לאחרונה אלוהי האלגוריתם ושות' עושים עמי חסד. לא משנה כמה אקלקטית אנוכי, שלא לומר בלתי יציבה בעליל, בכל הנוגע לקטגוריות ולתחומים שמעניינים בואכה מעסיקים אותי, האינסטגרם מצליח לעמוד בקצב! שאפו. משכך, לפני כחודש הפיד הציג בפני, הקפץ וחזור, רילים של עלמה ישראלית צעירה עם סטייל היסטרי, די שונה בנוף המקומי ו-מסתורית. שיטוט מהיר דרומה בעמוד שלה הנכיח לי כי, פיסות התוכן שקפצו לי אינן מקריות - היא אכן ובאופן גורף מסתירה את פניה ואת זהותה.
מוזמנות להכיר: שם במה - Simple as that, שם פרטי - ניצן ("כי בנות כבר גילו ויודעות"), יוצרת תוכן אופנה בת 27. על אף שאלה כל הפרטים שהיא מוכנה לחשוף (לפחות כרגע), קיימתי עימה שיחה טלפונית צפופה. וכמובן שהתחלנו מהשאלה הבוערת מכל.
מדוע בעצם את לא חושפת את פנייך? את זהותך האמיתית?
"פתחתי את העמוד לפני משהו כמו שנה וחצי. סיימתי לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה והייתי צעד וחצי מתואר שני, מצד שני כל חיי ממש בוערת בי האהבה לאופנה. אני חיה את זה. אז פשוט השתעשעתי עם חברה ברעיון ואמרנו, אולי אפתח אינסטגרם (את העמוד שהיה לי בעבר מזמן סגרתי). חשבתי לעצמי, אפילו אם אמצא עוד איזה 5 חובבות אופנה שאוכל לתקשר איתן, זה יהיה לי מגניב. כך היה, פתחתי את העמוד מאפס ומההתחלה הרעיון היה לא לקרוא לו על שמי. משום שלא חיפשתי לפתוח אינסטגרם שהוא שלי, חיפשתי להתעסק באופנה. זו באמת מי שאני. אני בן אדם כזה שלא מחפש את העין הציבורית.. אני אפילו קצת ביישנית. מהצד השני, לא רציתי משהו שהוא מנותק לחלוטין מעצמי, כלומר להיות רק עמוד שנותן המלצות לרכישות וכזה, שלא מביאות את עצמן. יש כל כך הרבה בנות עם סטייל מטורף וזה כיף, אבל אף אחת שמראה איך לעשות את זה ובצורה שמספיק מנותקת מהפרסונה. היה לי קשה עם זה".
למעשה, שמת את עצמך בפרונט אבל בתנאים המגבילים שלך.
"כן, בול. זה בדיוק זה. כי בסוף אלה הבחירות שלי, הסטייל שלי, וזה הגוף שלי".
ואת גם מדברת למצלמה בסרטונים שלך, שזה מענין כי גם זה סוג של חשיפה - שהיא כן נוחה לך?
"נכון, אבל זה לקח זמן. בתחילת הדרך לא דיברתי".
די במהרה ניצן עברה מ"להשתעשע" עם פתיחת עמוד אינסטגרם, לכך שבחצי שנה האחרונה היא עוסקת בזה פול טיים, מוזמנת לאירועי יח"צ ומחוזרת על ידי מותגים. בתוך כך, את 23K עוקביה היא משתפת תדיר בטיפים והשראות לבניית או הרחבת המלתחה, חושפת בפניהן מותגי פרימיום נישתיים מהעולם, ומייעצת כיצד להכניס צבע ועניין לארון. "אני לא יכולה להעיד על עצמי שאני מנגישה, כי בסוף אני מעלה מותגי פרימיום, אלא אני פשוט מביאה משהו אחר, שאפשר לקחת ממנו המון השראה גם אם לא תרכשי את מה שאני מעלה. אני בהחלט משתדלת להציג גם וגם, זה ערך שמוביל אותי, מכאן למשל הגיעה ההחלטה לעבוד עם פרפואה. זה מותג מאוד קולי, מיוחד, כיפי ולגמרי נגיש".
