אחרי שרק בחודש שעבר היא גרמה לנו לעצור את הגלילה פלוס להחסיר פעימה-שתיים באדיבות סשן הצילומים המרהיב בו התמסרה (ולא לראשונה) לצלם האופנה טל עבודי, אמש השחקנית הישראלית המצליחה והוונדר וומן שלנו מבית - הלא היא גל גדות - שיתפה את המגזין התורן שאת שערו שהיא מעטרת. כעת על הפרק: גיליון יולי של מגזין הארפר'ס בזאר טייוואן. אלא שאיך לומר בעדינות? לא מאוד התרשמנו. הכל מרגיש כמו פשרה אחת גדולה.
נתחיל בעובדה שצילומי השער בכלל נערכו בלוס אנג'לס. גדות מציינת בריאיון שהיא טרם ביקרה בטייוואן למרות שהיא "מאוד רוצה ומצפה לבקר בה בעתיד". עכשיו תשמעו, תראו. הפקות אופנה בשלט רחוק היא מגמה די נוכחת ומקובלת, בייחוד במקרה של מגזינים מובילים מיבשת אסיה, כך שהרבה מכתבות השער שמארחות כוכבות בינלאומיות מהשורה הראשונה מצולמות מחוץ למדינה, קרי: קל"ב לאייליסטרית. ועדיין, גם אם ההר בא למוחמד (והוא בא), המינימום שציפינו הוא שההפקה תדיף איזה ניחוח רפובליקני-סיני-אותנטי, תרפרר או תתכתב עם מעצמת הטכנולוגיה העולמית התוססת שמפגישה בין מזרח למערב, תיתן פוקוס משמעותי על מערכות לבוש של כישרונות מקומיים/אזוריים (היה רק אחד, של Zhaoyi Yu). משהו.
אז ציפינו. במקום זאת, קיבלנו הפקת אופנה די אנמית, מרוחקת ומנותקת, בה הקריאייטיב ללא טעם, ריח או צבע, והסטיילינג בלתי קוהרנטי בעליל.
תמונת השער מציגה שמלת מיני שחורה צמודה של גוצ'י, לה שרוולים ארוכים וצווארון גולף קטנטן. הסטיילינג הכללי ובחירות הביוטי נעימות לעין, אין ספק, אבל שום דבר לא עושה יותר מדי שכל. גם לא מספק השראה. משכך, אפילו אביזרי הרקע - שמיכת הז'קארד הירקרקה ו"מגדל" התפוחים התואם - מצליחים להאפיל על הכוכבת.
אפרופו תפוחים: מה הקשר?! רק אלוהימה יודעת. שהרי הכותר (Riding the WAVES) מתכתב עם פירוש שמה באנגלית, ובריאיון, תחת הכותרת "מכתב מהגלים: וונדר וומן האמיתית רוצה לטייל בעולם עם ארבע בנותיה!", היא מספרת על החיבור שלה לים, עם ובלי קשר לשמה ("תמיד נמשכתי לים - לריח, לתנועה ולקול הגלים"). אבל אז, מככבים בפריימים תפוחים ירוקים, או כוס חלב.
שאר המראות גם הם לא מאוד מרגשים, ועל פי רוב חסודים. אלא שבהפקה לא הלכו עם הקו הזה עד הסוף, כי לפתע אנחנו נחשפים גם ללוקים מז'אנרים אחרים לגמרי, וכאלה שחושפים יותר גוף.
המראה היחיד שבאמת הזיז בואכה הרטיט בנו משהו, הוא באדיבות שמלה שנהבית כמו מפוסלת (מפיסות אורגנזה) של המותג הוירטואוזי Lever Couture, בהובלתה של המעצבת האוקראינית לסיה ורלינגיירי. אלא שכבר ראינו את זה קודם, בשלל גרסאות; בין אם על מילה יובוביץ' בשער מרץ של ווג סלובקיה, או בגרסה הוורדרדה שלבשה ליסה, כוכבת להקת "בלאק פינק", על השטיח האדום של טקס פרסי האמי 2025. טוב נו, גם הלוק השחור-מנדרין בחסות טום פורד, שהציג טופ שכמייה ארוכה ומכנסיים שחורים גבוהים, כמו גם השמלה האפורה של דיור בעיטור תחרה וטול שחורים - היו יפים ומעניינים (אבל לא מפעימים. ובואו, הרי בשערי מגזין עסקינן!)
גל בעבר הפגיזה יותר בהארפר'ס בזאר הספרדי
זו לא הפעם הראשונה שכתב העת האמריקאי האופנתי הנודע (סינס 1867) מחבק אותה והיא אותו. אשתקד, גדות כיכבה על שער מרץ של הארפר'ס בזאר ספרד, וזה היה וואו ולהקתה.
"החודש טסנו ללוס אנג'לס כדי להביא מכתב מגל גדות לטייוואן", הכריזה כותרת המשנה בכתבה, אלא שבפועל לא לגמרי ברור מה גדות בדיוק סיפקה לקהל הטייוואני (הן ויזואלית והן מבחינת תוכן וערך), מעבר לשיתופים על חלומה "לטייל בעולם עם ארבעת בנותיה, לחיות ולחוות תרבויות וחופים שונים", על הערכים שהיא מעבירה להן, על התמיכה שמקבלת מבעלה ועל הסקרנות והחוסן הנפשי שעבודתה לימדה אותה.
ברור, בהיר ונהיר לנו שלא מאוד מהר מסרבים לצילומי שער של מגזין מוביל, גם אם המדובר בטריטוריה שנישתית (לכוכבת) ולא באמת משרתת את פועלה. ואולי, רק אולי, יותר נכון שכוכבת הוליוודית בסדר גודל שכזה כן תקפיד/תדרוש יותר לעצמה נוכח מעמדה? השאלה רטורית כמובן.