"אני כבר המון שנים לא המיכאלה ברקו משערי ווג"

בין אם התבגרתן טרום שנות ה-2000 ובין אם לאו, יש שמות אייקוניים שברגע שהם נזרקים לחלל האוויר, אנחת פליאה אוטומטית משתחררת ולאחריה - מגיעה התרפקות נוסטלגית על ימים (יפים ותמימים) עברו. יעלו ויבואו דוגמניות-העל הישראליות-בינלאומיות של שנות התשעים: איבונה קרוגליאק, שירז טל ומיכאלה ברקו, שעשו כברת דרך מרשימה ומעוררת השראה בכובעים נוספים בחלוף השנים, אך עדין נהנות להתייצב לאור זרקורי האופנה. בתנאים ובמינונים שלהן, כמובן.

איבונה קרוגליאק (54) התגלתה בגיל 15 בטיול שנתי, הפכה למלכת היופי של ישראל לשנת 1990 והשתתפה בסדרות טלוויזיה (מ"כחול עמוק" ועד "משמר המפרץ" הגרסה הישראלית). היא נשואה ואמא ליהלי (18) ובן אור (13), דוגמנית ופרזנטורית מבוקשת בעבר ובהווה, שבמקביל מטפחת קריירה מרשימה כמפיקה "ועוד הרבה דברים". אל תחום הפרסום היא נכנסה תוך כדי לימודי תואר ראשון בתקשורת ובהמשך למדה לתואר שני בקולנוע. "כבר בשנת 1997 התחלתי לעבוד כמפיקה ב"גיתם", עבדתי שם 6 שנים. במקביל, המשכתי לעשות שערים וקמפיינים (כדוגמת ד"ר פישר), אבל בווליום נמוך יותר. שהרי, העבודה במשרד פרסום אינטנסיבית מאוד ועוד תוסיפי לזה את האימהות. כשהייתי בת 40 עשיתי קמפיין לחברת הקוסמטיקה GG ובהמשך הפכתי לפרזנטורית שלהם". בין לבין, היא הקימה וניהלה את מחלקת ההפקה ב"ראובני פרידן", ואף הייתה בעלים של חברת הפקות עצמאית.

"כשילדתי את יהלי עשיתי ברייק מהכל, וכשחזרתי למעגל העבודה זה היה במשרד ההפקות "אבוט-רייף-המאירי", בו מוטי רייף היה שותף. אפילו החלפתי אותו תקופה והשתתפתי בהפקת הדוקומנטרי "מיס עולם האמיצה" של לינור אברג'יל. גם הייתי מעורבת בניצנים של התנעת שבוע האופנה הישראלי ואז כבר עזבתי ומוטי המשיך. בנוסף, הידעתן? קרוגליאק היא הקול מאחורי פרסומות מאוד מוכרות וזכירות, כדוגמת "את הכי יפה כשנוח לך" של המותג נאות (לשעבר, טבע נאות) ובימים אלה מקריינת בקביעות למכבי אסתטיקה. "אני מאוד אוהבת להפיק, זה הדיי ג'וב שלי ואני עסוקה בזה ונהנית מזה. בנוסף, צפויה לעלות יוזמה נוספת שלי בקרוב - פודקאסט בהנחייתי, בו אני משוחחת עם אנשים שעשו דברים משמעותיים, בין אם זה שינויים בחייהם או עברו תהליכים מכוננים. זו דרך עבורי, ופלטפורמה, לפתוח שיח קצת יותר עמוק ממה שיש ברשתות החברתיות. אני כן נוכחת באינסטגרם, אבל אני לא כל הזמן מדברת שם, ויזואליה וכתיבה מרגישים לי יותר סייף".

לינדה אוונג'ליסטה לימדה אותה לצעוד, טיירה בנקס חלקה איתה דירה, דונלד טראמפ ישב איתה לדינר ואת קרל לגרפלד המנוח שירז טל (51) הצליחה להרגיז בתקרית "החלוק" על מסלול שאנל. ואז בגיל 28, היא חוזרת מארה"ב לישראל (אחרי אסון התאומים), נכנסת לעולם העסקים וממשיכה לדגמן אך בווליום נמוך בהרבה. "אני חושבת שאנשים לא מבינים את הדיסוננס המטורף הזה שחוויתי, שדוגמניות חוות. אז טיפלתי בזה, בעצמי. יש לי צוות שלם של מטפלים, אני מוחזקת, מטופלת ונתמכת. שנים על גבי שנים שאני משקיעה במשאב הכי חשוב בעייני, שזו אני, כדי שאוכל להיות בן אדם טוב יותר קודם כל לעצמי ואז לילדיי ולסביבה. כדי להצליח לנהל את כל רכבת ההרים הזו של מקצוע הדוגמנות, הכלל לא פשוט". וכך היה. את ההצלחה שלה טל מינפה גם למשחק, הנחייה ומיזמים.

