מעצבת האופנה אוריה עזרן חזרה מפריז, ושיתפה בעמוד האינסטגרם שלה על חוויה עוצמתית שהיתה לה במפגש מקרי, כשנקלעה לתוך הפגנה. "טוב חיכיתי לארץ כדי להעלות את זה, כי בואו, בכל זאת פריז עיר מעורבת בלשון המעטה", כתבה עזרן. " מפה לשם, באמצע היום צילום בפריז (אני עם ז'קט מנומר ארוך), אנחנו רואים הפגנה ענקית מתקרבת לעברנו. ישר השתתקנו. ואז הם ממשיכים להתקרב, ואנחנו רואים דגלים של ישראל והדגל של איראן לפני המהפכה. חזר לנו האוויר".
"ואז עוצרת אותי מישהי מבוגרת שכנראה ברחה מאיראן", המשיכה את הסיפור, "ומספרת לי שהז'קט שאני לובשת מזכיר לה את המלכה האיראנית פארה פהלווי שהוברחה משם לפני המהפכה. נכנסתי מהר לצ'אט ג'יפיטי, קיבלתי צמרמורת. קודם כל שיכול להיות שאני כרגע בפריז בהפגנה ברגע היסטורי שמשנה את העולם למקום טוב יותר, וכמה שאופנה היא ארכיון חי".
"הלוואי שזה פוסט שלפני רגע היסטורי של נשים שלובשות חופש אחרי שנים של כאב שהוסתר מתחת לבגדים", סיכמה את הטקסט היפה.
פארה (דיבה) פהלווי, אשתו השלישית של השאה האחרון של איראן המלוכנית, הייתה איראנית גאה שהשתמשה באופנה ככוח. היא הפכה בשנות השבעים לסמל של מודרנה, והציגה אסתטיקה עמוקה עם מורשת מפוארת של אימפריה בת אלפי שנים. פארה לבשה שאנל ואיב סן לורן, אבל שילבה בהם סמלים מזרחיים ששיקפו את זהותה הפרסית. היא הפכה את הדימוי שלה לכלי מדיני - גשר בין איראן למערב.
גם בתוך עמה השפיעה הקיסרית על סגנון האופנה שנראתה ברחוב. נשים רבות באיראן החלו לאמץ את הסגנון הזה - נשים עירוניות ומשכילות, שביקשו לבטא את עצמן דרך בדים, צבעים וסילואטות. עדויות מצולמות מהתקופה ההיא חושפות סגנון מתוחכם ששלט ברחובות הראשיים של טהרן, במסיבות הנוצצות, במודעות בעיתונים או בחברת התעופה הלאומית.