רגע לפני שהוא מתמסר למופע החדש והכה מצופה שלו, אשר יוזנק בעוד חודשיים בהוד, פעלולים והדר, שעטנז מוסיקלי ותחתונים מעוטרים ("אני פשוט נורא נורא טוטאלי") - החלטנו להפנות את הזרקור אל עבר אלמנט נוסף שלאחרונה שמנו לב להתחממות, לטובה ולהשראה, בגזרתו: הסטייל הייחודי של אביהו פנחסוב.
"קאקאמאייקה" הוא פנטזיה בימתית חדשה הנשענת על המוזיקה של פנחסוב ושיתופי פעולה שרקם בבלקן וגיאורגיה עם מוזיקאים, רקדנים, אנשי במה ואמני תנועה - מבלט גיאורגי משולח רסן, דרך אקרובטיקה אווירית ועד אמני אור. או במילים אחרות; קרנבל על טהרת הפיוז'ן, כמנהגו בקודש של האמן בכל אשר הוא עושה ונוגע. ובדיוק כפי שהמופע צפוי להיות סופר אקלקטי ואקסטרווגנטי - כך מתאפיין גם סגנון הלבוש של פנחסוב, שלאחרונה מרגיש שהתהדק והתדייק לו.
אלא שבניגוד לשם שנבחר למופע (ביטוי סלנגי המיתרגם למשהו בעולמות ה-"חסר ערך", "חסר תוכן" או "שטויות"), פנחסוב הוא הכל חוץ מקאקאמאייקה. כבר לפני עשור, כשהוציא את אלבומו הראשון בחסות ההרכב "מועדון הקצב של אביהו פנחסוב", היה ברור שהמדובר בכוח מוסיקלי-בימתי שיש להתחשב בו - ולא שהשאיר לנו הרבה ברירות כן? על אפם וחמתם של אלה שלכאורה, או בהתחלה, 'לא התחברו'. בין אם זה עם "ימים יפים" שהיה שיר הנושא בעונה הראשונה של הסדרה "תאג"ד", הביצוע של ההרכב ב-2019 בעונה השביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", או שיר האליפות "את מצילה אותי" של מכבי חיפה ב-2021; קשה למצוא מישהי או מישהו שלא נשבה בכישרון ו/או בקסם הלא מפולטר, לרוב מוגזם ובועט, לפרקים מסתורי משהו ותמיד אובר דה טופ, של פנחסוב.
קאט ל... מלחמת חרבות ברזל, שבשיאה ההרכב הופיע בפני חיילים ובתוך כך הספיקו לגרור קצת סערות והרבה כותרות (דש ל-D9 הצה"לי שזכה לארח את פנחסוב על תחתוניו). ברם, כשכבר חשבנו ששמענו וראינו ממנו הכל, שוב טוויסט בעלילה. כי בואו, מי בכלל דמיין שהוא גם יתגלה כשחקן כזה טוב. באחרונה כיכב בסדרה "מקום שמח" של כאן 11, שסיימה עונה ראשונה מושלמת עם צוות שחקנים של הביוקר. בראשם נועה קולר כמובן, ככותבת ושחקנית ראשית, אך דווקא פנחסוב התגלה כהפתעת השנה משסיפק לנו גיבור רומנטי-מלנכולי מכונן בהתהוות, שכל סצנה איתו הייתה עונג צרוף.
בימים האחרונים הזמר והפרפורמר שב להשתלט לנו על המסך הקטן, רוצה לומר "לגנוב ת'הצגה". הפעם, בתור החשוד המיידי בדרמת המתח "רצח בים המלח" בקשת 12. אז שחקן אמיתי ומחונן? - צ'ק. אבל האם שמתן לב שהוא גם אייקון אופנה לא קטן?! הרדאר האופנתי-בוחן שלי התביית לאחרונה על מערכות הלבוש המטמטמות בסגנון המערב-הגיאורגי-הפרוע שהחלו למלא לי את הפיד. הרגשתי שיש מאחורי זה הרבה יותר מרק מספר לוקים שנוצרו בעבור מופע חדש. אז יצאתי לברר, ואיך לומר (להתרברב)? צדקתי. בגדים הם עוד דרך ביטוי אמנותית משמעותית עבורו.
"כן השעטנז שלי מבחינה מוזיקלית זה באמת גם זה", פנחסוב משיב לשאלה אם מה שמניע אותו, בין היתר, זה חיבורים בין קצוות, ואז ממשיך: "זה באמת מזרח תיכון עם מוזיקה מערבית. מרוקנרול, פאנק ודיסקו, עד מוזיקה גיאורגית ובלקנית - מין שעטנז שמגיע גם מהכור היתוך שלי, מה-DNA שלי. זאת אומרת, אני יווני-תורכי-בולגרי, וגם הונגרי ואוסטרי. מאבא שלי קיבלתי יותר את האהבה למוזיקה, לבלוז, רוקנרול ופאנק, דוד שלי היה מתופף ג'אז... אז קיבלתי כזה מכל העולמות.