היא אמא לשניים, לירם (19) וניה (10), "אני מתה על האימהות שלי ושיש לי את הזכות הזו, זה מדהים". לצד כל אלה, טל היא חובשת במד"א. "אני עולה לאמבולנסים פעמיים בשבוע, וההתנדבות הזו עושה לי כל כך טוב שקשה לי לתאר במילים. מבחינתי הוייב המווברץ הזה (מלשון ויברציה) אותו אני חשה כשצועדת על מסלול, משתווה לתחושות כשאני עולה לאמבולנס". אבל היא שומרת על עצמה ועל ילדיה, כך חשוב לה להבהיר. "אני אם חד הורית, אז במלחמה לא יצאתי להתנדב. לא יכולתי להגיע או להתמודד עם האירועים הקשים. אומנם כשבני היה קטן, הסיפור הקבוע היה שאני גיבורה עם גלימה - אבל אני לא גיבורת על, אני חובשת במד"א".

מיכאלה ברקו (55) לא רק שעיטרה שערי "ווג" מהאייקוניים בכל הזמנים (כדוגמת, שער ספטמבר 1988 של "ווג" הצרפתי), אלא שגם הייתה הישראלית הראשונה לככב על שער המגזין הנחשב. בהמשך הגיעו עוד שלל שערים נחשקים וקמפיינים נחשבים - מלוריאל, מוגלר ועד ולנטינו. ברקו השתתפה בתפקידי אורח בסרטים בשנות ה-90, הנחתה ושפטה טקסים. בין עיסוקיה הנוספים: היא דרמה-תרפיסטית במקצועה (בעלת תואר שני בטיפול בדרמה, כאשר עבודת הגמר שלה עסקה ב"קבוצת דרמה-תרפיה ככלי לתמיכה בחוויית המעבר של דוגמניות לאמהות).

כיום, היזמית והאם לארבעה, דניאל (27), בן (25), טליה (22) ואיתי (21), מקדישה את מרבית זמנה ומרצה להתנדבות; היא ובעלה, איש העסקים רון צוקרמן, יסדו את "טריביו", סטארט-אפ חברתי ללא מטרות רווח; פלטפורמה שמפיצה ומנגישה את כל נושאי ההירתמות למען הקהילה ולקידום עשייה חברתית של חברות עסקיות. "צריך המון ויש עוד המון מה לעשות", היא מכריזה. זאת ועוד, החל משנת 2020 ברקו היא פרמדיקית מתנדבת במד"א, תחנת תל אביב. "ואם יש דבר אחד שאני מצטערת עליו, זה שאני לא רופאה".

על אף שבשנים האחרונות הן מגשימות את עצמן בדרכים אחרות לגמרי, שלישיית המופלאות שבנדון הן עדיין דוגמניות פעילות ומבוקשות. מבחינתן? הן מעולם לא עזבו את אור הזרקורים, את עולם האופנה.

"כשאני במשמרת באמבולנס עם בני נוער", ברקו מספרת, "תמיד יש את האחד שאומר "תפתחו גוגל ותסתכלו", זה מאוד מרגש, מחמיא וכיף כשמזהים אותי. כשיש פרויקטים נפלאים שמציעים לי אני שמחה לעשות. למשל בקרוב, אני והבת שלי מצטלמות לקמפיין מוצרי הקוסמטיקה של מיקי בוגנים. אני בעננים מזה, בעיקר מכך שאני הולכת להצטלם עם הבת שלי. מה גם ומיקי הוא אחת החברות הכי טובות שלי. אומנם כיום אני לא עוסקת באופן עצים באופנה, אבל זה חלק מהדנ"א שלי, מסוג הדברים שבן אדם עשה ואי אפשר להוציא או לקחת ממנו".

