה"ב מייבאת יותר מ-98% מהבגדים שלה וכ-99% מהנעליים". קטגוריית היוקרה, שגם ככה נאבקת בשנתיים האחרונות לשמר את מעמדה, לנוכח צניחה ברמות הביקוש ושאלת הרלוונטיות שחוזרת ועולה - צפויה גם היא לספוג פגיעה ישירה.
אפילו אימרן אמד (Imran Amed), מייסד ועורך ראשי של אתר BOF, הקדיש את "המכתב השבועי" שלו באינסטגרם לנושא הבוער שבנדון. "ברוכים הבאים לסדר העולמי החדש", הוא פתח בציניות את הפוסט ודי מהר עבר להאשמות נחרצות: "על פי הדיווחים, טראמפ קבע את ההכרזה ב-2 באפריל כדי להימנע מכך שהיא תיתפס כבדיחת 1 באפריל. אבל אל תטעו, מטח המכסים הזה הוא ניסיון מטופש, שגוי ומטעה כלפי לאומנות כלכלית, אשר יפגע בצרכנים בארה"ב וייתכן כי יוביל למיתון". בפוסט מעניין נוסף שאמד פרסם, הוא הפנה זרקור לעבר "12 מדינות ייצור האופנה החשובות ביותר" (ובכללן הודו - ארץ מוצאו), בהציגו אותן כיעדים הגדולים ביותר שתוכנית "המכסים ההדדיים" של טראמפ מטרגטת ועשויה בסבירות גבוהה, לטעמו, לסכן.