אנקדוטה חביבה; לפני כעשור ודי בראשית דרכי באינסטגרם, כאשר כלל "הפעילות" שלי התרכזה במעקב אחר חשבונות אופנה מחוץ לארץ - נתקלתי בעמוד שנקרא "Up Close and Stylish" ונשבתי. מבלי לחשוף את פניה (מאז ועד היום), ולא משנה כמה ספקולציות, אייטמים או תחקירים נעשו ופורסמו אודותיה, הפרסונה הבלונדינית המסתורית הזו (אירופאית כנראה) הציגה בגאון לייף סטייל ראוותני פלוס, על טהרת מותגי על בלבד ולוגומניה למכביר. לא היה שם איזה סגנון אישי מרתק על אמת, אבל היה זה הו כה מסקרן לעקוב אחריה. על כך לבטח יעידו גם 1.5 מיליון עוקביה.
כבר עשו את זה קודם, אבל לא בישראל
אשתקד, סוכנות השיווק המשפיעה "Amra & Elma" (נוסדה על ידי 2 משפיעניות-על עם למעלה מ-2 מיליון עוקבים בערוצי המדיה החברתית שלהן, שבין לקוחותיהן נמנים מותגים מהמפורסמים בעולם, מנסטלה, בולגרי, נט-א-פורטה ועד נטפליקס ודיסני), הכריזה כי: "השנה היא 2025 ומשפיענים מרוויחים כסף בלי אפילו להראות את פניהם". הרשימה, אותה איגדו ופרסמו, הדגימה תופעה בה המדיה החברתית בימים אלה עוסקת "יותר בקשרים מאשר סתם בפנים יפות", כך לדבריהן. "חלק מהשמות הגדולים ביותר בשוק עושים כסף עם תוכן שקשור מעט מאוד למראה שלהם. במקום זאת, הם הפכו את הכישורים, היצירתיות ואפילו האנונימיות שלהם למכונות כסף. והכל תוך שמירה על חייהם האישיים (ופניהם) יחסית פרטיים". אמנם הרשימה של אמרה&אלמה כוללת רובה ככולה יוצרים בתחום המוזיקה והגיימינג, אך התופעה אינה זרה גם לקטגוריית האופנה.
למשל, לאחרונה מגזין GRAZIA האיץ בנו כי אנחנו "חייבים" לעקוב אחרי יוצרות תוכן "חסרות-פנים" ממדינות המפרץ הערביות "בהקדם האפשרי". האייטם פרט אודות 7 חשבונות אינסטגרם אשר "עושים גלים בזירת האופנה" בחסות התנהגותן המסתורית ("זה חלק מהקסם"), כאשר חוש האופנה שלהן - הצנועה אך אולטרה יוקרתית - מקבל את מרכז הבמה. אז אולי ניצן לא "עשתה את זה קודם" ברמה הגלובלית, אבל בהחלט ברמה המקומית. והיא נושאת בשורה.
"אני סופר פרפקציוניסטית. ברגע שאני לוקחת על עצמי משהו, אני עושה אותו ביג-טיים. כך היה גם כשהיו לי רק מאה עוקבות - הייתי בטירוף על יצירת התוכן גם כשבקושי ראו אותו, כי כל כך נהניתי לתת לזה ביטוי. גם הסטייל שלי מאוד נפתח בשנה האחרונה. חברה אמרה לי שממש השתנתי, אבל זה לא שהשתנתי, פשוט הורדתי מעצמי כל כך הרבה קליפות. כן, זו מי שאני באמת. אני יוצרת מהבטן שלי, זה לא משהו שאני עושה באופן רציונלי וכשאני לא בטוב, זה לגמרי תופס אותי כי קשה לי לצלם, קשה לי לחשוב. בנוסף, הרגיש לי קצת שאם למישהי יש סטייל הורס, מעמד חברתי מסוים, אמצעים ואורח חיים בהתאמה, אז זה שמור רק לה. כלומר רק למי שחיה באורח חיים מסוים (כל הזמן יוצאת, כל הזמן בחופשות), ורציתי לנתק את זה. אני גם הולכת ככה לסופר או יוצאת לטיול עם הכלבה שלי, עם איזה בגדים שבא לי".
מה קורה כשהעבודה פוגשת (בך) במציאות? למשל כשאת באירוע השקה, וכולן עם טלפונים שלופים מן הסתם כדרישת המקצוע?
