אמש (שני) התקיימה על מרפסת הגג של קמפוס בצלאל, המשקיפה אל נופי העיר העתיקה, תצוגת סוף השנה של המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. האירוע, שהתקיים בתמיכת הקרן לירושלים, הציג 34 פרויקטי גמר המסכמים ארבע שנות לימודים ויצירה אינטנסיביים. האירוע נערך בהובלת ראש המחלקה, שלי סתת-קומבור (שכבר פלשנו בעבר לארון האוספים שלה), כשהיא מציינת את השנה האחרונה שלה בתפקיד, בסיומה של קדנציה שנייה מלאה ומוצלחת. ההיי-לייט ה"ג'וסי" נקרא לזה של האירוע, היה כפי שתועד לרשתות החברתיות, הצעידה וההשתתפות של השף אסף גרניט - שעלה לראשונה על מסלול תצוגה ודגמן פריטים מקולקציות הגמר של שתיים מבוגרות המחלקה.
שני דגמים בהירים הוצגו על ידי השף, שמעבר למציג הנאה וההייפ סביב בחירת הדוגמן, מכילים מאחוריהם סיפורים, כוונות ומסרים. ניצן סואיה-ליבלר בת ה-27, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה שהלבישה את גרניט בדגם בפתיחה וגם בסגירה, מספרת שהיא ושאר הסטודנטים הבינו שאסף הולך לצעוד בתצוגה ומכאן הוצגו בפניו כל הדגמים המתאימים לגברים, מכל ה-34 הקיימים. כשהוא למעשה בחר בעצמו בשני פרויקטים בלבד, שלה ושל רז סקטר.
לאחר הבחירה, ניצן מספרת שהן נפגשו איתו למדידות בתל אביב והיה מפגש מאוד מרגש, שכן היה לאסף מאוד חשוב להכיר אותה ולהבין את הפרויקט וההשראות שלו והסיפור שמאחורי והוא אף אמר שמזדהה איתו באופן אישי. "הפרויקט בעצם מתעסק בשינויים, שינויים שעברתי בחיים הפרטיים שלי", מספרת ניצן על הפרויקט שלה שקיבל את הכותרת 'תפנית'. וממשיכה: "מה שעשיתי זה לקחתי בגדים מחייטים שמסמלים יציבות, קו ישר, משהו מוגדר וניסיתי לחשוב איך לשבור אותם ולהוסיף להם תנועה, שכביכול דווקא הדבר הכי יציב ועומד יכול לקבל כיוון אחר, תפנית ולהשתנות".
הפרויקט של ניצן כולל שבעה דגמים, מתוכם גרניט מדד ארבעה שהתאימו לגברים ומתוכם בחר שניים בסופו של דבר איתם פתח וסגר את התצוגה, שהסתיימה בפינאלה מרגש של השניים צועדים יד ביד על המסלול. "היה רגע מרגש לצעוד לצידו. מרגש עבורי שמישהו רוצה ללבוש את התוצרים שלי", מוסיפה ניצן תוך שמציינת כי היה תענוג לשוחח עמו על אופנה, עקב הבקיאות שלו במתרחש ובהיסטוריה של האופנה.
רז סקטר (28) שאת העבודה שלה גרניט בחר בנוסף וצעד עם אחד הדגמים המותאמים לגבר, מספרת: "בפרויקט שלי תחת השם 'הגוף השלישי' רציתי ליצור תחושת נוכחות של אדם שאיבדנו, רציתי שהקולקציה תבטא תחושה של הרגע שאתה מאבד מישהו, שהוא תמיד נשאר דמות נוכחת בחיים שלך. שכל בן אדם שאי פעם איבד מישהו יכול להזדהות איתו וכדי ליצור את זה, מה שעשיתי זה לקחת כמה פריטי לבוש כדי להביא חוויה של כמה דמויות ופשוט שיחקתי איתם ובעזרת דיגום חופשי יצרתי את הגזרות החדשות". היא מוסיפה כי התהליך עם השף בהקשר הזה היה "מדהים", מאחר והתחבר לנושא מנקודת מבטו. "הוא אמר שכמו שאני מנסה ליצור תחושה בבגד, זה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות כשהוא יוצר אוכל - לייצר תחושות".
שלי סתת-קומבור, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל: "תצוגה חיה, המתקיימת בלב ירושלים, מאפשרת לבוגרות ולבוגרים שלנו לחשוף את העשייה המורכבת שלהם באופן חווייתי, עוצמתי ובלתי אמצעי רגע לפני יציאתם לדרך כמעצבות ומעצבים פעילים, המשפיעים על השדה המקומי והבינלאומי. הפרויקטים מציגים קשת רחבה של קולות ונקודות מבט, ונוצרים מתוך הקשר תרבותי עשיר וריבוי דעות בלבה הפועם והסוער של העיר ירושלים. מאחורינו שבועות מטלטלים, בהם המציאות הייתה מתוחה וכואבת והעשייה היצירתית עמדה בפני אתגר משמעותי. הדאגה למשפחה, לחברים ולעצמנו כיחידים וכקהילה הייתה אינסופית. ובתוך כל זה, דווקא אל מודל המתח והכאב בחרו הבוגרים שלנו לחזור. לחזור לשגרה, לחזור לעשייה, לחזור אל תהליך היצירה. בתוך לוח זמנים צפוף ומאתגר זו בחירה שאינה מובנת מאליה".
