כל מי שסיימה להתחורר ולנקב, או חלמה אך מעולם לא העזה ועדיין חובבת מושבעת של האסתטיקה האדג'ית-מרדנית הזו, המיקרו-טרנד הבא הוא בדיוק בשבילכן; בעונות האחרונות הפירסינג (שוב) עוזב את מחוזות הגוף עצמו ומוסט אל עבר הגרדרובה ואביזרי האופנה. מה שנקרא ללכת בלי אבל להיראות עם, שלא לומר win-win בכל פרמטר. שחרור ממחויבות למראה ספציפי, דילוג על פרוצדורה לא נעימה בעליל ולאחריה התמודדות עם תהליך ריפוי אינסופי. ואני אחת (עם טראגוס בודד) שיודעת.
זו לא הפעם הראשונה שתעשיית האופנה ומחולליה משחקים עם פרטים בהשראת הפירסינג בכדי לאותת על מרדנות נועזת ומחוצפת. ראו ערך: סיכת בטחון שחוררה את פניה הנאות של קייט מוס האייקונית, דרך לחי ושפה, בצילומיה לויויאן וסטווד (1993). שמלת טבעות הפטמות של מוגלר (1998) גם נכנסת לרשימה הזו, תיק האוכף המחורר-מתוכשט "Hardcore" של בית האופנה דיור (2004) או זה של JW אנדרסון (מ-2016) שהפך לקאלט.
קייט מוס עם סיכת בטחון על פניה / ויויאן וסטווד, 1993
ואז הגיעה ברץ', טורי ברץ'. מעצבת האופנה הטרנדסטרית, אשת העסקים והנדבנית האמריקאית-יהודייה החזירה את המראה השבטי והנועז לאור הזרקורים, לאחר שהשיקה את נעלי המיולס המנוקבות שלה על מסלול אביב/קיץ 2024 (420 יורו לערך והן שלכן). משראתה כי טוב, טרנדי ומוכר, בתצוגת אביב-קיץ 2025 בית האופנה נושא שמא שימר את המגמה והפעם, בדמות תיקי צד נפלאים עם חישוקי פירסינג גדולים. אלה מגיעים בשלל צבעים, גדלים ומחירים (895 עד 1,295 יורו על פי האתר הרשמי).
אם עד כה זה מרגיש כמו טפטופים ארעיים (ולא ממטר טרנדי שוטף), אז הרשו לנו להסב תשומת לבבותיכן על כך שהמגמה ממשיכה, אפילו מתעצמת, ובידינו ההוכחות החותכות; בעונה החולפת רבאן חשפו שמלה א-סימטרית שהתהדרה ב"עגילים" ובהתאמה התיק שהדוגמנית נשאה. לצידה, טישרט קרופ כיווצים האייקונית של הבית שחוזרת בכל עונה ומציגה עגיל דמוי ספטום בחזית אשר מכווץ אותה יפה יפה על הבטן (שאגב, זמינה עם הדפס מדליק באתר פקטורי 54). פראדה הלכו על חצאית מיני מטמטמת מעוטרת חישוקים אול-אובר, וסקימס חשפו את חזיית הפטמות פלוס פירסינג ששברה את הרשת בחודש מאי האחרון. מעבר למסר האופנתי שבדבר - בין צורה לתפקוד, בין מנהג סוריאליסטי שבשוליים לבחירה אסתטית חדשנית ובועטת - המראה המנוקב והמתריס ממחיש גם משהו עמוק יותר בהלך הרוח הקולקטיבי.
נִזּוּם. בצד תפקידו לקשט את הגוף, גם נושא עמו (או מאחוריו) מגוון משמעויות היסטוריות, תרבותיות וחברתיות מרתקות. בקרב האצטקים (אנשי האימפריה האצטקית ששלטו במאות 15 ו-16 באזור מרכז אמריקה) פולחן שבטי כלל פירסינג בלשון כחלק מטקס דתי להרגעת האלים, בעוד שאצל שבטים כמו המאיה והאינקה פירסינגים מסוימים היו שמורים לגברים בעלי מעמד גבוה ולעיתים נעשו מזהב טהור בשיבוץ אבני ג'ייד. נשות שבט המקוקו במלאווי ענדו צלחות חמר בשפה העליונה כסמל לנשיות וגם מתוך אמונה שזו דרך לפצות על חוסר בזקן. ובכלל, ספטום (פירסינג בין הנחיריים) היה נפוץ בקרב לוחמים שנתפסו כקשוחים יותר בזכותו.
אם בעבר (לאורך המאה ה-20) פירסינג היה מזוהה עם תרבות אלטרנטיבית, בהיותו אמצעי פיזי להבעת מרד כנגד מוסכמות חברתיות וככזה אומץ על ידי פאנקיסטים, גות'ים והקהילה הקווירית - בעשורים האחרונים הוא השתדרג מיתוגית לקטגוריית 'אמנות הגוף', משנתפס (בצדק) ככלי לביטוי עצמי, יצירתיות וחופש אישי שחוצה גילים, מגדרים או מעמדות. אבל סטיגמות עדיין מנהלות את העניינים, משהכל תלוי היכן אנשים (בעיקר נשים) בוחרים להתחורר. פירסינג בטבור, למשל, שנתפס כסמל לנשיות משוחררת בעקבות מהפכת הביקיני, הפך לאולטרה פופולרי ברגע שדוגמניות-על כדוגמת כריסטי טרלינגטון ונעמי קמפבל תכשטו בטנן בשנות ה-90. מנגד, פירסינג בפיטמה או בדגדגן נתפסים על פי רוב, וגם היום, כאקט זול ו"זנותי" אפילו.
כך או כך, פירסינג הוא הרבה יותר מתכשיט. הוא שיקוף של זהות, אמונה, סטטוס חברתי (וטשטושו), מרדנות, אמנות, סקסואליות. בנוסף, בעל פוטנציאל לגשר בין עבר מסורתי להווה מודרני. אז ברגע שכל אלה מגולמים לכדי בגד או אקססורי? הרי זה משובח! מעצבים ומותגים משתמשים בפירסינג או מרפררים אליו כדי להדגיש נרטיבים של חופש, אינדיבידואליות וחדשנות. על הדרך הם מערערים על 'חוקי אופנה', מאתגרים צלליות, מספקים שפה ויזואלית חדשה-ישנה, מעלים חיוך ויוצרים שיח.