"בכל השנים האחרונות אני גם עוסקת בעבודתי, דוגמנות, שזו העבודה הכי כיפית בעולם", טל מתארת. "בין אם זה פרויקטים בארץ או בעולם. לצערי, בתקופת הקורונה פלוס עכשיו במלחמה, היו לא מעט פרויקטים שלא יצאו לפועל. אבל הנה דברים חוזרים וקורים". בשבוע האופנה ת"א היא צעדה בתצוגות המעולות של שי שלום, קובי הלפרין וירון מינקובסקי. "זה בדנ"א שלי, דגמנתי יותר ממחצית חיי (35 שנה), אז אני בחיים לא יכולה לשים את זה מאחוריי", והיא גם לא רוצה. "כל עוד שיש הצעות שהולמות ומתאימות לי ולמי שאני, אני מתייצבת בכיף. ומה שפחות? יש מספיק אחרות שיעשו את זה". לשאלתנו מדוע היא לא מיוצגת בסוכנות, היא משיבה "עד היום סוכנויות לא באמת קידמו אותי, אני קידמתי את עצמי".

"לצעוד בתצוגה זה ממש כמו לרכב על אופניים, את עולה על המסלול וזה כיף גדול", מתארת קרוגליאק. "נהניתי מאוד לצעוד לירון מינקובסקי בשבוע האופנה עכשיו. אהבתי את השמלה שהוא בחר לי, הרגשתי בה מאוד בנוח. ובכלל, הסיטואציה הרגישה כמעין סגירת מעגל, לפני 40 שנה אחד הצילומים הראשונים שלי היה לליין בגדי-הים "סמאש" שהוא עיצב לגוטקס בזמנו".

שירז טל: "העניין הזה הוא לא פשוט. לא להתבגר, ובטח שלא להתבגר בעין המצלמה. כי יש ביקורת.. ותמיד יש מישהי שמזריקה יותר או עושה יותר לשמור על 'מעין הנעורים'. אני חושבת שבכלל בחיים (לא רק לדוגמניות או לאנשים בתחום), ברגע שאת מבינה מי את ומה, את וחיה עם זה בשלום (ולא בשלמות), זה מה שחשוב".

איבונה קרוגליאק: "אני משתדלת לאהוב כל תקופה. לכל תקופה יש את היתרונות שלה וזה גם לא יעזור לי להתבאס כי זה לא יביא אותי לשום מקום. באשר להתבגרות מול המצלמות, זה באמת שיח. אני החלטתי שאני לא עושה פרוצדורות מצעירות, לא כי יש לי בעיה עם מי שעושה את זה, אותי זה מפחיד... מפחיד שזה לא יצליח, לא להראות כמו עצמי ובכלל מלהכניס רעל לגוף. יש לי קצת קמטים, אבל לפחות אני דומה לי. אני מזהה את עצמי. ואם יש לאנשים ביקורת? זה מה יש. כרגע טוב לי ואני מרוצה. אני מרגישה שצריך לתת יותר מקום לנשים מכל הסוגים, לא רק למי שעושות בוטוקס".

"אני כבר המון שנים לא המיכאלה ברקו משערי ווג. אבל זה חלק ממני, מהדרך שלי. ההתבגרות שלנו כנשים, ככל שהיא מורכבת, הרווחנו אותה וכל קמט, ביושר. מאוד קל להסתכל על מה שריק מאשר על המשהו המלא, נכון? אבל הכל נעוץ בסופו של דבר באיך קמנו בבוקר ובמה בחרנו להתמקד".

נתחיל בספוילר: דווקא הן שלבשו, הצטלמו או צעדו בעיצובי עילית, בכל הנוגע לגו טו הסגנוני שלהן - תמיד יעדיפו ג'ינס וטי. "הסגנון שלי הוא מאוד בסימן נוחות", קרוגליאק אומרת, "לרוב אתעדף ג'ינס סטרייט לג ובחלק העליון משהו יותר לוס. אבל, לתצוגה של ויוי בלאיש לבשתי שמלה בעיצובו והרגשתי ממש באלמנט שלי. זה ממש החמיא לי והרגשתי טוב בשמלה, אז אני חושבת שלחלוטין אתחיל לאמץ".

גם בעיני ברקו, ג'ינס וטישרט הם השילוב המנצח. אבל אם יש מלבוש שבאמת מרגש אותה? אלו מדי הפרמדיקית, בדגש על הפסים הכתומים שעל החולצה, אותם הרוויחה בעבודה קשה ובהקרבה מעוררת השראה. "מבחינתי לישון עם החולצה הזו, ללבוש רק אותה. בסוף, אני חושבת שהכי אופנתי מבחינתי זה לנסות לעשות משהו טוב אחד בכל יום".

