בחסות פסקול מהפנט של דיוויד בואי שריחף באולם Black Box החדש במרכז הכנסים אקספו תל אביב, בחלל שהפך, תרתי משמע, לקובייה שחורה של עשן ותאורה פלוס מסלול בצורת X ושתי מכוניות יוקרה שתיבלו את כל המאורע - אמש (ראשון) יצא המעצב המוערך ויקטור (ויוי) בלאיש למסע של בריאה. מן החושך והתוהו אל הצבע, התנועה והאור.
"השם Genesis לקח אותי מיד אל בראשית ואל סיפור הבריאה", בלאיש מתאר. "ראיתי את התצוגה מתחילה מתוך חושך, ערפל ותוהו, ומשם הולכת ונפתחת. רציתי לחזור גם אל ההתחלה שלי, אל דמות המכשפה של "נשיקת אשת העכביש" (סרט דרמה אמריקאי-ברזילאי משנת 1985, ט"א) ולחבר אותה אל כל מה שאני יודע היום". משכך, שיתוף הפעולה שלו עם Genesis, מותג הרכבים מבית כלמוביל, הביא את המעצב הווירטואוז להתחבר חזרה לשורשים, כמו גם "לקחת את המוכר, לפרש אותו מחדש וליצור ממנו משהו חדש".
נקודת המוצא של קולקציית BLACKSTAR היא חזרה אל ראשית דרכו ואל דמות המכשפה שליוותה את קולקציית הגמר שלו בשנקר ב-1996. אותה דמות שחורה, חושנית, מאיימת וכוחנית מהסרט הנזכר לעיל, שבה כעת בגלגול חדש, דרך השפה, החומרים והניסיון שפיתח לאורך שלושה עשורים של יצירה.
לשאלה מה השתנה מאז, בלאיש משיב: "כמו שאני השתניתי, גם היא (אותה מכשפה זקנה שאפיינתי לראשונה בשנקר) השתנתה. הדימוי הנשי שלי בזמנו היה דרמטי וקיצוני - ציפורניים, דרמה, סקסיות מוחצת. היום היא בטוויסט אחר לגמרי: יותר סטריט, יותר בועטת, פחות מחשופים, יותר מכוסה. היא עדיין היא, אבל הרבה יותר רכה והרבה יותר נגישה".
הקולקציה נפתחת במראות סטריט פוגשים בסצנת הלילה, בשחור עם נגיעות של זהב מתכתי. את הווייב והטון הללו הובילה ליתאי מרכוס, מהדוגמניות הישראליות המזוהות עם זירת האופנה הבינלאומית, שהזניקה את התצוגה.
בזה אחר זו, גופים הגיחו מתוך האפלה בנפחים אמורפיים וגימורים פרומים בכוונת תחילה. בין אם זה ג'ינס באגי קרוע בשטיפה שחורה או טופ נוצות קטנטן אך דרמטי. הרבה ממערכות הלבוש קונחו בכפפות חצי מעור בצבעוניות עזה, שחזרו והפציעו לאורך כל התצוגה.
כבר באסופה הראשונה ניכר, כך התרשמנו, כי הזוגיות הצמודה שמנהל בלאיש עם אהרון גניש, גם כן מעצב אופנה מרתק ואולטרה מוכשר, נתנה אותותיה גם על המסלול. לצד הרכות והפרימה הופיעו גם מבנים מהודקים - מחוכים נפלאים בצלליות חדשניות, ז'קטי קטיפה שהודקו במותניים באמצעות חגורות קשירה א-לה חבלים עם גדילי פרנזים, ומעילי "בומבר" עצומים שלמעשה עשויים ממשי מטופל לעילא ולעילא עד כי הפך לתלת ממדי. עוד בלטה, ושמטה לנו את הלסת, שמלת מקסי מטמטמת מתחרה עדינה שעוטרה כוכבים אול אובר וסיומת נוצות.
אחת ההשראות המרכזיות לקולקציה היא דיוויד בואי, אשר בתחילת דרכו הופיע כדמות אנדרוגינית, צבעונית ויוצאת דופן, לעיתים עטוף בנוצות וכמעט כציפור דמיונית. כך או כך, לאורך הקריירה שלו ברא את עצמו שוב ושוב דרך דמויות וזהויות מתחלפות. "גדלתי על בואי, והמוזיקה שלו מרגשת אותי עד הסוף. הוא סיפק לי לאורך השנים חופש - לחשוב לכל הכיוונים, אינטואיטיבית, בלי תכתיבים. יש במוזיקה שלו כוח מטורף, ומצד שני שבריריות, עדינות ופואטיקה".
בקצה האחר ניצב "Blackstar", אלבומו האחרון של המוזיקאי המחונן והאייקוני שהלך לעולמו לפני עשור משגילם; עולם שחור, קוסמי וטקסי, העוסק במוות, בשינוי צורה ובהישארות בתודעה ובעשייה דרך האמנות. את כל אלה, ועוד, רתם בלאיש ליצירה שלו. "מתוך השחור נולדים צבע, ציפורים דמיוניות וחומרים זוהרים, עד לסיום לבן ואופורי, כמו להקת ברבורים. זה סיפור על בריאה ועל היכולת להמציא את עצמך מחדש", כך סיפר.
בין הכנפיים של Genesis לציפורים הדמיוניות נוצר חיבור אך טבעי. בהשראת הקווים הזורמים והאווירודינמיים של רכבי היוקרה שנכנסו לצ'אט היצירתי של בלאיש, הוא עשה לראשונה שימוש כה נוכח בבדים מטאליים לצד משי שזור בחוטי לורקס ומתכת ("עולמות שבדרך כלל אני לא נוגע בהם"), אשר הכניסו עוד שכבות של ברק ותנועה, שובבות ועומק לקולקציה המרהיבה - אם כי פחות קוהרנטית ומהודקת ממה שאנחנו רגילים לקבל מבית מדרשו. עד כי, לא לגמרי הצלחנו להבין מי היא האישה החדשה (או הג'ינסיסית אם תרצו) שבלאיש הציג? אבל זה כנראה סוד כל הקסם, האנדרוגיני, אותו המעצב הישראלי המופלא הזה ביקש להנכיח. "הרבה לוקים בקולקציה נלבשים על גברים ועל נשים, ואי אפשר לזהות את הגבול בין המינים" הוא הכריז.
בשתי האסופות האחרונות בלאיש החזיר אותנו אל "הבית" שלו. יעלו ויבואו: שמלות יפהפיות על טהרת הבוהו שיק, המשקפות במובהק את הדי אן איי הבלאישי. על המסלול ריחפו שמלות ערב וקוקטייל עשויות משי לבן שהוכתמו פעם בוורודים ופעם בשחורים, משל היו להקת ברבורים ברגע של התרוממות ואופוריה. בתוך כך, אסתטיקת הסבנטיז שעל פי רוב מככבת אצלו, התמזגה הפעם עם זוהר שנות ה-30, שהתגלם מחד באקסטרווגנטיות העיצובית ומאידך, בדמות שמלות סליפ סקסיות בהשראת לנז'רי. לבסוף, התעצם הודות למלאכת הסטיילינג והביוטי המשובחים שנעשו. לאורך כל התצוגה אגב.
רומנטיקה לצד מפגן כוח, שיק בצד רוק אנד רול, וגם אנדרוגיניות. במחי מסלול אחד שארך כ-20 דקות, בלאיש הצליח להעביר אותנו קשת רחבה של תחושות ורגשות.