כבר בשנת 2011 הוא סומן על ידי מגזין WWD במדור "Paris Ones To Watch" (בתרגום חופשי, "פריזאים ששווה לעקוב אחריהם") כאחד מהשמות העולים והמסקרנים שמשכו את מירב תשומת הלב בשבוע האופנה בפריז, ולא בכדי. קוראדו דה ביאסה (Corrado de Biase), שהיה אז הילד האיטלקי החדש והנועז ב'שכונה', בדיוק הציג בעיר האורות קולקציה מוכנה ללבישה הנושאת שמו. דה ביאסה, שנולד בעיירה מולפטה בדרום איטליה ולמד אופנה ברומא, כמובן לא היה טירון; שנה לפני (ב-2010) הוא כבר הרשים עם קולקציית קוטור בחסות אלטה רומא. קורות חייו, עמוסים בעיצוב אביזרים לבתי ומעצבי אופנה מובילים ובכללם רושס, קארל לגרפלד המנוח וג'ון גליאנו.
אלא שאז, בשנת 2016 לערך, הוא מחליט לעשות מעשה. דה ביאסה מוותר על התהילה שנלווית לטייטל 'המעצב הראשי' שמככב בפרונט (לפחות כך אנחנו מפרשות את המהלך) ומעדיף להתמקם לו בנוחות של מאחורי הקלעים. ואם לא די בכך, אז גם מחליט להפנות את כל כשרונו, חזונו ומרצו אל עבר קטגוריית ההנעלה - החלטה אמיצה ונטולת אגו שבטווח הארוך השתלמה לו ביג טיים. לצידו של אנתוני וקארלו, המעצב הקריאטיבי של סן לורן, דה ביאסה מעצב נעליים נהדרות במסגרת תפקידו כמנהל עיצוב נעלי הנשים והגברים של הבית. הוא, ולא אחר, אחראי ליצירת הסילואטה הצורנית הארוכה, נקייה ומוארכת, או במילים אחרות: צללית חדה כתער - סגנון שהפך לסימן ההיכר של בית האופנה הפריזאי בשנים האחרונות. בתוך כך, לעיתים קרובות דה ביאסה מתאר את תפקידו כ"דובדבן שבקצפת" אשר מעצים ומשלים את המראה הכללי של הקולקציה, של תצוגת המסלול.
בעשור האחרון הדגמים שלו הפכו ויראליים, ברשתות החברתיות ועל שטיחים אדומים כאחד, משהופיעו על רגליהן של מפורסמות רבות - מדמי לובאטו, ברוקס נאדר, טייאנה טיילור ועד רוזה כוכבת להקת "בלאקפינק". אבל מה (יותר נכון, מי) שבאמת הקפיץ את שמו של דה ביאסה לתודעה ולתהילה היו שתי אייליסטריות ספציפיות: זואי סלדנה, שנצפתה בנעלי הסלינג בק המחודדות בעיצובו, בדגש על דגם P.A.R.I.S. הסליקי-מינימליסטי בגימור פאטנט מבריק עם עקב דקיק (2000 יורו באתר המותג הרשמי). דגם אותו נעלה במספר אירועים, ביניהם מסיבת ה- Vanity Fair של אוסקר 2026.
השנייה היא האיט גירל האולטימטיבית ויקירת המערכת, היילי ביבר. בין אם היא פוקדת את הפרונט רואו של שבועות האופנה, משיקה מוצרים של מותג הביוטי שלה rhode או מככבת בכבודה ובעצמה בקמפיין הקיץ הנוכחי של YSL, תחת הכותרת "Tangerine Temptation" - כשהביברית מתהלכת, שלא לומר מדלגת, על העקבים האימתניים בעיצובו של דה ביאסה (בכל זאת, המדובר בגובה 11 ס"מ במינימום) היא תמיד עושה את זה הכי אלגנטי-נונשלטי וסקסי בעליל. אז מה פלא שכולנו מתאבססות?!
בריאיון למגזין Crfashion Book מוקדם יותר החודש, משנשאל מה גרם לו לעסוק ספציפית בעיצוב נעליים, דה ביאסה השיב שהסיבה נטועה בהיותו אדם מאוד מדויק ואובססיבי. "נעליים צריכות סוג של איפוק וטכניקות שבדרך כלל לא מוצאים בתחומים אחרים של אופנה", הוא הסביר. "אתה באמת צריך לרכז את כל האנרגיה והיצירתיות שלך באובייקט קטן ובפרטים שלו, תהליך שאני מוצא מאתגר ומרגש. נעליים זה כמו פסלים קטנים, יצירות אמנות - שיאו המיניאטורי של כל הרגשות שיש לך בראש". בד בבד הדגיש כי הוא לא יוצר מתוך השראה וינטג'ית או רפרור לאנשים/לעיצובים אחרים. אם כי הארכיונים של איב סן לורן כן מהווים עבורו מקור השראה. "אבל לא הנעליים כשלעצמן, אלא האופן שבו מר סן לורן הסתכל על צבעים, אמנות, פרופורציות ורהיטים", הוא חידד בריאיון.
עוד שיתף כי, לאחרונה קיבל השראה עמוקה "מהטבע - גנים ופרחים - כי אני מוצא בהם סוג של יופי בלתי מתפשר, כוח הפתעה שאנחנו באמת מתגעגעים אליו היום באופנה". יעלה ויבוא דגם Amalia 110 - נעלי סלינג בק מקרפ סאטן עליהן מככבת אפליקציית ורדים בצבע קונטרסטי, שהיא ספק עתידנית ספק קיפול אוריגמי, המעטרת את קצה החרטום האולטרה-מחודד של כל נעל.
משנשאל אילו מנעלי סן לורן שעיצב אהובות עליו באופן אישי, דה ביאסה השיב: נעלי Loulou מקולקציית אביב/קיץ 2025, ואנחנו בהחלט מבינות מדוע! הדגם מגלם בדיוק את מה שבית האופנה הגבוה מייצג - קראפט ברמה הגבוהה ביותר, כבוד למורשת ותחושת איפוק שמתערבבת ביופי נועז חסר פשרות, אך מבלי להיות (להראות) מליציים. אם כי... למי מאיתנו שלא מסוגלת, או שכלל לא מעוניינת, להתהלך ולסבול בעקבי סן לורן, הדגמים עלולים להיראות כבדיחה על חשבוננו, הנשים.
עוד מעניין, שלא לומר מעט מוזר ומפתיע, שהמראה והסגנון האישי של מעצב הנעליים המוכשר שבנדון רחוקים (מאוד) מהאסתטיקה הסן-לורנית לה הוא שותף. כשאימג'ים שלו עצמו צצים ברשת, ניתן לרגע לטעות שהמדובר בכלל במטייל מיטיב-לכת היפי או לחילופין יליד מיאמי הטראשית, ולא אחד ממעצבי הנעליים הכי מבריקים, מחוננים ומכוננים של ימינו. ואולי זה סוד כל קסמו. דה ביאסה לא לוקח את עצמו ברצינות יתירה, בעוד שאת הנטייה שלו לחתרנות, לשיק בגבוה ולנועזות הוא שומר לנעליים שהוא מעצב.