שירז טל: "אין לי ראש לזה, אין לי זמן לזה, אז אני בג'ינס. הנוחות הכי חשובה מבחינתי. לבוש פרובוקטיבי זה לא בשבילי, אני די חסודה למען האמת. אני גם לא בעניין של טרנדים, זה הקיף אותי מגיל כל כך צעיר שזה כבר לא מלהיב אותי, לנסות להיות המגניבה. טרנד בעיניי הוא הפלופ של העולם, כלומר מדוע שמישהי בכלל תרצה לעשות מה שכולם עושים? אני אומרת, own yourself, תמצאי את הסטייל הייחודי שלך. זה מזכיר לי ספר ילדים מקסים בשם 'צמריקו', המספר על הכבש שלא הלך אחרי העדר, אלא הוא היה כל כך מיוחד ושונה שכולם הלכו אחריו".

שבוע האופנה התל-אביבי שנחתם לפני שבועיים היה מכונן בעבור קרוגליאק לא רק מהסיבה שהיא חזרה אל המסלול, אלא גם ובעיקר כי בתה, יהלי קרוגליאק, צעדה עמה על המסלול של מינקובסקי. "היה לי היי ממנה ונורא נהנינו יחד מאחורי הקלעים". בנוסף, יהלי צעדה גם לויקטור (ויוי) בלאיש, קיאן פרנקפורט ואלון ליבנה - שם נראתה חלומית ומרהיבה. "הציעו לה עוד תצוגות, אבל היא בחרה למנן". לשאלתי אם זה היה מהלך מתוכנן שבתה תמשיך את דרכה, קרוגליאק משיבה: "אני ממש לא חושבת שיהלי ממשיכה אותי, אם כבר היא משאירה לי אבק. היא תמיד רצתה ואני כל הזמן קצת עצרתי בעדה. פה ושם היא הגיחה לעבודות דוגמנות כילדה ולקחתי אותה בכיף, היא נהנתה. כשהיא בגרה, הבנתי שזה לא באמת יעזור לי לנסות לעצור בעדה. הרי בכל מקרה היא תעשה מה שבוער בה. ואם כבר, העדפתי שהיא תעשה את זה באופן מוגן וכשאני מעורבת.

גם טליה צוקרמן, בתם של ברקו וצוקרמן, עושה את דריסת הרגל בעולם האופנה. בקיץ האחרון התפרסמו צילומי מחווה שעשתה לאימה, כששחזרה את אחד משער "ווג" הצרפתי האייקוניים שעשתה בשלהי האייטיז. "זה היה רעיון שלה", ברקו מבהירה וממשיכה: "אני יוצאת מנקודת הנחה שאדם בוחר לעצמו מה לעשות עם חייו, כי הוא פועל מהבטן ויודע אם משהו מתאים לו ואם יוכל לעמוד בזה, להצליח. הכי טבעי שאנחנו כהורים נשאף לגונן על הילדים שלנו ולחסוך מהם חוויות שאנחנו אולי עברנו, אבל אני חושבת שבסוף צריך גם לדעת לסמוך עליהם. לא צריך, אלא זו חובה שלנו. ואפרופו טעויות, מה אני לא עשיתי? מיליון טעויות. להגיד לך שהייתי משנה משהו? לא. הטעויות שלי עיצבו אותי".

אמנם את חלומה קרוגליאק לא תכננה לחשוף כאן ועכשיו, אך לבסוף החליטה שכן: "אני חושבת שהחלום הזה יתממש, צריך להתחיל לדבר עליו; אני חולמת להקים מותג קוסמטיקה טבעית. אני חושבת שכל תעשיית הקוסמטיקה תעבור שינוי לכיוון הזה, כך אני צופה. בסופו של דבר יבינו כי הנכון הוא למרוח על הפנים את מה שאת יכולה לאכול". וזו איננה גחמה רגעית או של השנים האחרונות, מתברר כי מגיל 14 קרוגליאק משתמשת בשמנים שרקחו עבורה ולימים, היא רוקחת לעצמה. "בשנה האחרונה התחלתי להשתמש בדברים יותר טבעיים שאני רוקחת לי. אני קונה שמן קיק, רוז היפ, לבונה, וויטמין איי, לפעמים לבנדר, לפעמים לימון - כל פעם מה שמתאים. אני עושה את המחקר שלי וממש מעמיקה בדבר. בנוסף, אני מתמידה שנים בפייס יוגה".