גם המוזיקה שלי ככה כמו הבלילה הזאת, וגם הסטייל שלי אני חושב. אבל זה לא משהו שקרה במודע, אלא נרקם בצורה נורא אורגנית. זאת אומרת, האהבה שלי מצד אחד למערבונים, ל"אמריקנה" ולפיפטיז ומצד שני, כל הילדות שלי בכפר שלם ובשכונת התקווה, כאילו הבנתי את זה עם הזמן. נגיד היינו אוכלים ב"עזרא ובניו" וב"בוסי" אבל חולמים על אמריקה. מין קאובויז כאלה. אני מרגיש שאבא שלי היה מעין קאובוי מקומי, והיו הרבה כאלה בסבנטיז ובאייטיז בישראל. עם החולצות ג'ינס ואני זוכר שהייתה לו קאדילק שחורה פתוחה איתה היה לוקח אותי לגן. לימים, ממש עכשיו לא מזמן, קניתי מרצדס וינטג' קבריולט שנת 73. גם רומנו מאוד ייצג לי את הדבר הזה. הוא הכי הסמל של הרוקנרול על הבוזוקי. הוא הראשון שרציתי להביא להרכב שמייצג את הסאונד ואת כל הכור היתוך הזה, כמו אבא שלי. אז ברור, להתלבש זה עוד דרך שבא אני מתבטא. זה בלתי נפרד. הויז'ואל שלי, השואו שלי - אני מוכר חוויה ומוזיקה זה חלק מהעניין. כשאני עולה לבמה אני רוצה לייצר חלום, לייצר פנטזיה. זה חוויה שצריכה לגעת בכל החושים. זאת אומרת לראות, לנשום, להרגיש, לחוש את זה, לטעום את זה ולהגיע לעולם אחר.
אני לא מתלבש ככה רק לבמה, אני כל הזמן עם הכובע, עם המגפיים, עם האופנוע והאוטו. אני חייב את החלום הזה, אחרת אני משתעמם, אני דועך. אחרת אתה לא יכול לשרוד את החיים האלה, תביני, החיים האלה קשים". מבינה. מאוד מבינה. "ואם אני עושה משהו, אני עושה אותו עד הסוף כי אני טוטאלי, אבל זה לא עושה את זה יותר חשוף מדברים אחרים".
אפרופו חשוף וכיוב' - רק אל תשאלו אותו אם הרגיש כך ב"מקום שמח" (כפי שאני שאלתי, אופסי) משלקחו לו את הדרך בה הוא אוהב להתלבש ולבטא את עצמו. שהרי רק הרגע, פה למעלה, הכריז בפני "אני חייב את החלום הזה". אז לא. פנחסוב מרגיש שכל הזמן מחפשים איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר, ויש לו בעיה עם הדבר שכן, להרגשתו, זה קצת מצמצם אותו. בהיותו אמן טוטאלי, הבחירות שלו והאופן שבו הוא מתנהל לא תמיד מודעות, כך הסביר. מה שחשבתי (או חשבתם) שלבטח מרגיש לו חשוף, זה ככל הנראה ההפך הגמור ממה שבפועל קרה או הפעיל אותו.
ובחזרה לאופנה. הווסטרן סטייל תמיד היה שם, במלבושיו, רק שבכל פעם פנחסוב "נוגע בזה ממקום אחר". בין אם זה חולצות הסרף מהפיפטיז (בהשראת הז'אנר המוזיקלי "surf rock"), או לרפרר לסגנון של ענקים כדוגמת אלביס פרסלי וג'יימס בראון, שראינו אותו עושה ולובש לא אחת. בד בבד, הוא גם מתרגם ויזואלית את ההשפעות עליהן גדל - מצלילי הכרם, דרך המוזיקה היוונית (ונגאליס, דאלארס, דמיס רוסוס), הבלקנית והצוענית. קלירלי הוא אוהב "לשחק", להחליף ולגוון, אך העולמות הם אותם עולמות של השפעה והשראה.
אבל רגע, זה ממש לא נגמר כאן - הרבה מהפריטים מהמלתחה שלו הוא יוצר בעצמו. בעזרת "צוות מדהים" שעובד לצידו - חברו, אדוארד אל קמינו ומעצבת האופנה, מורין וולף - החבו המוכשרת הזו הופכת את הגחמות העיצוביות והסקיצות של פנחסוב מרעיונות למציאות; כל הג'קטים והחליפות שאנחנו רואים, כולל מעילי העור עם הפרנזים בשחור או בלבן (אובססד!) ועוד פריטים ש"קשה להשיג" לדבריו. מעבר לזה, הוא קונה המון בשווקים ובחו"ל, בדגש על פריטי וינטג' ייחודיים או סתם דברים שתופסים לו את העין. אז אנחנו פה נמתין (ונקווה) שבעתיד הנראה לעין פנחסוב יחבור אל מעצב או מותג אופנה בכדי לרקוח קולקציית קפסולה אייקונית עבור גברברי ישראל. הוא, אגב, בהחלט חושב על כך והיה רוצה בזה מאוד, זה "רק" תלוי בלו"ז האולטרה עמוס שלו שאם וכאשר יאפשר זאת.
מה עוד שווה שתשימו לב אליו אם תגיעו לחזות בו נותן את כל כולו ב"קאקאמאייקה"? הוויזואליה והתלבושות המטריפות בואכה מטורפות של כלל המשתתפים (מהכוכב הראשי שלנו, האקרובטים וכל הרקדנים) עוצבו במיוחד למופע. מדים צבאיים מוגזמים ומעוטרים צפויים לככב שוב על הבמה. פנחסוב יחליף המון לוקים - חלקם און סטייג', הו יס. ותחתונים יהיו גם יהיו. אבל לא רגילים כאלה, אה? אלא תחתונים בתפירה אישית, עם נצנצים וכל השבאנג.