"זו הייתה החלטה שנורא הלחיצה אותי בהתחלה, כשמותגים התחילו להזמין אותי להשקות. אני זוכרת ש"היציאה שלי מהארון" מבחינתי הייתה כשאלעד הופמן הזמין אותי לאירוע וינטג' שלו - בפעם הראשונה שהגעתי בתור סימפל-אז-דאט, לא באתי בתור ניצן. מותגים שאני עובדת איתם מבינים שאיכשהו צריך למצוא דרך לכסות את פני, או לצלם רק את הלוק. גם בנות מאוד מכבדות את זה ולא שולפות מולי מצלמה למשל. אני לומדת שהדבר הזה שיצרתי באינסטגרם אני לא צריכה לגונן עליו, זה מצליח להתקיים גם בפורמט של האופליין. הרי בנות אפילו מזהות אותי ברחוב לפי הסטייל שלי, זה קטע. כן, אני עושה עם עצמי הכנה כשאני יוצאת אל העיר, אבל לא ממקום שאני לא חברותית כי להפך, אני מתה על אנשים ואני חושבת שרואים את זה גם בעמוד שלי. אני מגיבה לכל תגובה שאני מקבלת מדיי וואן ומייעצת. אני לא מחפשת ליצור דיסטנס".
אבל את כן חושבת על היום שבו תחשפי את פנייך וזהותך?
"כל עוד ארגיש שזה משרת את המטרה שלי ואת העמוד, אני מתכוונת להשאיר את זה כמו שזה".
אז את משפיענית או יוצרת תוכן?
"קשה לי עם הטייטל 'משפיענית', כלומר עם מה שעשו מזה. כי בהגדרה זו מישהי שמשפיעה וזה מדהים, אבל היום הגבול בין משפיענית למוכרנית מאוד הטשטש. זה בסדר גמור, אין לי שום בעיה עם זה, פשוט אני לא רוצה להיות מוכרנית. אני לא במשבצת הזו ובכלל, אני מעוניינת לערער על איך דברים "צריכים להיות" כשאת יוצרת תוכן ברשת. למשל אני לא מעלה יותר מדי משגרת מהיומיום שלי... מה אני שותה בבוקר, איך אני מכינה מאצ'ה או שהלכתי לשיעור פילאטיס. אני מתמקדת בלתת ערך. וזה דווקא נותן לי שקט ומטרה ברורה, כי לא רציתי רק לספר את עצמי לדעת (כמו שהרבה עושות). אם אני כבר כן מעלה הצצה מדייט עם חברים למשל, אני בוחנת את זה כי מעניין אותי לראות מה זה ייצר. וזה לא מייצר כלום. פשוט התרגלנו לקבל חשיפה של החיים האישיים ברשתות, אבל לטעמי אין בזה באמת הרבה ערך. אני לא מחפשת להיות מישהי שיש לה 100 אלף עוקבים, אני אוהבת את הקהילה הקטנה והמטורפת הזו שנוצרה. של חובבות אופנה שמרגישות שהן יכולות לדבר איתי, לכתוב לי, ויודעות שאגיב לכל אחת ואחת מהן. תכננתי הרי להיות פסיכולוגית, קשרים אינטימיים וקטנים זה כל כך אני".
איך את מגדירה את הסטייל שלך?
"אסתטיקה נקייה".
וואלה...
"כן, ככה אני מגדירה את זה, כי זה נקי ומסודר לי בעין. נכון אני מאוד אוהבת לשחק עם גזרות מטורפות, עם צבעים ושילובים, אבל בראש שלי אני כל הזמן מחפשת לייצר דיוק אסתטי שבסוף ירגיש יחסית נקי, שתהיה איזושהי קוהרנטיות בחיבורים".
מטרה גדולה יותר או עסקית, יש לך?
"לאחרונה, אני ובן זוגי, שמאוד מאוד עוזר לי (הוא הסוכן שלי), התחלנו להתגבש על הרעיון של קנייינות - אולי נצליח להביא לארץ את המותגים שאני מעלה, את הבחירות שלי. אני מזהה ביקוש לדבר ועד כמה בנות היו רוצות את זה, שיוכלו למדוד ולהרגיש את הפריטים. גם בא לי להיות אדון לעצמי, מבלי שאף אחד אחר יכתיב לי. זה קצת החלום".