באשר לברקו, שאלת ה-"יש לך חלום במגירה?" הביאה אותה להיזכר בהרצאה בה נכחה - של יערה קידר, חוקרת ואוצרת האופנה, על מלכת הפופ מדונה. "כשכולם אמרו לה (למדונה) שהיא לא יכולה, זה נתן לה כוח לעשות יותר וזה משפט שכדאי מאוד לאמץ. הרעשים החיצוניים לא היו נכנסים לך לפילטר אם לא היו לך את הרעשים הפנימיים הללו מלכתחילה. וזה הגורם הכי מעכב שלנו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שחלומות תפקידם להתגשם. ובדרך לשם, אפשר להיות קצת עם חמלה כלפי עצמנו. אי אפשר רק לשפוך ולשפוך אהבה החוצה, צריך גם לתת קצת אהבה לעצמך, אחרת הכלי הזה (שהוא את) בסוף מתרוקן".

שירז טל: "אם יש משהו שאני לא סובלת, זה הגדרות. הגדרות מקבעות, ממסגרות, סוגרות. אני בודהיסטית בנשמה (גם למדתי בודהיזם)". כשאנחנו מגיעות לשוחח על ענייני מנופאוזה ושאר ירקות, היא מתעקשת - בואכה אוסרת - שנמסגר זאת תחת הטייטל "גיל הבלות". "אני מסרבת וסולדת מהביטוי הזה כי נהפוך הוא, לצד העובדה שזה גיל שבו ברמה הפיזיולוגית המערכות מצ'טקמקות, יש גם הרבה תובנות, הרבה חמלה, המון רוך. לכן המילה "בלות" לא מקובלת עליי. בראש ובראשונה צריך להבין שיש פה אירוע, וכן זה אירוע לא פשוט, דברים קורים. שנית, להחליט שמחבקות אותו, את האירוע, משמע להיות בחמלה. בשלב הבא להתחיל לשאול שאלות, לחקור קצת, להיות פרו-אקטיביות ובעיקר, לתכנן 'מה אני עושה עם הסיטואציה?'. אז יש נשים שיפנו לפטריות, אחרות יעדיפו טיפול הורמונלי, ויש שבכלל יתמקדו בספורט, מדיטציות או הליכות בים. כל אחת מוצאת את הדרך הטיפולית שלה. העיקר לא לחכות שזה יעבור, אלא לקחת בעלות על האירוע", מסיימת.

"אני חושבת שעשייה למען משהו, או מישהו, זה הדבר הכי אגואיסטי שאפשר לעשות", מוסיפה ברקו. "ההרגשה שמקבלים אחרי זה לא ניתנת לתיאור, לא במילים ולא במספרים. אי אפשר להסביר את הכיף וההנאה מזה, כשהנשמה מתרחבת. נתינה זה הדבר הכי טוב שבן אדם יכול לעשות לעצמו. כשאתה נותן, אתה באמת מקבל בחזרה. זה ממלא לנו את הנשמה. ובפן של העבודה על העצמי; יש תרגיל שהייתי עושה עם המטופלים שלי, מבקשת מהם בכל יום לכתוב/להוקיר תודה על 5 דברים שקרו. גם בבוקר וגם לפני השינה. שהרי לבסוף, התודעה הזו מחלחלת ואת לומדת ומבינה כמה יש לך. זה כמו שריר שצריך לאמן. כשמסתכלים על היש, היש גדל".

איבונה קרוגליאק סוגרת מהזווית שלה: "גיליתי את עולם המדיטציה, אני עושה כל בוקר שעת מדיטציה וזה שינה לי את החיים. גם התחלתי לתרגל יותר גראונדינג (התקרקעות), ללבוש בגדים מכותנה (ולא פוליאסטר), הפסקתי להשתמש בקרם הגנה. בגדול, לתעדף את הטבעיות. אבל את יודעת, אני לא פנאטית וזה לא שזרקתי את כל הבגדים שהם לא מבדים טבעיים. אם את רוצה לשנות משהו במציאות שלך? את צריכה ליצור אותה. את רוצה להיות אישה יותר אנרגטית? את צריכה להתחיל לפעול".